אסון "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" על שלל תהפוכותיה נותנת אותותיה בציבור הרחב, ומציבה אתגרים רבים לתושבי ישראל בהקשר הבריאותי.

"בימים הראשונים, המלחמה הובילה לשיבוש משמעותי ביכולת התפקוד של כלל האוכלוסייה, בין השאר בגלל ערעור תחושת הביטחון. כשיש הפרה משמעותית שכזו ביכולת לתפקד, יש נטייה לחזור לדברים הבסיסיים, והיכולת להקפיד על אורח חיים בריא נפגעת", אומרת פרופ' מיכל שני, רופאת משפחה במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית ויו"ר איגוד רופאי המשפחה. לדבריה, "כשאנו חוזרים לתפקד באופן בסיסי בלבד, יש נטייה לעבור לתזונה שמונעת מרגשות, לא ניתן לבצע פעילות גופנית סדירה, הרגלי השינה נפגעים ומי שמורגלים לעשן סיגריות עשויים לעשן עוד יותר".

אולם גם בימים קשים אלה – חשוב לשמור על הבריאות כדי למנוע הידרדרות במצב הנפשי והגופני ולשמר מצב בריאותי תקין. "אמנם כשאנו עסוקים בהתמודדות בסיסית, אנשים גם פחות חולים, אך הסיכונים שטמונים באורח חיים לא בריא לא נעלמים. ההשמנה עדיין מזיקה ומחלות החורף עדיין מאיימות", מציינת פרופ' שני.

איך המלחמה עשויה להשפיע על הבריאות?

מחקרים רבים מדגימים כיצד תקופות לחימה משפיעות לרעה על הבריאות בהיבטים רבים, ומלוות לאורך הזמן בעלייה בתחלואה האקוטית הכרונית, וזאת מעבר לכמות הנפגעים הגבוהה בלחימה עצמה ולנזקים נפשיים נרחבים, שבמקרה של המלחמה הנוכחית קשים מנשוא.

כך, למשל, סקירה של חוקרים בריטיים שפורסמה בספטמבר 2019 בכתב העת Heart מציגה ראיות כי חיים באזור מלחמה מגדילים את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, ובכלל זה התקפי לב ושבץ מוחי. בעבודה שניתחה ממצאים מ-65 מחקרים שבחנו נבדקים ב-23 אזורי לחימה שונים בעולם, נמצא כי חיים תחת לחץ המלחמה מובילים לעלייה בלחץ הדם והשומנים בדם, לצד עלייה בגורמי סיכון מוכרים למחלות לב כגון שתיית אלכוהול ועישון סיגריות. מתברר כי השפעות אלה עשויות להימשך גם שנים לאחר סיום הסכסוך המלחמתי. בסקירה נכלל מחקר שבחן את השפעות מלחמת ארה"ב בעיראק בשנת 2003, ומצא כי שיעורי התמותה מהתקפי לב ושבץ מוחי במדינה גדלו ב-54% אחרי המלחמה.

מחקרים מסוימים מצביעים על השפעות של מצב מלחמה גם על התפתחות של סוכרת סוג 2, אם כי מדובר בעיקר על השפעות ארוכות טווח. במחקר שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת BMJ Open נמצא כי למבוגרים יוצאי צבא בסקוטלנד שהתמודדו עם פוסט טראומה יש סיכון גבוה ב-29% לפתח סוכרת סוג 2. במחקר על לוחמים במלחמת וייטנאם, שפורסם ביוני 2014 בכתב העת Journal of Psychiatric Research נמצא סיכון גבוה ב-40% בקרב מי שהתמודדו עם פוסט טראומה לפתח סוכרת סוג 2. מחקרים מצביעים גם על קשר בין חשיפה ללחץ בתנאי מלחמה לבין התפתחות סוכרת סוג 1. מחקר ישראלי שנסמך על הרישום הלאומי לסוכרת סוג 1 של משרד הבריאות, שממצאיו פורסמו ביוני 2012 בכתב העת Pediatric Diabetes, זיהה לאחר מלחמת לבנון השנייה עלייה של 21% במספר המאובחנים בסוכרת סוג 1 בקרב תושבי צפון הארץ שחוו את עיקר הלחימה בעורף הישראלי, ללא עלייה דומה באזורי ארץ אחרים.

יש גם חוקרים שמתריעים כי הרגלי חיים לא בריאים שמלווים חיים תחת לחץ בתנאי מלחמה עשויים לעודד בעקיפין גם התפתחות גידולים ממאירים – בין השאר על רקע גורמי סיכון מוכרים לסרטן, לרבות עישון גובר של סיגריות ודפוס של זלילה שעלול להוביל למשקל עודף והשמנה.

מחקרים חדשים גם מזהים שינויים ביולוגיים במוח כתוצאה מחשיפה ללחץ במצבי מלחמה. לדוגמה, במחקר שפורסם בספטמבר 2022 בכתב העת JAMA Network Open זיהו חוקרים אמריקאים וגרמנים כי בקרב חיילי צבא ארה"ב שנחשפו לאזורי לחימה לתקופות ממושכות נצפים בהדמיות מוחיות מסוג MRI שינויים בריכוז האזור האפור במערכת הלימבית במוח – אזור שמיוחסת לו השפעה בין השאר על תפקוד קוגניטיבי.

מה ניתן לעשות?

להפחית לחצים 

הלחץ שמלווה את ימי המלחמה מוביל אצל רבים מאיתנו למתח נפשי מוגבר לו יש השלכות על הבריאות הגופנית והנפשית. בארגון הבריאות העולמי (WHO) מתריעים כבר שנים מהמחיר הנפשי שגובות מלחמות.

במחקר של מכון ברוקדייל בוצע סקר בהשתתפות 595 אימהות לילדים שבני זוגן גויסו למלחמה, ונמצא כי רבות דיווחו על מצוקה נפשית, לרבות תחושת בדידות (21% לעומת 10% בקרב אימהות שבני זוגן לא גויסו לצבא) וקושי בדאגה לצרכים (31% לעומת 17%), למרות שמרביתן מדווחות על עזרה בטיפול בילדים (38% לעומת 14%).

כדי להפחית במתח הנפשי – חשוב להכיר את התסמינים שמאפיינים דיכאון וחרדות ומצבים נפשיים דומים, וכל אימת שאלו מופיעים – לפנות לטיפול נפשי מקצועי.

תשומת לב יתרה צריכה להינתן לסיכון להתפתחות פוסט טראומה לאחר המלחמה, כשהסיכון לתופעה קיים לא רק בקרב מי שנחשפו באופן ישיר למאורעות הקשים של "השבת השחורה" והמלחמה, אלא גם לאלו שנחשפו לאירועים בעקיפין – בהם קרובי משפחה ומכרים של נפגעים, צוותי רפואה והצלה שעסקו בטיפול בנפגעים ואף אנשים שנחשפו למאורעות בתקשורת, בין השאר בסרטונים שמתעדים את האירועים הקשים שהופצו ברשתות החברתיות. בשנים האחרונות מתקדם המחקר סביב פוסט טראומה בזיהוי אמצעים שביכולתם למנוע את התפתחות של פוסט טראומה בקרב מי שנחשפו לטראומות קשות, בין השאר באמצעות אימוץ גישה שמפיגה מתחים נפשיים בשלבי ההתמודדות הראשונים.

במלחמה הנוכחית נפתחו שירותים קהילתיים רבים שמבקשים לתמוך במצבם הנפשי של תושבי ישראל ולהפחית במצוקה הנפשית שעלולה להיות בעלת השלכות קשות למטופלים. בין השאר, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות והקואליציה הישראלית לטראומה מפעילים מרכזי חוסן בהם מוצעים טיפולים לנפגעי חרדה ופגיעות נפשיות נוספות כתוצאה מהמלחמה.

להפגת מתחים מומלץ גם לאמץ מספר עקרונות:

• לשהות בחברת אנשים נוספים כדי למנוע בדידות
• לנסות לשמור על שגרה ככל הניתן 
• להתמקד ככל הניתן בחשיבה חיובית
• לפרגן לעצמכם ולפנק את עצמכם
• לעזור לאחרים
• לקבל מצבים שאין ביכולתנו לשנות
• להגביל חשיפה לחדשות ולרשתות חברתיות 
• להסיח את הדעת 
• לתרגל מדיטציה
• להקפיד על פעילות גופנית סדירה שמפיגה מתחים. לדברי פרופ' שני, "כשאנו שבים לדברים הבסיסיים בעקבות המלחמה והשיבוש בשגרת החיים, חשוב לנוע כאמצעי שמפיג מתחים. למשל, ללכת לסופרמרקט לקניות במקום לנסוע ברכב, אם אפשר, לעשות הליכות ברחוב. התנועה כשלעצמה משחררת לחצים ומקדמת את האפשרות לשוב לפעילות גופנית סדירה שתורמת לשיפור מצב הבריאות".

כיצד לחץ משפיע על הגוף? 

עצות מפסיכולוג לתקופת המלחמה

איך להתחיל לתרגל מדיטציה? 

לא לעשן 

לחץ בימי המלחמה עשוי להוביל אנשים לנסות ולהירגע בעזרת סיגריות. בתקופות מלחמה מעשנים נוטים להגדיל את כמות הסיגריות היומית, ואלו שעישנו בעבר ונגמלו מהסיגריה – נמצאים בסיכון לשוב ולעשן.

מחקרים רבים מציגים תמונת מצב מדאיגה של עלייה בהיקפי העישון בעתות מלחמה. כך, במחקר שנערך בקרב תושבי אזורי עימות במדינת גאורגיה וממצאיו פורסמו ביוני 2013 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health נמצא במדגם של 1,248 גברים בוגרים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות הלחימה, כי מחציתם (47.4%) עישנו סיגריות להפגת מתחים.

במחקר שפורסם בספטמבר 2021 בכתב העת PLOS ONE תועדה עלייה בהיקפי העישון בקרב תושבי סוריה בעקבות מלחמת האזרחים במדינה, עד שהקיפה שיעור של מעל לשליש מהגברים (34.7%) ועשירית מהנשים (10%). בשנים האחרונות יש גם דיווחים על היקפים גדלים של עישון בקרב תושבי אוקראינה בעקבות המלחמה עם רוסיה.

למרות שמחקרים מראים כי למעשה סיגריות לא מסייעות להפגת לחצים, מעשנים רבים רואים בסיגריה מקור לשחרור מתח נפשי. במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2016 בכתב העת Addictive Behaviors נמצא כי לחץ נפשי מוגבר עלול גם לפגוע במאמצים לגמילה מעישון, וכי ממעשני סיגריות נדרש לאמץ שיטות אחרות להפגת לחצים כדי לאפשר גמילה יעילה יותר מעישון ולהפחית את הסיכון לתסמיני גמילה.

למעשנים שעד כה דחו את מאמצי הגמילה מעישון – תקופת המלחמה מציבה אתגרים רבים ביותר לביצוע משימה זו. אולם חשוב לזכור כי הוכח מעל לכל ספק כי סיגריות פוגעות בבריאות האדם בהיבטים רבים, ופגיעה זו אינה נבלמת ומוסיפה להצטבר גם בימי המלחמה.

עוד על גמילה מעישון

להקפיד על תזונה בריאה 

מצב הלחימה, המתח הנפשי והשהות הממושכת בבית לאורך זמן מעודדים אימוץ דפוס של 'אכילה רגשית', שעלול להוביל למשקל עודף והשמנה.

