הקשר ההדוק בין גוף לנפש מוצק וידוע, אולם בספרות הרפואית נוטים להמעיט בערך החשיבה החיובית במניעת תחלואה של הלב וכלי הדם ולהתרכז בעיקר במניעה של גורמי סיכון וסקולאריים כמו השמנה ועישון. אבל, מחקר חדש שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקני Stroke מצא כי לחשיבה חיובית עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת שבץ.

אנשים אופטימיים מצפים לתוצאה חיובית ונוטים להתמקד יותר באספקטים של תקווה כשהם בסיטואציה. אופטימיות כבר נקשרה למגוון תוצאות בריאותיות חיוביות, אבל הקשר שלה לשבץ לא נבדק.

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת מישיגן עקב בשנים 2006-2008 אחר למעלה מ 6,000 אמריקאים בני 50 ומעלה והעריך גורמי סיכון לשבץ מוח. הנבדקים מלאו שאלונים אישיים המעריכים חשיבה חיובית ומאפשרים לדרג את האופטימיות בסולם של 3 עד 18.

לאחר התאמה של גורמי סיכון אחרים נמצא כי בתקופת מעקב של שנתיים על כל עליה של נקודה בדירוג האופטימיות, הסיכון לשבץ ירד ב- 9%.

המחקר מחזק עבודות נוספות שהדגימו קשר בין דיכאון לסיכון לשבץ ואף בין דיכאון לקושי תפקודי ולנכות לאחר שבץ מוח.

חשוב לציין כי יתכן ואנשים אופטימיים נוטים לבצע יותר פעילות גופנית, לשמור על תזונה נכונה וליטול תוספי מזון וויטמינים, כך שלא ברור האם מדובר בגורם מגן עצמאי או משני. אולם, נראה כי לאפקט הפסיכולוגי עצמו השפעה מיטיבה.

נראה כי בעתיד המניעה צריכה להתרכז לא רק בגורמי הסיכון הידועים, אלא גם בתחום הנפשי וההתנהגותי. בינתיים, יש צורך בעבודות נוספות על מנת להעריך על אילו מנגנונים ביולוגיים פועלת החשיבה האופטימית.

Stroke 2011; DOI:10.1161/STROKEAHA.111.613448

תרגום ועריכה: ד"ר איתן אוריאל