טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אבחונים קוגניטיביים, מגדר והלזיות במוח יכולים לנבא את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה
אבחונים קוגניטיביים יכולים לעזור למטופלים עם טרשת נפוצה שפירה או לא פעילה, לנבא את המשך התקדמות המחלה. מגדר והלזיות במוח יכולות גם כן לקבוע את הסיכון להתקדמות המחלה, שנים לאחר האבחנה.
על פי ההגדרה כיום, אנשים עם טרשת נפוצה שפירה - benign MS – הם אלו הנשארים עם "תפקוד מלא" לאחר 15 שנה או יותר לאחר תחילת המחלה. עם זאת, אנשים עם טרשת נפוצה שפירה יכולים לפתח מחדש פעילות או התקדמות של המחלה, ובעקבות כך, אף לסבול מסימפטומים חמורים.
לטובת המחקר, החוקרים בחנו את תוצאות האבחונים הקוגניטיביים וסקירות המוח של 63 אנשים עם טרשת נפוצה שפירה, לאורך תקופה של 5 שנים. מתוכם, 43 היו נשים ו-20 מתוכם גברים.
האבחונים הקוגניטיביים כללו זיכרון מילולי וחזותי, קשב, ריכוז ומהירות עיבוד מידע. סקירות המוח גילו את מספר הלזיות הקשורות לטרשת נפוצה במוחו של המטופל. בדיקות המעקב הנוירולוגיות נערכו כל 6 חודשים.
המחקר מצא שכמעט 30% מהמטופלים עם טרשת נפוצה שפירה, החמירו באופן משמעותי במהלך 5 השנים שעקבו אחריהם. אנשים שנכשלו ביותר מ- 2 טסטים קוגניטיביים (מתוך 10 טסטים שנערכו), היה להם סיכוי הגדול ב- 20% להחמיר לאורך הזמן. גברים עם טרשת נפוצה שפירה, היה להם סיכוי הגדול כמעט פי 3, לחוות מאוחר יותר סימנים של טרשת נפוצה, בהשוואה לנשים. בנוסף, אנשים שזוהו אצלם יותר לזיות במוח באמצעי ההדמיה, היה להם סיכוי גבוה יותר לפתח סימנים של המחלה.
"הממצאים מראים שהמגדר, המצב הקוגניטיבי וכמות הלזיות במוח, הנם פקטורים חשובים לניבוי התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה", כך אמרה אחת מהחוקרות, מריה פיה אמאטו מאיטליה. "המחקר מדגיש את החשיבות הרבה של אבחונים קוגניטיבים לאנשים עם טרשת נפוצה שפירה, אשר נראים בריאים. מידע זה יכול להיות חשוב, בכדי להתאים למטופל את הטיפול המתאים".