מספר מחקרים הדגימו כיצד מתח נפשי בתקופת מלחמה וחשיפה לטראומה מהווים גורם סיכון להתפתחות זלילה ואף להפרעות אכילה של ממש. מחקר מלבנון, שפורסם בקיץ 2013 ובחן את ההתנהלות התזונתית של סטודנטים במדינה על רקע מלחמת לבנון השנייה, זיהה על פי שאלון שיעור גבוה של כשליש (31.4%) מתוכם שהציגו התנהגויות שמאפיינות הפרעות אכילה על רקע המלחמה.

גם בימי המלחמה חשוב להקפיד על העקרונות של תזונה בריאה:

• להקפיד על אכילת פירות וירקות בכמות גבוהה
• להקפיד על צריכת חלבון איכותי
• להמעיט בצריכת שומנים ולהעדיף מזונות עם שומנים בריאים בלתי רוויים, כמו שמן זית, אבוקדו ושקדים
• להעדיף מוצרי חלב דלי שומן
• לשתות בעיקר מים ולהשתדל להימנע משתייה ממותקת

להתחסן

המלחמה לא עוצרת את החורף והמחלות שהוא מביא עמו, ואלה עלולות להיות קשות ואף קטלניות, במיוחד בקרב אנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות, בעלי מערכת חיסון מוחלשת ואנשים מבוגרים. גם בימים אלה חשוב להקפיד על משטר החיסונים המומלץ בהתאם למצב הרפואי, ובדגש על מחלות החורף שבפתח. "זיהומים בחורף עשויים להיות קשים, והצטבר ברפואה מידע רב לגבי חיסונים שביכולתם להפחית את הסיכון להידבקות ולסיבוכים רפואיים", מבהירה פרופ' שני.

החיסון העונתי לשפעת

החיסון מיועד כנגד ארבעה זנים של נגיף השפעת שצפויים להיות פעילים בחורף, בהתאם להערכות של ארגון הבריאות העולמי, וניתן לכלל האוכלוסייה ללא תשלום בקופות החולים. "החיסון לשפעת מוכר מזה שנים ואינו מסוכן. לעומת זאת, שפעת היא מחלה שעשויה להוביל לסיבוכים קשים ומסוכנים, ולכן מומלץ להתחסן כנגדה", מציינת פרופ' שני.

עוד על מבצע החיסונים לשפעת לקראת חורף 2024-2023

חיסונים למניעת דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידק הפנוימוקוק

בסל הבריאות הממלכתי כלול החל משנת 2023 החיסון 'פרבנר 20' המיוצר בשיטה חדשנית וניתן במנה אחת ומיועד כנגד 20 זנים של חיידק הפנוימקוק. לפי תדריך החיסונים העדכני של משרד הבריאות, החיסון ניתן במסגרת הסל לכלל המבוגרים מגיל 65 ומעלה, וכן לבוגרים בגילי 18 עד 64 המוגדרים בסיכון גבוה במיוחד להידבקות בדלקת ריאות על רקע המצבים הבאים: חולים עם אי ספיקת כליות כרונית; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; ומטופלי דיאליזה; מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה וסיכון לדלקת עוצבה חוזרת; מושתלי שתל שבלולי; אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול והעדר טחול; מושתלי איברים; מושתלי מח עצם; חולי סרטן וחולים נוספים הנדרשים לעבור טיפולים לדיכוי המערכת החיסונית, לרבות טיפולי הקרנות וכימותרפיה וטיפול בסטרואידים במינון גבוה (20 מ"ג ליום ומעלה).

אנשים בסיכון לדלקת ריאות שאינם כלולים בקבוצות אלה, כגון סוכרתיים שגילם צעיר מ-65, יחוסנו בשילוב החיסונים הקודם - 'פרבנר 13' עם 'פנוימווקס 23' או 'פנוימו 23'.

"דלקת ריאות עשויה להתפתח מסיבות רבות, וחיידק הפנוימוקוק הוא אחד הגורמים לדלקת ריאות קשה במיוחד. לכן חשוב לאוכלוסיית היעד להתחסן מפניו", מדגישה פרופ' שני.

עוד על דלקת ריאות

עוד על החיסון לדלקת ריאות: למי מומלץ איזה חיסון ומתי

חיסונים לקורונה

החיסון לקורונה מומלץ עד סוף 2023 לאוכלוסיית המבוגרים והחולים הכרוניים בישראל בחמש מנות חיסון, כאשר לקבלת הכיסוי החיסוני הראשוני נדרשות שתי מנות של החיסון בהבדל של מספר שבועות ביניהן, ולאחר מכן כשההגנה החיסונית נחלשת נדרשות מנות נוספות המכונות ״דחף״ או ״בוסטר״.

להיות פעילים גופנית 

המתח הנפשי בתקופת לחימה עלול להוביל רבים להיצמד למסכי הטלוויזיה, הטלפון הנייד והמחשב – ולהפחית בפעילויות, וזאת דווקא כשפעילות גופנית סדירה עשויה לסייע להפיג לחצים ולשפר את הבריאות, כחלק משמעותי באורח חיים בריא.

מחקרים מדגימים את הירידה בכושר גופני בתקופות לחימה שמגבילות אנשים לבתיהם. גם בימי המלחמה חשוב להקפיד על ההמלצות הכלליות לשמירה על פעילות גופנית מסודרת של ארגון הבריאות העולמי, שמכוונות הן לבריאים והן לחולים כרוניים: לפחות 150 דקות של פעילות גופנית אירובית מתונה בשבוע שמבוצעות ברוב ימי השבוע, או לחילופין לפחות 75 דקות של פעילות גופנית מאומצת בשבוע – ברוב ימי השבוע. כמו כן מומלץ על פעילות אנאירובית לפחות פעמיים בשבוע ועל ביצוע מתיחות באופן קבוע.

להקפיד על שינה טובה

המלחמה והלחץ הנלווה לה עלולים לפגוע משמעותית באיכות השינה. כך, למשל, במחקר שבוצע לאחרונה בקרב סטודנטים באוקראינה על רקע המלחמה עם רוסיה, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2023 בכתב העת Journal of Affective Disorders, תועדו שיעורים גבוהים של הפרעות שינה, לרבות 86% שדיווחו על סיוטי לילה, 49% שהעידו על נדודי שינה – אינסומניה ו-27% שהציגו תסמינים של הפרעות שינה הקשורות לפוסט טראומה.

השפעות המלחמה על איכות השינה עשויות להתמשך לאורך זמן. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין פוסט טראומה בעקבות מלחמות לבין הפרעות שינה, שמהוות למעשה תסמין מרכזי של תסמונת פוסט טראומטית.

בימי הלחימה חשוב להקפיד על שעות שינה סדירות בלילה – 8-6 שעות שינה בלילה לפי גיל, וכן מומלץ לאמץ הרגלים שיוכלו לשפר את איכות השינה:

• לשאוף לשנת צהריים למשך 20-10 דקות ככל שניתן, במידה וחשים ישנוניות. מחקרים חדשים אף מצביעים על כך שבניגוד למה שנטו לחשוב בעבר - שנת צהריים מגינה על בריאות הלב.
• להימנע משתיית משקאות המכילים קפאין ארבע שעות לפני השינה.
• להימנע מניקוטין שעה לפני השינה ובעת יקיצות באמצע הלילה.
• להימנע מארוחות כבדות לפני השינה.
• לסלק ככל שניתן גירויים מפריעים שעלולים לשבש את איכות השינה, לרבות אור, רעש וחרקים מעופפים בחדר.
• להקפיד על טמפרטורה נוחה בבית בכל עונה במשך שעות השינה.
• להימנע ממסכים בכלל וחדשות בפרט לפני השינה.

עוד המלצות לשיפור איכות השינה

שיטות שיעזרו לכם להירדם 

* פרופ' מיכל שני היא רופאת משפחה במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית ויו"ר איגוד רופאי המשפחה

עדכון אחרון: נובמבר 2023