מפרקים (ראומטולוגיה)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
דלקת חוליות - בני משפחה של חולים בסיכון לחלות בעצמם
מחקר מהולנד מזהה עדויות לפעילות דלקתית מוגברת בעמוד השדרה בקרב קרובים בריאים מדרגה ראשונה לחולים שאובחנו בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות
בשנים האחרונות מתפתח המחקר סביב דלקת חוליות מקשחת – מחלת מפרקים ראומטית המאופיינת בדלקתיות כרונית עם מעורבות עיקרית של מערכת השלד הצירית הכוללת את עמוד השדרה ומפרקי הכסל עצה, אשר עלולה לגרום עם הזמן לאיחוי חוליות בעמוד השדרה ולתסמינים אופייניים, לרבות ירידה בגמישות עמוד השדרה, כאבים כרוניים, נוקשות ופגיעה ביציבות.
חוקרים רבים מנסים להתחקות אחר השלב הראשון במחלה – דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות (axSpA), שבו ניתן לזהות את השינויים הדלקתיים בהדמיית MRI בלבד ולא בבדיקת רנטגן. מחלה זו לרוב פורצת בגילי 40-18, ואבחונה עשוי להתעכב, מאחר והיא מאפיינת צעירים שאינם נוטים לפנות במהירות לבדיקות רפואיות וכן על רקע התסמין האופייני – כאב גב תחתון – שמאפיין גם מצבים רפואיים רבים אחרים.
עבודות רבות מצביעות על כך שחלק מהמאובחנים בדלקתיות בחוליות עמוד השדרה הם נשאי הסמן הגנטי HLA-B27. הסמן מזוהה בקרב מעל ל-90% מהחולים בדלקת חוליות מקשחת, אולם הימצאותו כשלעצמה אינה מעידה בהכרח על התפתחות מחלה עתידית. סמן זה מאפיין גם חולים עם מחלות דלקתיות נוספות, אם כי בשיעורים נמוכים יותר. בישראל, מחקר שפורסם עוד בשנת 1977 בכתב העת Journal of Rheumatology העלה כי שכיחות נשאות הסמן הגנטי HLA-B27 בקרב מאובחנים בדלקת חוליות מקשחת עומדת על 79%, וגבוהה בהרבה משכיחותו באוכלוסייה הכללית שעמדה במחקר על 3% בלבד.
העבודות שבוחנות לעומק את הקשר הגנטי לדלקתיות בעמוד השדרה מקבלות עתה חיזוק עם ממצאי מחקר חדש מהולנד שזיהה עלייה בסיכון לדלקתיות מוגברת בעמוד השדרה בקרב אנשים בריאים נשאי הסמן הגנטי HLA-B27 שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות – תוך שנה בלבד מהאבחון.
דלקת פעילה
צוות החוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם, שהסתייע בחוקרים מגופי מחקר נוספים מהולנד, ביצע מחקר פרוספקטיבי מתמשך המכונה Pre-SpA, אשר עוקב במשך חמש שנים אחר 202 קרובי משפחה מדרגה ראשונה למאובחנים בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות, שזוהו כחיוביים לסמן הגנטי HLA-B27.
בעבודה קודמת, שפורסמה באוקטובר 2016 בכתב העת Arthritis & Rheumatology, מצאו החוקרים בקרב 51 מקרובי משפחות של חולים שעברו בדיקות רפואיות, כי כשליש מהם הציגו תסמינים קליניים שביכולתם להעיד על דלקתיות בחוליות עמוד השדרה בסמוך לאבחנת קרוביהם, וזאת למרות שלא עברו אבחנה מסודרת.
עתה בדקו החוקרים מדגם נוסף לאישור הממצאים, שכלל 151 קרובי המשפחה נוספים של חולים בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות, שהופנו אחת שנה לבדיקות קליניות והדמיות MRI ורנטגן והשיבו לשאלונים המתייחסים לכאבי גב – אחד התסמינים המאפיינים את המחלה עם התפתחותה. הממצאים העדכניים כללו מעקב שנמשך שנה אחר נבדקים אלה.
הממצאים העלו כי קרוב לשליש מקרובי המשפחה של מאובחנים עם דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות (32%) זוהו עם סימנים המרמזים על דלקת פעילה בעמוד השדרה: 65% דיווחו על כאבי גב בסמוך לאבחון קרוביהם עם דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות ו-19% אף אובחנו בבדיקות המעמיקות באופן ספציפי עם כאב גב ממקור דלקתי. אף אחד מהנבדקים לא אובחן עם דלקת מפרקים פעילה, אולם חמישה דיווחו שאובחנו עם דלקות מפרקים בעבר. כמו כן, מבין הנבדקים שמונה אובחנו בעבר עם דלקתיות ברצועות ובגידים הסמוכים למפרקים (אנתיזיטיס) ואחד אובחן עם נפיחות באצבעות הידיים/רגליים (דקטיליטיס).
בבדיקות דם, 24 מהקרובים תועדו כבר בתחילת המחקר עם רמות גבוהות של חלבון CRP בדם המשמש סמן לדלקתיות ו-11 עם רמות גבוהות של ESR – מדד שקיעת הדם, שעשוי להעיד על פעילות דלקתית מוגברת.
בבחינת הדמיות ה-MRI בקרב 151 הנבדקים, שבוצעו בסמוך לאבחנת קרוביהם כחולים בדלקת חוליות, 10% תועדו עם ממצאים המעידים על דלקתיות בעמוד השדרה בדרגה כלשהי ו-4% עם נגעים עמוקים. שני נבדקים (1%) אובחנו עם עדות רדיוגרפית לדלקתיות במפרק הכסל והעצה – ולמעשה עם אבחנה מתקדמת של דלקת חוליות מקשחת.
כעבור שנת מעקב – שבעה מבין קרובי המשפחה אובחנו רשמית עם דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות, חמישה מהם גברים, כאשר שישה מתוכם היו חיוביים לסמן הגנטי HLA-B27. כל השבעה הציגו עלייה במדדי דלקתיות שונים בדם. בקבוצה זו הייתה נטייה גבוהה משמעותית לסבול מכאב גב ממקור דלקתי (71%) בקרב לנבדקים שלא אובחנו עם דלקת חוליות (15%).
המחקר נתמך על ידי איגוד הראומטולוגים של הולנד (ReumaNederland), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2021 של כתב העת Arthritis Care & Research.
מדלקת ראשונית לאבחנה רשמית
הסמן HLA-B27 (קיצור של Human leukocyte antigen מספר 27) הוא סמן גנטי מסוג אנטיגן המצוי על גבי כרומוזום 6 במטען הגנטי (די.אנ.איי) של רוב תאי הגוף, ושכיחותו באוכלוסייה נאמדת בפחות מעשירית מהאוכלוסייה, כאשר השכיחות בישראל (3% עד 4%) נאמדת בכמחצית מזו שבאירופה (8%), וקיים שוני בדפוסי הנשאות בין קבוצות אתניות שונות.
הקשר בין הסמן לדלקת חוליות מקשחת תועד לראשונה בספרות הרפואית עוד בשנת 1972, אך הוא עדיין נחשב למסתורי: מצד אחד, רבים מהמאובחנים לבסוף בדלקת חוליות מקשחת שניתנת לאבחון בבדיקות רנטגן נושאים אותו, הרי שהימצאותו כשלעצמה אינה מעידה בהכרח על תחלואה עתידית. לפי נתונים ממחקרים כיום, לנשאי הסמן הגנטי סיכון גבוה פי 87 לפתח דלקת חוליות מקשחת בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית.
ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על סיכון גנטי של קרובים ביולוגיים בריאים למאובחנים עם דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות לפתח בעתיד את המחלה, באופן שמאפשר לפי מסקנות החוקרים לבחון את אותם הקרובים בניסיון להתחקות אחר התסמינים הראשונים של המחלה, דפוס אבחונה בהדמיות MRI ואיתור סמני דלקתיות ספציפיים בדם שעשויים לשמש סמנים עתידיים להתפתחות דלקתיות כרונית בחוליות עמוד השדרה בשלביה ההתחלתיים.
על סמך ממצאי העבודה מסיקים החוקרים כי הסמן HLA-B27 אינו אחראי להתפרצותה הראשונית של הפעילות הדלקתית אצל שבעת הנבדקים שתועדו בסוף המעקב עם דלקת בחוליות עמוד השדרה, אלא למעשה עולה ההשערה כי סמן זה קובע את מהלך ההתפתחות מדלקת ראשונית ועד למצב של אבחון רשמי בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות. ממצאים נוספים של צוות המחקר שתועדו בפרסום הקודם משנת 2016 מחזקים הנחה זו, ומדגימים כיצד מאובחנים בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות אמנם סובלים מדלקתיות במפרק הכסל והעצה בבדיקות MRI ללא תלות בהכרח בקיומו של הסמן הגנטי HLA-B27, כאשר נבדקים חיובים לסמן מציגים דלקת נרחבת יותר באזור המפרק שנוטה להפוך לכרונית ומלווה בשינויים מבניים. בכך העבודה הנוכחית מחזקת תיאוריות שמצדדות בתלות בסמן זה כמרכיב במנגנון התחלואה הדלקתי. תיאוריה חלופית גורסת כי הסמן למעשה משמש מפעיל למערכת החיסונית הטבעית של הגוף וכך עשוי להיות מעורב בפעילות דלקתית מוגברת.
כך או כך, הסמן HLA-B27 נקשר למחלות דלקתיות נוספות מעבר לדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות ולדלקת חוליות מקשחת, לרבות דלקת מפרקים תגובתית (תסמונת רייטר), דלקת הענביה, דלקת מפרקים פסוריאטית ומחלות מעי דלקתיות, ומאמר בנושא מעריך כי הסמן מעורב במעל למאה אבחנות שהמשותף להן הוא בפעילות דלקתית מוגברת באזורי גוף שונים.