מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסחדשותאטופיק דרמטיטיס ואסתמה אלרגית קשורות בסיכון מוגבר למחלת מפרקים ניוונית

אטופיק דרמטיטיס ואסתמה אלרגית קשורות בסיכון מוגבר למחלת מפרקים ניוונית

חוקרים אמריקאים מצאו קשר בין מחלות אטופיות שמאופיינות בתהליכים אלרגיים לבין עלייה בסיכון לתהליכים ניווניים במפרקי הגוף


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות מושם דגש מחקרי על קבוצת מחלות שעשויות להופיע במשולב אצל אנשים עם נטייה לתהליך דלקתי כרוני ספציפי הקרוי 'דלקת סוג 2'. בקבוצה זו מחלות שונות, ובהן אטופיק דרמטיטיס ואלרגיות למיניהן – הקרויות 'מחלות אטופיות' וקשורות בתהליך ביולוגי שמכונה 'הצעדה האטופית' (Atopic March), וכן אסתמה המאופיינת בריבוי אאוזנופילים בדם, סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף ודלקת ושט אאוזנופילית.

 

עתה מתברר כי ייתכן שהמחלות האטופיות בקבוצה זו קשורות גם בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת מפרקים ניוונית ובלעז 'אוסטיאוארתריטיס' – מחלה כרונית אופיינית לגיל המבוגר, שמתבטאת בשחיקת סחוסים במפרקי הגוף, כאבים ונכות תפקודית.

 

מחלת מפרקים ניוונית אמנם נחשבת למחלה שמתפתחת על רקע תהליכי שחיקה שאינם דלקתיים בהכרח, אולם מדובר במחלת המפרקים השכיחה באוכלוסייה, ולפי הערכות מחקרים, היא מתפתחת בקרב כ-10% מהגברים ו-13% מהנשים מעל גיל 60, ומגיל 70 ומעלה כבר קרוב לשני שליש מדווחים על תסמינים לתהליכים ניווניים במפרקי הגוף. למרות היותה נפוצה, כיום אין טיפול לריפוי המחלה, והנזק שנגרם למפרקים בלתי הפיך, אם כי ישנם טיפולים שמאפשרים להפחית מעוצמת תסמיני הכאבים ונוקשות המפרקים ולהקל בחיי היומיום.

 

בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שבהתפתחות תהליכים ניווניים במפרקים מתרחשת הפעלה של תאי דם לבנים מסוימים המשתייכים למערכת החיסונית בשם 'תאי מאסט', אשר פעילים גם באלרגיות, וכן הפרשה מוגברת של חלבונים-ציטוקינים מעודדי דלקתיות.

 

הצעדה האטופית

 

בעבודה הנוכחית, החוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד בקליפורניה בחנו את הקשר בין אלרגיות למחלת מפרקים ניוונית על סמך נתונים שנאספים במאגר לאומי של מבוטחים אמריקאים בשם Optum CDM מינואר 2003 עד יוני 2019, לצד תיעוד מתיקים רפואיים של מחקר הנשימה של אוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב (מחקר STARR) שנאספו בין השנים 2010 ו-2020. ככלל, במאגרים נמנו 117,346 נבדקים שסבלו ממחלות אטופיות מסוג אסתמה אלרגית או אטופיק דרמטיטיס (אקזמה של העור) – בגיל 52 בממוצע, מרביתם (60%) נשים. לצידם נמנו 1,247,196 נבדקים ללא מחלות אלו ששימשו כקבוצת ביקורת – מחציתם (48%) נשים.

 

בבחינת הנתונים ממאגר Optum CDM, בוצעה במחקר התאמה בין 109,899 נבדקים עם מחלות אטופיות לצד כמות זהה של נבדקים מקבוצת הביקורת – לפי גיל, מין ומוצא אתני, רמת השכלה, רקע רפואי, תקופת התיעוד בתיק הרפואי ומספר הביקורים במרפאות בקהילה.

 

ניתוח הנתונים העלה כי במשך שמונה שנות מעקב, הסיכון להתפתחות מחלת מפרקים ניוונית בקרב המטופלים עם המחלות האטופיות היה גבוה ב-58% יותר מאשר בקבוצת הביקורת.  בנוסף, בקבוצה שמנתה 4,325 מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס ואסתמה אלרגית גם יחד – הסיכון למחלת מפרקים ניוונית היה כבר גבוה פי 2.15 בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 

הסיכון הכולל לדלקת מפרקים ניוונית עמד על 27 חולים לכל אלף שנות חיים בקבוצת המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס או אסתמה אלרגית, בהשוואה ל-19 לאלף שנות חיים בקבוצת הביקורת. הסיכון לניוון במפרקי הברכיים עמד על 10.9 חולים לכל אלף שנות חיים בקבוצת המאובחנים, בהשוואה ל-7.5 לאלף שנות חיים בקבוצת הביקורת; הסיכון לתהליך ניווני במפרקי הירכיים עמד בקבוצת המאובחנים על 3.3 לאלף שנות חיים, בהשוואה ל-2.3 לאלף שנות חיים בקבוצת הביקורת; והסיכון לתהליך ניווני במפרקי אצבעות הידיים עמד על 2.3 לאלף שנות חיים בקבוצת המאובחנים בהשוואה ל-1.3 לאלף שנות חיים בקבוצת הביקורת.

 

בהשוואה נוספת, בקרב 11,820 נבדקים עם אסתמה אלרגית – הסיכון למחלת מפרקים ניוונית היה גבוה ב-83% בהשוואה למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD – שאף היא מחלת ריאה כרונית בדומה לאסתמה, אך כזו שאינה מערבת מסלולים ביולוגיים של אלרגיות.

 

בהמשך, בבחינת נתונים ממאגר המחקר של אוניברסיטת סטאנפורד (STARR), שכלל 114,427 נבדקים ובהם 43,728 עם אטופיק דרמטיטיס ואסתמה אלרגית ו-70,699 נבדקים ששימשו לביקורת, נמצא כי לאחר תקנון למדד ההשמנה BMI אשר מהווה אף הוא גורם סיכון למחלת מפרקים ניוונית – הסיכון לתהליכים ניווניים במפרקים היה גבוה ב-42% בקרב המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס או אסתמה אלרגית בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת.

 

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ומשרד ההגנה האמריקאי, וממצאיו מתפרסמים בגיליון מארס 2023 של כתב העת Annals of Rheumatic Diseases.

 

מסלולים דלקתיים

 

החוקרים ציינו מספר מגבלות אפשריות במחקר, לרבות התבססות על נתוני מאגרי מידע של מבטחים רפואיים בארה"ב שאינם כוללים נתונים שעשויים להשפיע על הממצאים – למשל רמת הפעילות הגופנית של הנבדקים ומידע על חבלות קודמות במפרקים. כמו כן, הסיכון העודף למחלת מפרקים ניוונית בקרב המאובחנים עם אסתמה אלרגית ואטופיק דראמטיטיס היה נמוך יותר בקרב מאובחני מחקר STARR, שבו היו זמינים נתוני מדד ההשמנה – מה שמצביע על כך שייתכן ומדד זה אכן השפיע על הממצאים במידה מסוימת.

 

החוקרים סיכמו כי "מטופלים עם מחלות אטופיות נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלת מפרקים ניוונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית". ההערכה כי ייתכן ומסלול דלקת סוג 2 שנמצא בבסיס המחלות האטופיות שנבדקו במחקר – הוא שמשפיע גם על עלייה בסיכון להתפתחות תהליכם ניווניים במפרקי הגוף.

 

הממצאים משיקים לעבודות נוספות שזיהו קשרים מסוג זה, למשל מחקר לאומי מדרום קוריאה, שממצאיו פורסמו בפברואר 2021 בכתב העת BMC Pulmonary Medicine, שמצא אצל אנשים מעל גיל 40 כי הסיכון למחלת מפרקים ניוונית בקרב מי שמאובחנים עם אסתמה גבוה ב-65% בהשוואה לאנשים מהאוכלוסייה הכללית ולמאובחנים במחלת ריאות חסימתית כרונית, לאחר נטרול משתנים מתערבים.

 

מחקרים בחיות כבר מצביעים על קשר בין תאי מאסט שמשתפים בתהליכים אלרגיים בגוף לבין התפתחות מחלת מפרקים ניוונית. כמו כן, מחקר מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שפורסם עוד בשנת 2004 בכתב העת Human Genetics מצא קשר בין חלבון-ציטוקין דלקתי בשם 'אינטרלוקין 4' לבין תהליכים ניווניים במפרקי הגוף, כאשר בהמשך השנים התברר כי ציטוקין זה משתתף גם בתהליך של דלקת סוג 2.

 

למרות ההנחה בקהילה הרפואית כי תרופות הפועלות במנגנוני דלקתיות אינן מסייעות למחלת מפרקים ניוונית, החוקרים מעריכים כי במידה והממצאים החדשים יאוששו בהמשך בעבודות נוספות, הרי שהדבר יצביע על כך שתרופות שמדכאות תגובות האלרגיות בגוף עשויות להפחית מהסיכון לתהליכי שחיקה במפרקי הגוף. 

 

Annals of Rheumatic Diseases, doi: 10.1136/ard-2022-223640