דלקת חוליות מקשחת (AS, קיצור של אנקילוזינג ספונדיליטיס) היא מחלת מפרקים דלקתית כרונית המערבת את עמוד השדרה ומפרקי כסל עצה, ומלווה בתסמינים שעלולים לפגוע בתפקוד ובאיכות החיים לרבות כאבים בגב התחתון, באגן ובצוואר, נוקשות בעמוד השדרה, עייפות מוגברת ובחלק מהמקרים גם ביטויים נוספים מחוץ למערכת השלד.

הקפדה על חמישה מרכיבים של אורח חיים בריא תסייע לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת להפחית את פעילות המחלה, לצמצם את הסיכון לסיבוכים ולשפר את איכות החיים.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מהווה מרכיב מרכזי בטיפול במחלה. בין התועלות של פעילות גופנית לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת, כפי שזוהו בעבודות שונות: שיפור ביכולת הגמישות, שיפור בטווח התנועה, שיפור ביציבה, שיפור באיכות השינה, ירידה בתסמיני נוקשות וכאבים, חיזוק והארכת השרירים ושיפור בנפח הריאות ותפקודי הנשימה. פעילות גופנית גם מסייעת להפחית סיבוכים שקשורים למחלה.

לפי נייר עמדה בנושא שפרסמו חוקרים אוסטרלים בפברואר 2016 בכתב העת Seminars in Arthritis and Rheumatism למטופלים בתרופות ביולוגיות חשוב להתמיד בפעילות גופנית, מאחר ויש לה השפעה משפרת נוספת על זו שנותנות התרופות.

פיזיותרפיה

מאובחנים במחלה, לצד הטיפול התרופתי, מופנים ברובם גם לטיפולי פיזיותרפיה שעשויים לסייע בשיכוך כאבים ומסייעים לחזק את השרירים, לשמר את הגמישות במפרקי חוליות עמוד השדרה ולשמר יציבה תקינה ככל שאפשר. למטופלים מותאמים גם תרגילי חיזוק וגמישות שיתבקשו לתרגל לבד בביתם.

בחירת פעילות גופנית מתאימה

הפעילות המומלצת לאנשים עם אנקילוזינג ספונדיליטיס היא לרוב פעילות אירובית מתונה – כגון הליכה מהירה ושחייה, לצד תרגילים לחיזוק וגמישות. לפי נייר העמדה מאוסטרליה, פעילות גופנית מועילה במיוחד לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת כשהיא משפרת את תנועתיות עמוד השדרה. גם תרגולי נשימה ומתיחות הכרחיים כחלק מרכזי באימון גופני המיועד לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת. 

רוב ענפי הספורט אפשריים לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת, אך יש לשקול להימנע ממספר ענפים במקרה של מחלה מתקדמת, כשמדובר בענפי ספורט שכוללים פעילות גופנית מאומצת, לרבות ספורט תחרותי (כדורסל, כדורגל), אומנויות לחימה וקרב מגע, ספורט מוטורי, שייט בים סוער ורכיבה על סוסים וכן ספורט אתגרי – כגון קפיצות באנג'י או צניחה חופשית. 

לפי נייר העמדה, לצורך התאמת הפעילות הגופנית, מומלץ שהמטופל יעבור הערכה פרטנית. בהתאמת הפעילות, בעיקר בשלבים של מחלה פעילה ומתקדמת – יש להתייחס להגבלות השונות שמביאה עמה המחלה, לרבות שינויים ביציבות, בתנועתיות ובמבנה העצמות (דלדול עצמות ואוסטיאופורוזיס) וכן סיבוכים לבביים ונשימתיים.

תזונה

הקפדה על תזונה בריאה מהווה בכלל המחלות הכרוניות רכיב משמעותי בשמירה על הבריאות ושיפור איכות החיים. ההמלצה הכללית מתייחסת לצורך לשמור על תזונה מאוזנת, עשירה בפירות וירקות ורכיבים תזונתיים חיוניים כגון ויטמינים ומינרלים, מאוזנת מבחינת הרכב אבות המזון: פחמימות-חלבונים-שומנים, וזאת תוך צמצום בצריכת מזון מעובד-מתועש המכיל שומן רווי וסוכרים בכמויות גבוהות.

באשר לדלקת חוליות מקשחת, מספר מחקרים בודדים הצביעו על קשרים שונים בין תזונה לבין התפתחות המחלה והחמרה בתסמינים, אולם סקירה מקיפה בנושא של חוקרים מבריטניה, שפורסמה במארס 2018 בכתב העת European Journal of Rheumatology מעלה כי ישנם מחקרים בודדים בלבד שלפיהם הוצאה של מוצרי חלב מהתזונה וצריכה של דגים, שמן דגים ותוספים פרוביוטיים מצמצמים את הסיכון לדלקת חוליות מקשחת או שמפחיתים את חומרת המחלה.

