הקשר בין אלכוהול לסרטן עומד בשנים האחרונות במרכזם של מחקרים רבים, ועבודות שונות הצביעו בשנים האחרונות על היתרונות של שתייה מתונה של אלכוהול למניעת מחלות שונות, לרבות מחלות לב וכלי דם. אולם עתה קובעת החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ASCO כי שתיית אלכוהול בכל כמות שהיא - לרבות כמות קטנה ומתונה, וכמובן גם שתייה בכמויות גדולות – מעלה את הסיכון לסוגים שכיחים של סרטן, לרבות סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הוושט, סרטן הגרון, סרטן הכבד וסרטן ראש-צוואר.

בהצהרה שפורסמה השבוע בכתב העת Journal of Clinical Oncology מטעם החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית נמסר כי ניתן לייחס 5.5% ממקרי הסרטן החדשים ו-5.8% ממקרי התמותה מסרטן בעולם ישירות לשתיית אלכוהול. בארה"ב, 3.5% ממקרי התמותה של חולי סרטן מיוחסים לשתיית אלכוהול.

הממצא בעל משמעות בהתייחס לכך שבארה"ב כ-70% מהאוכלוסייה הבוגרת אינם מודעים לקשר שבין אלכוהול לסרטן, לפי סקר אמריקאי שממצאיו דווחו באוקטובר. בסקר זה נמצא כי רק 38% מהנבדקים מגבילים את שתיית האלכוהול כאמצעי למניעת סרטן. הסקר בוצע בקרב 4,016 בוגרים אמריקאים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב.

קשר בין אלכוהול לסוגים רבים של סרטן

מטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2015 בכתב העת British Journal of Cancer שכללה 572 מחקרים שונים בהשתתפות 486,538 חולי סרטן, העלתה כי צריכה של אלכוהול בכמויות גדולות מעלה פי 5.13 את הסיכון לסרטן בחלל הפה, פי 4.95 את הסיכון לסרטן הוושט הקשקשי, פי 2.65 את הסיכון לסרטן הגרון, וכן מעלה ב-61% את הסיכון לסרטן השד וב-44% את הסיכון לסרטן המעי הגס – כשהסיכון גדל בקצב קבוע ככל שהחשיפה לאלכוהול הייתה גדולה יותר.

כמו כן, קשר נמצא בין שתיית אלכוהול מוגברת לסיכון גבוה פי 2.64 לסרטן שלפוחית השתן, פי 2.07 לסרטן הכבד, וסיכון גבוה ב-21% לסרטן הקיבה, ב-19% לסרטן הלבלב וב-15% לסרטן הריאות. מטה אנליזה נוספת משנת 2016 העלתה כי אלכוהול גורם לשבעה סוגים של סרטן, ואין רמה של אלכוהול שניתן לקבוע כי היא בטוחה מפני סרטן.

בהודעה לתקשורת האמריקאית אמר השבוע נשיא ASCO פרופ' ברוס ג'ונסון כי "אנשים לרוב אינם קושרים בין שתיית בירה, יין וליקר לבין עלייה בסיכון לפתח סרטן במהלך החיים, אך קשר זה מבוסס באופן חזק ומכווין את הקהילה הרפואית לסייע למטופלים להפחית את הסיכון לסרטן".

צעדים למניעת סרטן 

במסגרת ההצהרה נקבעו המלצות למניעת סרטן תוך צמצום הצריכה של אלכוהול, לרבות:

• הנחיות לרופאי משפחה לברר את כמות האלכוהול ששותים המטופלים בעת ביקור במרפאה ולהמליץ על הגבלה בשתיית אלכוהול.

• לבצע ניטור ברמת המדינה בנוגע לצריכת אלכוהול.

• להעלות את מחירי האלכוהול ואת המיסוי על אלכוהול.

• להגביל את השעות לקניית מוצרים המכילים אלכוהול.

• להגביר את הפיקוח על איסור למכירת אלכוהול לקטינים.

• לצמצם את החשיפה של קטינים לפרסום משקאות אלכוהוליים.

• להגביל עוד יותר את מכירת האלכוהול בקהילות מסוימות שדורשות פיקוח מיוחד.

• ליישם שיטות להגברת המודעות לקשר בין אלכוהול לסרטן.

• למנוע צביעת משקאות אלכוהוליים בגוונים של צבע ורוד, באופן שעלול להטעות שאלכוהול עשוי לשמש תרופה לסרטן השד, וזאת על רקע ממצאים הקושרים בין שתיית אלכוהול לסרטן השד.

בחברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית קוראים לאוכלוסייה ליישם צעדים להגבלת צריכת אלכוהול בדומה למריחת קרם הגנה לזהירות מפני השמש – כאמצעי מניעה מוכח להפחתת הסיכון הכולל לפתח סרטן.

מסרטן וודאי בבני אדם

ההצהרה החדשה מהווה חיזוק נוסף להחלטה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי (IARC) עוד בשנת 1988 להכליל אלכוהול ברשימת המסרטנים הוודאיים בבני אדם, לצד חומרי הדברה, עישון סיגריות (טבק) ואסבסט.

בישראל ככלל מדווח במחקרים על צריכה מועטה באופן משמעותי של אלכוהול ביחס למדינות המערב, אם כי שיעור השתיינים הכבדים של אלכוהול בישראל וביתר מדינות המערב דומה. לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, בשנת 2009 צריכת האלכוהול השנתית הממוצעת בישראל עמדה על 5.2 ליטר לשנה לאדם, כשבמדינות אחרות בארגון הצריכה הייתה גבוה יותר, לרבות ארה"ב, בריטניה וצרפת. צריכה דומה לישראל דווחה בתורכיה (5.1 ליטר לנפש לשנה). עם זאת, שיעור השימוש לרעה של אלכוהול בשתיינות כבדה והשתכרות חד פעמית עמד לאורך החיים שדווח בישראל עמד על 4% מהאוכלוסייה, והיה דומה לזה שדווח במדינות מערביות אחרות.

סקר של הרשות למלחמה בסמים שממצאיו פורסמו ב-2009 בקרב 4,657 בוגרים בגילי 18 עד 40 העלה כי 64.3% שתו משקה אלכוהולי בשנה החולפת, 25% השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ו-21% דיווחו על שתייה רצופה של חמש מנות משקה לפחות תוך שעות ספורות לפחות פעם אחת בחודש האחרון. 

בשנת 2013 הוביל משרד הבריאות יוזמה לצמצום שתייה כבדה של אלכוהול. דו"ח בנושא הגדיר שתייה מסוכנת של אלכוהול כשתייה של יותר משתי מנות משקה ליום בקרב גברים ויותר ממנה אחת בקרב נשים, או לחילופין יותר מ-15 מנות משקה לשבוע אצל גברים ויותר מ-8 מנות משקה לשבוע אצל נשים. בדו"ח הוחלט גם לפעול כנגד שתיינות אפיזודית – השתכרות – שמוגדרת רפואית כשתייה של 5 מנות משקה ומעלה בקרב גברים וארבע מנות ומעלה בקרב נשים באירוע בודד – לרוב תוך שעתיים, ובאופן שמוביל לעלייה בריכוז האלכוהול בדם לרמה של 0.08% ומעלה. משרד הבריאות קבע יעד לשנת 2020 לצמצום של 10% בשיעור בני הנוער השותים אלכוהול באופן קבוע מדי שבוע, צמצום 10% בשיעור המתבגרים שמתנסים בהשתכרות והפחתה של 10% בשיעור השתיינים הכבדים באוכלוסייה הבוגרת ובקרב הנוער.

קישור להצהרת החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית