אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור כרונית שמאופיינת בהתקפי דלקתיות בעור, ומתבטאת ביובש ניכר, התפתחות נגעים עוריים אופייניים וגרד קשה. המדובר במחלת העור הדלקתית הכרונית השכיחה במדינות המערב שממנה סובלים על פי הערכות כ-18% מהילדים וכ-7% מהבוגרים.

מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס מצויים בסיכון מוגבר משמעותית להידבקות בזיהומים - זיהומים מקומיים עוריים וזיהומים מערכתיים-סיסטמיים.

הגורמים לעלייה בסיכון לזיהומים באטופיק דרמטיטיס

מספר מנגנונים ביולוגיים עשויים להסביר את הנטייה המוגברת של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס להידבק בזיהומים. אחד הגורמים המרכזיים לסיכון מוגבר לזיהומים בקרב מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס הוא פגיעה במחסום העור – שכבת העור החיצונית שמטרתה להגן מפני חדירת זיהומים לגוף ומפני אובדן נוזלים מהגוף החוצה.

גם שינויים בתפקוד המערכת החיסונית שמאפיינים אטופיק דרמטיטיס מעלים את הסיכון להידבקות בזיהומים אצל המטופלים.

גורם אפשרי נוסף לסיכון המוגבר לזיהומים הוא שיבוש במאזן החיידקים על העור. כמויות עצומות של חיידקים מצויים באופן טבעי על גבי העור ואלה מכונים 'מיקרוביום העור' או 'הפלורה של העור'. ממצאים מעבודות מצביעים על כך שבאטופיק דרמטיטיס מופר המאזן התקין בין חיידקים אלה. האורגניזמים הנפוצים במיקרוביום העורי הם החיידקים 'אקנה C', חיידקי קורינבקטריום וחיידק CoNS, שתפקידם להגן על הגוף מפני מזהמים במנגנונים ייחודיים. הפרה במאזן בין החיידקים הללו עשויה להיות בעלת תפקיד משמעותי בעלייה בסיכון להתפתחות זיהומים.

מעבר לכך, בניגוד לטיפולים המקומיים לאטופיק דרמטיטיס שמפחיתים את הסיכון לזיהומים, הטיפולים בתרופות סיסטמיות לאטופיק דרמטיטיס שמחלישות את המערכת החיסונית מעלים את הסיכון לזיהומים.

זיהומים עוריים באטופיק דרמטיטיס

כאמור, זיהומים עוריים נפוצים באטופיק דרמטיטיס ואלה עלולים להיגרם בעקבות חיידקים ולעיתים פטריות שונות. הזיהומים הללו נוטים לרוב להתפתח תחילה באזור ספציפי, אולם עשויים להתפשט במהירות ולכסות אזורי גוף נרחבים.

סטפליקוק זהוב

המחולל העיקרי של זיהומים עוריים באטופיק דרמטיטיס הוא חיידק הסטפליקוק הזהוב. קיימים חיידקי סטפליקוק זהוב הרגישים לאנטיביוטיקה מסוג מתיצילין (חיידקי MSSA) וקיימים כאלה שעמידים לטיפול אנטיביוטי (חיידקי MRSA).

חיידק בעייתי נוסף שגורם לזיהומים עוריים אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס הוא 'סטרפוקוק פיוגנס', אשר לעתים אף עלול לגרום לזיהום משולב עם הסטפליקוק הזהוב.

אימפטיגו (סעפת)

אימפטיגו הוא זיהום חיידקי מדבק מאוד ואחד מזיהומי העור השכיחים בקרב ילדים, שעשוי אף להתפתח אצל מבוגרים. זיהום זה מתאפיין לרוב בפצעים אדומים שמתפוצצים והופכים לגלד עם קליפה קרומית קשה בצבע דבש, ועשוי להתפתח לכדי שלפוחיות, בעיקר על רקע גרד מתמשך.

צלוליטיס ואריזיפלס (שושנה שוטה)

צלוליטיס ואריזיפלס הם זיהומים עוריים הנגרמים על ידי חיידק, לרוב מסוג סטרפטוקוק או סטפליקוק פיוגנס, אשר חודרים לעומק העור, ומתבטאים בכתמים אדומים/ורודים על גבי העור, ולעתים בנפיחות בצקתית, רגישות מקומית ועור חם. בעוד שאריזיפלס הוא זיהום שמתפתח בעיקר בשכבות העור העליונות ובעל גבולות ברורים, זיהומי צלוליטיס מתפתחים בשכבות עור עמוקות וגבולותיהם מטושטשים.

אבצסים (מורסות)

בתגובה לזיהומים עשויים להיווצר את החולים באטופיק דרמטיטיס אבצסים (מורסות) בעור שמאופיינות בכיסים מוגלתיים.

זיהומים סיסטמיים באטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס עלולה להוביל גם להתפתחות זיהומים מערכתיים-סיסטמיים שעלולים להיות חריפים ולערב מערכות גוף שונות.

חדירת מזהמים חיידקיים למחזור הדם המכונה 'בקטרמיה' עשויה להתרחש מסיבות שונות, לרבות על רקע זיהום עורי מקומי. החיידקים עשויים לנוע דרך הדם ולהתמקם באזור כלשהו בגוף ולחולל דלקתיות מוגברת, למשל דלקתיות בעצם (אוסטאומיאליטיס), דלקת מפרקים זיהומית (ספטיק ארתריטיס), דלקת באזור האמתחת שבין המפרקים והגידים והעצמות (בורסיטיס) ודלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס). בין השאר, לחיידקים יש נטייה להתיישב ולהתרבות על גבי שתלים מלאכותיים שהוחדרו לגוף, לרבות צנתרים (סטנטים), מסתמי לב מלאכותיים, שתלי סיליקון ושתלים אורתופדיים שונים.

תסמינים של זיהום סיסטמי כוללים לרוב חום גבוה, תשישות, מצב הכרתי ירוד וכן ממצאים ספציפיים בהתאם לאזור שבו התפתחה הדלקתיות, לרבות רגישות ונפיחויות סביב העצמות או המפרקים.

תסמונת קילוף עורי ממקור סטפליקוקי (תסמונת SSSS)

אחד הסיבוכים הסיסטמיים של זיהום בחיידק הסטפילוקוק מכונה 'תסמונת SSSS' (קיצור של Staphylococcal Scalded Skin Syndrome) ובתרגום: 'תסמונת קילוף עורי ממקור סטפליקוקי'. מחלה זו מתבטאת תחילה בפריחה אופיינית בעיקר בפנים ובאזורי קפלי הגוף (במפשעות ובבית השחי), כשהפריחה מאופיינת בשלפוחיות עם נוזל שקוף ובתהליך הדרגתי של קילוף העור, אולם היא עשויה להפוך למערכתית ולהתפשט לדלקתיות נרחבת בגוף, לרבות דלקת גרון, דלקות בעיניים ודלקת ריאות.

תסמונת זו לעתים מהווה ביטוי ל'מחלת רייטר' – מחלה שמופיעה בקרב תינוקות על רקע זיהום בחיידק הסטפליקוק שמקנן אצל ילודים ברירית האף, בטבור או בפי הטבעת. במקרים מסוימים תסמונת SSSS מתפתחת מזיהום משני של אטופיק דרמטיטיס, ולפי מחקרים, במקרים אלה, בהבדל מ'מחלת רייטר' קלאסית, ניתן יהיה לזהות עלייה בנוגדנים מסוג IgE בדם שמאפיינת אטופיק דרמטיטיס.

'אקזמה הרפטיקום' (EH)

אקזמה הרפטיקום הוא אחד הזיהומים המשמעותיים שעלולים להיווצר במטופלים עם אטופיק דרמטיטיס ומתבטא בחום ובפריחה נרחבת בעור, אשר נגרמים על ידי הנגיף 'הרפס סימפלקס סוג 1' (HSV-1).

זיהום זה עשוי להתבטא בנגעים מגרדים, כאבים, שלפוחיות עוריות, נפיחות בבלוטות הלימפה, ומעלה כשלעצמו את הסיכון לזיהומים משניים נוספים, וכן מלווה בסיכון לסיכוכים משמעותיים, לרבות בדלקתיות של הקרנית והלחמית בעין, דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), דלקת מוחית (אנצפליטיס) ושוק ספטי, כאשר במצבים אלה נדרש טיפול מידי בבית חולים.

בעוד שהנגיף 'הרפס סימפלקס 1' רווח באוכלוסייה, ככל הנראה גורמים גנטיים ואימונולוגיים הם שחושפים מאובחנים באטופיק דרמטיטיס לזיהום חריף כתוצאה מחיידק זה. יחד עם זאת, לפי עבודות, רק 3% מהמאובחנים באטופיק דרמטיטיס צפויים לפתח אקזמה הרפטיקום, ולרוב אלו המטופלים הקשים יותר וכן אלו שמאובחנים עם מחלות נוספות שקשורות לתהליך 'דלקת סוג 2'.

מניעת זיהומים באטופיק דרמטיטיס

מספר צעדים מומלצים כדי למנוע או לפחות לצמצם את הסיכון לזיהומים באטופיק דרמטיטיס:

לחות: שמירה על לחות העור מומלצת באופן יומיומי כדי לשפר את תפקודו של מחסום העור. לשם כך מומלץ להקפיד על מריחת קרם לחות, בעיקר במצבים של מזג אוויר יבש ולאחר רחצה.

ניקיון: מקלחת/ אמבטיה חמימה ואחריה יבוש עדין של העור ומריחת קרם לחות/ משחה עורית מקומית על הנגעים מסייעים אף הם לשמור על מחסום עור. לדברי פרופ' כהן, חשוב להקפיד להתרחץ מדי יום ולהשתמש בסבון. מספר עבודות בחנו האם ניתן להשתמש באמבטיות חומץ כדי לצמצם מושבות של חיידקי סטפליוקוק זהוב על גבי נגעי אטופיק דרמטיטיס ולהפחית את הסיכון לזיהומים – אולם שיטה זו לא הוכחה עד כה באופן ברור כמועילה.

משחות: טיפולים מקומיים במשחות לאטופיק דרמטיטיס - לרבות משחות סטרואידיות או משחות ללא סטרואידים שפועלות במנגנונים אחרים - טקרולימוס (פרוטופיק) ופימקרולימוס (אלידל) או קריסבורול (סטקוויס) - הוכחו כמסייעות בהפחתת הנטייה לזיהומים עוריים אצל המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס. בין השאר נמצא כי טיפולים מקומיים במשחות עשויים למנוע הצטברות מושבות חיידקים על גבי נגעים של אטופיק דרמטיטיס וכן עשויים לתרום לאיזון הרכב המיקרוביום של העור, באופן שמגן על הגוף מפני זיהומים.

חבישה: מומלץ לכסות בפלסטר/ תחבושת נגעים פתוחים ומדממים כדי למנוע חדירת נגעים. לדברי פרופ' כהן, "כעיקרון פלסטר אינו מומלץ על כלל הנגעים של אטופיק דרמטיטיס, כי הוא לא נעים ועלול לייצר גירוי עורי, אך אם נוצר פצע פתוח – מומלץ לחבוש אותו".

היגיינה: שמירה על היגיינה, לרבות שטיפת ידיים בסבון ומים ובאלכוג'ל – מסייעים למנוע הצטברות מושבות חיידקים שעלולים לחדור את העור. יש להימנע משימוש משותף במגבות, מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה, קוצצי ציפורניים ומברשות לשיער.

הימנעות מגרד: מומלץ להימנע מגירוד הנגעים כאמצעי למניעת חדירת זיהומים. באטופיק דרמטיטיס חשוב להתייחס לגרד כאל תסמין משמעותי ולטפל בו באמצעות משחות או תרופות סיסטמיות מפחיתות גרד, וזאת מאחר ותחושת הגרד עשויה להוביל לגירוד מוגבר כשהגירוד כשלעצמו מעצים את תחושת הגרד במעגל של גרד-גירוד שקשה לשליטה ועלול להוביל לסיבוכים שונים ובכלל זה לפגוע בשכבת האפידרמיס העליונה של העור ולהעלות את הסיכון לזיהומים.

חיטוי משטחים: יש לחטא משטחים בסביבה בבית ובמקום העבודה במטרה למנוע הצטברות זיהומים מסוכנים. מומלץ שלא לגעת באביזרים שרבים נוגעים בהם, למשל במעקים בחדרי מדרגות ומתקנים במכון כושר, בריכה או גינה ציבורית לפני ניקוי, ולהשתמש בכפפות או מגבת במגע עם אביזרים אלה כדי לחסום מגע ישיר של העור – ולמנוע הידבקות בזיהומים מאדם אחר.

ביגוד: בשנים האחרונות משווקים מוצרי טקסטיל שעשויים מ'בדים אנטספטיים' – בדים המצופים יוני כסף ו/או חומרים דוחי זיהומים, למשל סדינים ומגבות. עם זאת, תוצאות מחקרים על שימוש בבגדים העשויים מבדים אלה עדיין מוגדרים שנויים במחלוקת. על רקע חשש מבטיחות השימוש בבדים אלה בקרב ילדים ותינוקות – השימוש במוצרי טקסטיל מבדים אלה אינו מומלץ בגילים אלה.

בדיקות מקדימות: הטיפולים בתרופות סיסטמיות לאטופיק דרמטיטיס - לרבות מטוטרקסט, אזתיופרין וציקלוספורין - שמחלישות את המערכת החיסונית מעלים את הסיכון לזיהומים ועל כן למטופלים שנדרשים לטיפולים אלה יש לבצע הערכה מקדימה. לדברי פרופ' כהן, "נהוג לבצע הערכה קלינית לפני מתן טיפול סיסטמי, ובמידה וקיימת מחלה זיהומית פעילה כמו שחפת, HIV או הפטיטיס – לא מטפלים בתרופות הללו".

עוד על שמירה על העור באטופיק דרמטיטיס

הטיפול בזיהומים באטופיק דרמטיטיס

הטיפול בזיהומים של אטופיק דרמטיטיס עשוי להיות מורכב, ודורש היענות גבוהה – כדי להכחיד את הזיהום ולמנוע את התפתחותו ושגשוגו ואת הסיכון לסיבוכים מערכתיים.

אמבטיית אקונומיקה

לחולים באטופיק דרמטיטיס עם עדות קלינית לזיהום עורי בחיידק הסטפליקוק הזהוב, לרבות הפרשה עורית, פוסטולות או נגעים בגוון דבש, יומלץ על רחצה באמבטיית אקונומיקה במטרה לחטא חיידקים שהצטברו על גבי העור.

אמבטיית אקונומיקה מומלצת למשל 10-5 דקות, פעמיים בשבוע. המדובר באמבטיה מלאה במים חמימים/ פושרים המדוללת עם חצי כוס אקונומיקה ביתית ללא בישום (סודיום היפוכלורייט 0.005%). לדברי פרופ' כהן, "למטופלים ילדים חשובה השגחת מבוגר גם כדי לוודא שהילד אינו שותה את מי האמבטיה ושהמים לא נכנסים בטעות לעיניים".

תרופות

טיפולים מקומיים במשחות המותאמים לנגעי אטופיק דרמטיטיס, לרבות טיפולים במשחות סטרואידיות ותכשירים נוגדי דלקת במנגנונים אחרים כמו פרוטופיק, אלידל וסטקוויס עשויים להקל על הזיהומים, ולכן חשוב להמשיך ולטפל בהם בהיענות גבוהה מצד המטופל גם במקרה של זיהום.

הטיפול במשחות המכילות אנטיביוטיקה לעתים מותאם לזיהומים עוריים באטופיק דרמטיטיס, אך אינו רווח במיוחד, מאחר והוא עלול להוביל להתפתחות עמידות לחיידקים וגם מעלה את הנטייה להתפתחות דלקת עור במגע. כמו כן אין די עדויות כי הוא תורם משמעותית לשיפור בחומרת המחלה.

במקרה של זיהומים עוריים באטופיק דרמטיטיס שמקורם בפטריות – ניתן לטפל בתכשירים מקומיים נגד פטריות או בכדורים דרך הפה.

זיהומים מערכתיים דורשים טיפול תרופתי, לעיתים יינתן בעירוי בבית החולים.  

פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: דצמבר 2021