גברים מבוגרים שמרזים ומאבדים ממסת הרקמה השומנית והרקמה הלא-שומנית של גופם, נמצאים בסיכון מוגבר למוות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society.

החוקרים ביקשו להעריך כיצד הסיכון למוות מכל סיבה שהיא קשור לשינויים במשקל הגוף בקרב בני גיל הזהב. לשם כך הם עקבו אחר 4,300 גברים שהיו בגילאי 65-93 בתחילת המחקר, במשך כמעט 5 שנים. במהלך תקופת המעקב, הנחקרים עברו מדידות חוזרות של משקל הגוף ושל אחוז השומן והרקמה הלא-שומנית בגופם.

על פי המדדים שנבדקו, המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות: משתתפים שהשמינו, כשהשמנה הוגדרה כעליה ביותר מ- 5%. משתתפים שרזו, כאשר הרזיה הוגדרה כירידה ביותר מ- 5%. הנחקרים שהשינוי אצלם היה קטן, אלה שהעלו פחות מ- 5% או הורידו פחות מ- 5%, סווגו כיציבים.

לאחר שנטרלו משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גורמים הקשורים לאורח החיים, משקל וגיל המשתתפים בתחילת המעקב ומצבם הבריאותי, החוקרים מצאו כי גברים שרזו היו בעלי סיכון גבוה ב- 84% למוות, בהשוואה לגברים שמשקלם נותר יציב. איבוד רקמת שומן או רקמה לא-שומנית היה קשור עם עליה של יותר מ- 70% בסיכון למוות.

עוד מצאו החוקרים כי בקרב גברים שמסת השומן בגופם עלתה, הסיכון למוות היה גבוה ב- 29% מאשר בגברים שנותרו יציבים מבחינת רקמות השומן.

שומן הוא מאגר אנרגיה של הגוף לשימוש עתידי. ייתכן שכשנחלשים אין מספיק אנרגיה ולכן היא לא נאגרת. זה יכול להסביר מדוע הרזיה בזקנה משקפת אולי מצב של גוף חלש, הקשור לסיכוי תמותה גבוה יותר.

J Am Geriatr Soc. 2011, 59(2), 233-240

 למחקרים נוספים שמראים כי הרזיה אינה בהכרח חיובית 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט