טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יעיל יותר בהשוואה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, בשיפור סימפטומים של בולמוסים והקאות בקרב הסובלים מהפרעת האכילה בולימיה נרבוזה. כך עולה ממחקר קטן שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry.

שיטת הטיפול הראשונה שנבחנה במחקר היא פסיכותרפיה פסיכואנליטית - שיטה המבוססת על ההנחה שהסימפטומים הבולימיים נעוצים בצורך להדוף ולהרחיק רגשות וצרכים פנימיים בלתי נעימים באופן סובייקטיבי ועל כך שקיים קושי להכיר במצבים פנימיים שכאלה ולווסתם. בהתאם, הטיפול מכוון להגדלת היכולת לחשוב ולהכיל את החוויות הרגשיות הפנימיות וליכולת ליצור תובנות על הדפוסים הלא מודעים והמוכחשים של המטופל. הגישה היא לא מובנית, והמטופל מוזמן לדבר באופן חופשי ביותר, ולהתבונן יחד עם המטפל בתנאים אשר מניעים ומעוררים את הסימפטומים של ההפרעה. בטיפול ניתנת גם תשומת לב למערכת היחסים הנוצרת בחדר הטיפולים. הסימפטומים הבולימיים לא בהכרח מדוברים כל פגישה, אבל המטפל עוזר למטופל להבין את הקשר האפשרי בין דפוסי האכילה לבין מצבו הרגשי. הטיפול לרוב כולל פגישה שבועית שאורכה 50 דקות. 

שיטת הטיפול השנייה שנבחנה במחקר היא הגרסה המשופרת של ה-CBT עבור בולימיה. שיטה זו מאופיינת ביותר תשומת לב ומיקוד על מחויבות המטופל, דגש על שינוי ההתייחסויות אל המראה והמשקל ופיתוח מיומנויות להתמודדות עם משברים ומכשולים. הטיפול מתמקד באופן פעיל ומובנה בשינוי הסימפטומים של הפרעת האכילה. הטיפול בדרך כלל כולל גם "שיעורי בית". הטיפול כלל 20 פגישות של 50 דקות.

החוקרים מאוניברסיטאות קופנהגן בדנמרק ואוקספורד באנגליה גייסו למחקר 70 מטופלים מעל גיל 18 שאובחנו כסובלים מבולימיה נרבוזה. הנחקרים שויכו באופן רנדומלי לאחד משני סוגי הטיפול: שנתיים של פסיכותרפיה פסיכואנליטית (פגישה אחת בשבוע) או חמישה חודשים (20 פגישות) של CBT.

כדי לבחון את תוצאות הטיפולים, החוקרים השתמשו בראיונות בתחילת המחקר, לאחר חמישה חודשים של טיפול ולאחר שנתיים. שיפור נצפה בשני סוגי הטיפול, אבל ניכר הבדל משמעותי בין הסוגים. אחרי חמישה חודשים של טיפול 42% ממטופלי ה-CBT ורק 6% ממטופלי הפסיכותרפיה הפסיקו את בולמוסי האכילה וההקאות. אחרי שנתיים של טיפול, 44% ממטופלי ה-CBT ו-15% ממטופלי הפסיכותרפיה הפסיקו את הבולמוסים וההקאות.

בסיום שני הטיפולים ניכר שיפור במאפיינים של הפרעת האכילה ובמצב הפסיכולוגי הכללי של המטופלים, אבל באופן כללי ניתן לומר כי השינויים התרחשו מהר יותר בקבוצת ה-CBT.

החוקרים מסכמים כי למרות ההבדל הגדול במספר הפגישות ובמשך הטיפול, CBT נמצא אפקטיבי יותר ומהיר יותר בשיפור הסימפטומים של בולמוסי אכילה והקאות בהשוואה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית.

American Journal of Psychiatry 2014;171:109-116