מיאלומה נפוצה מאופיינת לרוב בסימני אזהרה ראשונים שאמורים להאיץ פנייה לרופא, הכוללים בעיקר כאבים בעצמות – על רקע האצת ייצורם של תאים מפרקי עצם, וכן בחילות, עצירות, אובדן תיאבון, בלבול או ערפול מחשבתי, עייפות/תשישות, זיהומים חוזרים, אובדן משקל, תחושות חולשה/ נימול ברגליים וצמא.

אצל חלק מהחולים אין בתחילתה של המחלה הופעה של תסמינים ייחודיים, אלא רק של תסמינים שיכולים להעיד על מחלות רבות – כמו כאבי גב, ובמקרים אלה חל במקרים רבים איחור באבחנה של מיאלומה נפוצה, והמחלה מתגלה בשלבים מתקדמים, כשנדרש כבר טיפול תרופתי.

אמנם להבדיל מגידולים אחרים, אבחון מוקדם של מיאלומה לא תמיד משפיע על מהלך המחלה והטיפול, אולם הוא עשוי להעלות את סיכויי ההחלמה ממיאלומה, ולכן מהווה את אחד האתגרים העומדים לפתחם של רופאי משפחה. עתה מצאו חוקרים ישראלים תמהיל של תסמינים שאמור להעלות חשד למיאלומה נפוצה במרפאות ראשוניות, במטרה לקדם אבחון מוקדם יותר.

החוקרים מהמחלקה להמטולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, משרד הבריאות, קופת חולים לאומית ובתי הספר לבריאות הציבור באוניברסיטאות תל אביב והעברית, ביצעו הערכה לתהליך האבחון של מיאלומה בישראל על סמך נתנים קליניים ומעבדתיים, ובחנו את השפעת העיכוב באבחנה על ההישרדות מהמחלה.

10 חודשי עיכוב

המחקר כלל מדגם של כל 110 המטופלים שאובחנו בישראל עם מיאלומה נפוצה מסוגים שונים (7 מטופלים עם פלסמציטומה ו-14 עם MGUS) בין השנים 2002 עד 2011 מתוך מאגר רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, כמחציתם (53%) גברים, ולצדם מספר זהה של נבדקים שאינם חולי סרטן הסובלים מכאבי גב ששימשו כקבוצת ביקורת, בהתאמה לגיל, מין ומקום מגורים.

החוקרים בחנו את תיקיהם הרפואיים של הנבדקים שנתיים לפני האבחנה במיאלומה (בקבוצת המחקר) או בכאב גב (בקבוצת הביקורת).

נמצא כי שנתיים בטרם אובחנו עם מיאלומה, לרוב החולים בקבוצת המחקר (87%) היו תלונות על כאב כלשהו בגוף. מעל למחצית מהחולים (58%) התלוננו על כאבי גב וכשליש (34%) סבלו מעייפות ואובדן משקל.

נמצא כי תלונות על עייפות (25%), אובדן משקל (9%), אנמיה כפי שהופיעה בבדיקות דם (68%), רמות גבוהות של שקיעת דם (ESR) בבדיקות דם (82%) ורמות חריגות של קראטינין בשתן המעידות על פגיעה בכליות (28%) - היו כולם שכיחים יותר בקרב חולי המיאלומה בהשוואה לקבוצת הביקורת בשנתיים שקדמו לאבחנה.

מעבר לכך, לא נמצאו הבדלים מובהקים בכמות הזיהומים או בתלונות על כאבים אחרים (מעבר לכאבי גב) בין הקבוצות בתקופה זו.

הזמן הממוצע שחלף מהופעת התסמינים לאבחנה בקרב חולי המיאלומה הנפוצה עמד על 10.9 חודשים, כאשר כרבע מהחולים (27%) אובחנו תוך חודשיים בלבד, וכמחציתם (45%) כעבור מעל לשנה. לכמחצית מהחולים דווח על עיכוב של מעל ל-11 חודשים עד לאבחנה, נתון הגבוה יותר מזה שמופיע בספרות הרפואית, המתייחס לעיכוב של שלושה עד שישה חודשים בלבד מהופעת התסמינים לאבחנה בקרב עד ל-40% מהמטופלים במחקרים מקבילים שנערכו בארה"ב ובמדינות אירופה.

נמצא במחקר כי ככל שהחולה היה מבוגר יותר, כך חל עיכוב רב יותר באבחנה של מיאלומה נפוצה, כשהגיל הממוצע לחולים שאובחנו תוך חודשיים בלבד מהופעת התסמינים עמד על 60.1 שנים, ואילו הגיל הממוצע לאלו שאובחנו תוך חודשיים עד שנה עמד על 63 שנים, ולאלה שאובחנו בעיכוב של מעל לשנה מהופעת התסמינים הגיל הממוצע היה 66.3 שנים.

במעקב כעבור 4.5 שנים, 30 מהחולים במיאלומה נפוצה (27%) הלכו לעולמם. המחקר מצא כי הזמן שחלף עד לאבחנה במיאלומה לא השפיע על ההישרדות והתמותה מהמחלה.

דגל אדום

כאב גב אובחן בעבודה כתלונה שכיחה של מיאלומה נפוצה, אולם הוא עשוי להצביע על בעיות רפואיות רבות אחרות, ורק ב-0.7% מהמקרים כאב הגב הוא תסמין של מיאלומה.

החוקרים מצאו כי כאבי גב המלווים בעייפות, אובדן משקל או בדיקות דם ושתן חריגות במעבדה אמורים להיות "דגל אדום" ולהתריע בפני רופאים על חשד למיאלומה שיש לברר לעומק.

במחקר השתתפו ד"ר נטע גולדשמיט, ד"ר ליאורה זמיר, אלינה פופרנו, ד"ר נתן קאהן ופרופ' אורה פלטיאל, וממצאיו מדווחים לאחרונה בכתב העת JABFM של האיגוד האמריקאי לרפואת משפחה.

עיכוב באבחון של מיאלומה נפוצה תועד בעבודות בעבר, אם כי כאמור השלכותיו כפי הנראה פחות חמורות מאשר עיכוב באבחון של סוגים אחרים של סרטן.

צוות חוקרים אמריקאי, לרבות מאוניברסיטאות אן ארבור והארוורד ומהמרכז לסרטן ע"ש דנה פרבר בבוסטון, העלה כי במדגם של 5,483 אמריקאים שאובחנו עם מיאלומה נפוצה המטופלים דרך הביטוח הרפואי הציבורי Medicare, הזמן הממוצע שחלף מרגע הפנייה לרופא עם תסמינים ראשוניים ועד לאבחון במיאלומה נפוצה עמד על 99 ימים – מעל לשלושה חודשים, כשרוב הנבדקים (66%) תועדו עם עיכוב של מעל ל-30 יום מהופעת התסמינים עד לאבחנה. במחקר, שפורסם בגיליון מארס 2009 של כתב העת Leukemia & Lymphoma דווח כי נטייה גבוהה ב-60% לעיכוב באבחנה של מיאלומה נפוצה הופיעה בקרב מטופלים עם תסמינים של כאבי גב או אנמיה ועם חולים במיאלומה נפוצה ומחלות נוספות (Comorbidities). בנוסף, הסיכויים לאיחור באבחנה גדלו ב-10% בקרב חולים שביקרו אצל רופא על רקע מחלה או היו מאושפזים בבית חולים בשנה שקדמה לאבחון. מכלל הנבדקים במחקר, רק 70% דיווחו כי חוו תסמינים אופייניים כלשהם לפני האבחנה במיאלומה נפוצה. כמו כן, בקבוצת הנבדקים עם איחור באבחנה היה רוב לנשים לעומת גברים (58%), וגם גיל מבוגר נקשר לאיחור באבחון המחלה.

עם זאת, אבחון מוקדם של מיאלומה לא תמיד משנה את מהלך המחלה והטיפול. בעוד שבגידולים סולידיים כגון סרטן שד, סרטן המעי הגס וסרטן ריאות, יש ערך חשוב לגילוי מוקדם, וגילוי בשלב מתקדם וגרורתי משנה באופן מהותי לפרוגנוזה ולמהלך מחלה והטיפול בה – מחקרים מורים כי במיאלומה המצב שונה. מאחר ומדובר במחלת דם שממוקמת במח העצם, הרי שכמו שהדם נמצא בכל מקום בגוף בכל עת, כך גם המיאלומה. אין זה משנה מהותית אם יש 40% או 80% תאי פלסמה במח העצם, ואין זה משנה מהותית אם יש עדות למחלה בשלוש, חמש או עשר עצמות – האבחנה והטיפול יהיו זהים.

JABFM: Journal of the American Board of Family Medicine, doi:10.3122/jabfm.2016.06.150393