העלייה בעשורים האחרונים בממדי מגפת ההשמנה העולמית, שמרוכזת בעיקרה במדינות המערב, מיוחסת ברובה לאורח החיים המערבי ובעיקר לתזונה לקויה רווית שומנים של מזון מתועש וכן העדר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני.

כיום מוערך על ידי ארגון הבריאות העולמי כי 1.9 מיליארד מתושבי העולם (39% מהאוכלוסייה הבוגרת) מוגדרים עם עודף משקל וכ-600 מיליון (13% מהבוגרים) עם השמנת יתר. במדינות מסוימות, כמו האי נאורו במיקרונזיה ואיי קוק שליד ניו זילנד מעל ל-90% מהתושבים הבוגרים במצב של עודף משקל או השמנה, בהשוואה לשיעור של 62.4% בישראל.

גם גנטיקה כידוע לוקחת חלק בסיכון לעודף משקל והשמנת יתר. אך האם גורמים סביבתיים נוספים תורמים לעלייה בממדי ההשמנה? מחקר ישראלי חדש רומז כי חשיפה לתאורת לילה מלאכותית עשויה להיות גורם נוסף לצבירת משקל עודף.

קשרים בין חשיפה לתאורת לילה מלאכותית לבין מחלות החלו להתברר בשנים האחרונות על ידי מספר צוותי מחקר, שאחד המרכזיים שבהם הוא צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה שביצע גם את העבודה הנוכחית.

פענוח צילומי לוויין 

החוקרים מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה והמרכז למחקר בינתחומי בתחום הכרונוביולוגיה באוניברסיטת חיפה בחנו צילומי לוויין מהעולם המתעדים תאורת לילה מחוץ לבתים מתוך התכנית לתצלומי לוויין מטאורולוגים של חיל ההגנה האמריקאי (DMSP) משנת 2010, ובדקו את הקשר שלהם לנתוני עודף משקל והשמנה במדינות שונות, כפי שנאספו בארגון הבריאות העולמי (WHO). עיבוד המידע נטרל משתנים מתערבים בקשר זה, כגון מגורים בעיר לעומת הכפר, שיעור הילודה וצריכת המזון באזורים השונים.

סיכום הנתונים העלה כי תאורת לילה מלאכותית מהווה גורם סיכון משמעותי שמאפשר לחזות את ממדי עודף המשקל וההשמנה במדינות שונות, והוא מסביר 70% מהיקף ההשמנה ב-84 מדינות בקרב גברים וב-129 מדינות בקרב נשים.

החוקרים אף מציעים הסבר ביולוגי לקשר שזוהה בין חשיפה לתאורת לילה לעלייה בממדי ההשמנה: חשיפה גוברת לתאורת לילה מלאכותית משפיעה על משקל הגוף על ידי שיבוש הפעילות ההורמונאלית הטבעית של מחזור היום-לילה, ותוך עיכוב יצירת הורמון המלטונין בגוף הידוע כמשרה שינה. תהליך זה משפיעה באופן פיזיולוגי והתנהגותי על גוף האדם ועשוי להגדיל את הסיכון לעודף משקל והשמנה, לרבות באמצעות שיבוש הפעילות ההורמונאלית התקינה, ירידה בשנת REM המאופיינת בתנועות עיניים מהירות (ומוכרת גם כ"שינת החלום") שנקשרה בעבודות קודמות להשמנה, למשל במחקר שפורסם באוגוסט 2008 בכתב העת JAMA, וכן ירידה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם).

במחקר השתתפו נטליה ריבניקובה, פרופ' אברהם חיים ופרופ' בוריס פורטנוב, ששמו עלה לאחרונה לכותרות סביב מחקר שריכז אודות זיהום אוויר במפרץ חיפה והשפעותיו הבריאותיות על תושבי האזור. ממצאי העבודה מדווחים בגיליון ינואר 2016 של כתב העת International Journal of Obesity.

הפחתה בהפרשת מלטונין

הממצאים על הסיכון בחשיפה לתאורה בשעות הלילה מוסיפים להצטבר בשנים האחרונות. כך, למשל, בדצמבר 2015 דיווח צוות החוקרים הישראלי כי חשיפה לתאורת לילה בבית מעלה את הסיכון לסרטן השד, בין השאר על ידי השארת אור קטן דולק בחדר השינה או שינה בחדר עם טלוויזיה דולקת. באותו כיוון, בינואר 2015 דווח על מחקר אמריקאי שמצא כי הפעלת סמארטפון בחדר השינה עלולה לפגוע בשנתם של ילדים.

מחקר נוסף של הצוות הישראלי מינואר 2009 שפורסם בכתב העת Chronobiology International, זיהה כי במדינות שבהן יש כמות גדולה יותר של תאורה מלאכותית בלילה קיים אחוז גבוה יותר של חולי סרטן הערמונית. המחקרים בתחום לא זיהו קשר בין תאורה מלאכותית לסיכון בסרטן הריאות, שגורם הסיכון העיקרי המיוחס לו הוא כמובן עישון סיגריות. כמו כן מצא הצוות הישראלי קשר בין מגורים בסמיכות לכבישים ראשיים לבין סרטן לימפומה שאינו מסוג הודג'קין (NHL), כפי שדיווח ביוני 2009 בכתב העת Health & Place, כשיתכן ואחד ההסברים לתופעה הוא החשיפה לתאורה מלאכותית מוגברת מגופי התאורה הגדולים המוצבים בכבישים ראשיים, לצד רעש בעוצמה גבוהה.

מחקרים נוספים קושרים בין הורמון המלטונין לבין מחלות כרוניות. כך, למשל, מחקר אמריקאי מאפריל 2013 מצא כי רמות נמוכות של מטלונין עשויות להיות קשורות גם להתפתחות סוכרת סוג 2, ומחקר מהולנד מנובמבר 2010 מצא כי מתן מלטונין עשוי להיטיב עם אנשים המאובחנים בטרשת נפוצה ולשפר את איכות שנתם.

International Journal of Obesity, doi: 10.1038/ijo.2015.255