סידן

למניעת אוסטיאופורוזיס, חשוב לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת להקפיד גם על צריכה מספקת של סידן: כ-1,000 מ"ג סידן ביום בתזונה לבוגרים בגיל 50-18 ו-1,200 מ"ג ליום לנשים מעל גיל 50 וגברים מעל גיל 70. בין המקורות הטובים לסידן נמנים ירקות ירוקים, דגים, טופו ומוצרי סויה ומוצרי חלב.

שמירה על משקל תקין

רבים מהמאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת נושאים משקל עודף. במחקר מהולנד שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Journal of Rheumatology, אשר בחן מדגם של 461 מטופלים, נמצא כי 37% סובלים מעודף משקל ו-22% נוספים מהשמנת יתר. מחקר מצומצם מאירלנד שהוצג בשנת 2012 בכנס הקולג' אמריקאי לראומטולוגיה (ACR) מצא כי אנשים עם דלקת חוליות מקשחת והשמנה סובלים מרמה מוגברת של פעילות דלקתית – ועל כן מומלץ במקרה של משקל עודף להקפיד על אורח חיים בריא להורדה במשקל, לעתים בשילוב טיפול בתרופות להרזיה ובמקרה של השמנה חולנית אף ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה. לפי עבודות שונות – חולים בדלקות מפרקים אוטואימוניות והשמנה חולנית שעוברים ניתוחים בריאטריים חווים ירידה משמעותית בפעילות הדלקתית ושיפור באיכות החיים הכוללת.

שתיית אלכוהול

מספר מחקרים מצביעים על כך שצריכת אלכוהול מופרזת עלולה להחמיר את עוצמת התסמינים של דלקת חוליות מקשחת. כך, למשל, מחקר מסין שבחן מדגם של 425 נבדקים עם דלקת חוליות מקשחת, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2015 בכתב העת International Journal of Clinical and Experimental Medicine, העלה כי אצל שתיינים כבדים (מעל ל-25 גרם אלכוהול ליום) קיימת נטייה למחלה פעילה יותר. על כן, לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ להקפיד על שתיית אלכוהול מתונה בהתאם להמלצות המקובלות של ארגוני בריאות לאוכלוסייה הכללית – עד 2 כוסות אלכוהול ליום לגבר ועד כוס לאישה.

בריאות הנפש

אנשים עם דלקת חוליות מקשחת נמצאים בסיכון למצוקה נפשית, לרבות דיכאון, חרדה ולחץ. מטה אנליזה של חוקרים מקנדה, שפורסמה במארס 2020 בכתב העת BMC Rheumatology, מעלה כי למתמודדים עם דלקת חוליות מקשחת סיכון גבוה ב-51% לדיכאון וסיכון גבוה ב-85% לחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה ללא המחלה. מחקר מעקב לאומי בטאיוואן, שפורסם במארס 2016 בכתב העת Journal of Rheumatology, מזהה בקרב מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת סיכון גבוה ב-78% לדיכאון, חרדה וכן תסמינים שמעידים על הפרעות שינה, בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא המחלה.

ניתן לייחס את הסיכון המוגבר לדיכאון בקרב המתמודדים עם המחלה לתסמינים של דלקת חוליות מקשחת, לרבות נוקשות וכאבים, אשר מחריפים את הסיכון למצוקה נפשית הן באופן ישיר והן בעקיפין – כתוצאה מפגיעה בתפקוד בתא המשפחתי, בעבודה ובחברה.

לשמירה על הבריאות הנפשית, למטופלים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ על הצעדים הבאים:

פעילות גופנית: פעילות גופנית מסייעת בהפחתת הנוקשות והגברת התנועתיות והוכחה כמשפיעה חיובית גם על בריאותם הנפשית של החולים על רקע הפרשות הורמונים שמשפרים את מצב הרוח. 

שינה: למאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ לדאוג לאיכות משופרת של השינה, וזאת באמצעות שמירה על היגיינת שינה – הצמדות לשעות שינה קבועות והסרת מסיחים שונים שעלולים לפגוע בשינה כגון רעש, חשיפה לאור בלילה וכן חשיפה למסכים בסמוך לשינה – כמו מסכי סמארטפונים וטאבלטים – שעלולה לפגוע באיכות השינה בלילה.

מידע: קבלת מידע אודות המחלה תורמת להפחתת המצוקה הנפשית. לפי מחקר מצרפת שפורסם בדצמבר 2014 בכתב העת PLoS ONE, שכלל ראיונות עומק עם 25 נבדקים עם דלקת חוליות מקשחת ו-25 נוספים עם דלקת מפרקים שגרונתית, הנבדקים נוטים להחזיק באמונות שונות על מחלות אלה אשר לא בהכרח בעלות אחיזה במציאות, וקבלת מידע אודות המחלה – בין השאר באמצעות הרופא המטפל – עשויה להסיר חששות מיותרים ולהקל בהסתגלות ובניהול היומיומי של המחלות. לפי המחקר, שיח מועיל עם הרופא תורם לשיפור הטיפול הכולל במחלות כרוניות אלה.

קהילה תומכת: מומלץ להיעזר בתמיכה בין השאר גם בקבוצות תמיכה המיועדות לחולים – תמיכה שכזו עשויה להקל בהתמודדות הנפשית. בקבוצות תמיכה ניתן לחלוק חוויות אודות ההתמודדות עם המחלה שמאפשרות להעצים את ההתמודדות ולהקל בבדידות וכך להפחית את הסיכון לדיכאון. בהקשר זה עשויות לעזור גם קבוצות תמיכה מקוונות, לרבות קהילת התמיכה באנשים עם דלקות מפרקים הפועלת באתר "כמוני".

היענות לטיפול: קיימות גם ראיות ממחקרים כי הטיפול התרופתי לדלקת חוליות מקשחת מסייע אף הוא בהפחתת המצוקה הנפשית.

הפחתת לחצים: להקלה במתח הנפשי ושיפור איכות השינה בכלל המחלות הכרוניות, לרבות דלקת חוליות מקשחת – חשוב להשתמש בשיטות שונות להפחתת לחצים, לרבות באמצעות פעילות גופנית, מדיטציה, שיטת מיינדפולנס, טאי צ'י, יוגה ואף הומור.

פנייה לאנשי מקצוע: לסובלים מדלקת חוליות מקשחת שמפתחים תסמינים של דיכאון וחרדה מומלץ על תמיכה נפשית. בישראל, לאחר הרפורמה בבריאות הנפש – ניתן לפנות לטיפולים נפשיים הכלולים בסל הבריאות הממלכתי באמצעות קופות החולים, לרבות טיפולים בתרופות לדיכאון ו/או בתרופות לחרדה ואף טיפולים בפסיכותרפיה.

גמילה מעישון

מחקרים רבים מצביעים על החמרה בתסמינים של דלקת חוליות מקשחת ובמדדים לפעילות הדלקתית אצל מעשנים. במחקר מסין שהוזכר מקודם, נמצא כי מעשנים עם אנקילוזינג ספונדיליטיס נטו להציג ציונים גרועים יותר במדדי המחלה שמעידים על פעילות דלקתית מוגברת וריבוי תסמינים, לרבות שכיחות גבוהה יותר של הפרעות תנועה, כאבי לילה וכאבי גב. גם מחקר מישראל שהתבסס על נתוני כלל המבוטחים בקופת חולים כללית, אשר בחן את הקשר בין דלקת חוליות מקשחת ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), וממצאיו פורסמו ביולי 2018 בכתב העת European Journal of Internal Medicine, זיהה במדגם של 4,076 אנשים עם דלקת חוליות מקשחת כי קרוב למחציתם מעשנים (46%) – שיעור הגבוה משמעותית בהשוואה לקבוצת ביקורת (18%), ויתכן ששיעורי העישון הגבוהים הם שמובילים לקשר שנצפה בין המחלות.

לחולים עם דלקת חוליות מקשחת שמעשנים סיגריות מומלץ ביותר על גמילה מעישון – לשיפור איכות החיים הכוללת. מחקר מתורכיה שפורסם באוקטובר 2019 בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology זיהה כי גמילה מעישון מועילה לחולים בהפחתת הפעילות הדלקתית והקלה בתסמינים, לרבות ביכולת התנועתיות.

לפי המלצות "הליגה האירופית למניעת מחלות ראומטיות" (EULAR) משנת 2016, למטופלים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ לצד עיסוק קבוע בפעילות גופנית – להפסיק לעשן. בעוד שגמילה מעישון מספקת תועלות בריאותיות לכלל האנשים, לדבר יש משמעות רבה במיוחד לאנשים עם דלקות מפרקים ספונדילוארתרופטיות על רקע מחקרים הקושרים בין עישון לבין מחלה פעילה, דלקתיות שמאובחנת בהדמיות MRI ופגיעה בצמיחת העצמות.

9 הרגלים שעלולים להזיק לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת

היענות לטיפול

אחד האלמנטים שקשורים בשיפור איכות החיים של חולים במחלות כרוניות בכלל ובדלקת חוליות מקשחת בפרט הוא היענות גבוהה לטיפול התרופתי במחלה. ויתור או דילוג על חלק מהתרופות – עשויים להוביל להחמרה בתסמינים ולפגיעה באיכות החיים.

*ד"ר ויקטוריה פורר היא רופאה בכירה במכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

עדכון אחרון: אפריל 2020