בשנים האחרונות פותחו שיטות חדשות לאבחון גנטי טרום השרשתי של עוברים – לצורך איתור מחלות גנטיות בשלב העוברי. בדיקות אלה, המהוות שיטת טיפול ברפואת הפוריות, מבוצעות

בשילוב עם הפריה חוץ גופית במטרה לזהות עוברים הנושאים מוטציות גנטיות שנקשרות למחלות קשות ולאפשר לידת תינוקות בריאים.

בדיקות אבחון גנטי טרום השרשתי החלו בשנת 1990 כבדיקות ניסיוניות, והפכו במרוצת השנים לבדיקות שמבוצעות בהיקפים גדלים במטרה למנוע העברה של מחלות גנטיות בין הדורות. הבדיקה המרכזית בהקשר זה היא PGT (קיצור של Pre-implantation Genetic Testing) – בדיקת 'אבחון גנטי טרום השרשתי' המאפשרת לברר מחלה גנטית בעוברים, כאשר קיימת נשאות ידועה למחלה אצל ההורים. במקרה זה, לאחר הבדיקה הגנטית מוחזרים לרחם עוברים ללא המחלה שנבדקה.

בדיקה נוספת היא PGT-A (Pre-implantation Genetic Testing of Aneuploidy), בעבר כונתה PGS (קיצור של Pre-implantation Genetic Screening) – 'סריקה גנטית טרום השרשתית' המיועדת למטופלים ללא בעיה גנטית ידועה עם סיכון מוגבר להפרעות כרומוזומאליות, ובמהלכה נבדק מטען גנטי מאוזן של כרומוזומים, ולרחם מוחזרים רק עוברים עם מספר תקין של זוגות כרומוזומים.

לדברי פרופ' אבי בן הרוש, רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון, "הבדיקות לאבחון גנטי טרום השרשתי מוצעות כיום במצבים בהם הערכה גנטית מצביעה על סיכון יתר להולדת תינוק ביולוגי עם מחלה גנטית או ליקוי כרומוזומאלי". במקרים אלה ביצוע התהליך עשוי למנוע בהמשך את הצורך בהפסקת היריון – פעולה שיש המבקשים להימנע ממנה מטעמים דתיים ומוסריים.

איך מתבצע תהליך PGT?

אבחון גנטי טרום השרשתי מתחיל בתהליך של הפריה חוץ גופית, ומתבצע למעשה על עוברים שהופרו במעבדה. הבדיקה מאפשרת לזהות בעוברים המופרים מוטציות גנטיות, ולהחזיר בהמשך לרחם האישה רק את העוברים ללא המוטציות – וכך למנוע העברה של מחלות גנטיות לדורות הבאים.

במהלך הבדיקה נבדקות מוטציות גנטיות שהוגדרו מראש, שמזוהות אצל ההורים הביולוגיים ויש סיכוי שיעברו לעובר. כלומר שבשיטה זו על המעבדה לדעת מראש אילו מוטציות מחפשים במטען הגנטי של הביציות המופרות.

בדיקה ספציפית של מוטציה בודדת במטען הגנטי מאבחנת מחלה מונוגנית, ושיטת האבחון קרויה גם PGT-M – בדיקה לאיתור מחלה שנגרמת מגן/ שינוי גנטי בודד.

הבדיקה האבחנתית מבוצעת בשיתוף פעולה בין היחידה להפריה חוץ גופית, מכון גנטי ומעבדת PGT אבחנתית מולקולרית או ציטוגנטית, בה מתבצעת הבדיקה עצמה. מסיבה זו, הבדיקות מבוצעות כיום רק ביחידות שאושרו מראש על ידי משרד הבריאות.

הבדיקה מתחילה בשלב הייעוץ הגנטי, במהלכו מתבקשים ההורים למסור דגימת דם להפקת די.אנ.איי לאיתור מוטציות חריגות, ויתבקשו למסור תוצאות דגימות לבדיקות למוטציות גנטיות שנעשו בהריונות קודמים ולעתים גם מקרובי משפחה ביולוגיים נוספים. ההליך מלווה גם בפתיחת תיק לטיפול הפריה חוץ גופית במכון פוריות.

פעולת האבחון עצמה מבוססת על דגימת ביופסיה שנלקחת במעבדה של תא אחד או מספר תאים מכל ביצית מופרית (עובר) שנוצרה בתהליך ההפריה החוץ גופית.

ביום השלישי להתפתחות העובר הוא מכיל 6-8 תאים ונלקחת דגימה של תא אחד. ביום החמישי להתפתחות העובר הוא מכיל כמות רבה הרבה יותר של תאים (סביב 100) ומוגדר רפואית 'בלסטוציסט' – אז נלקחת דגימת של מספר תאים ממעטפת העובר המכונה 'טרופאקטודרם' (שעתידה להתפתח להיות השליה שמזינה את העובר). בעבודות שונות נמצא כי פעולה זו של דגימת תאים, כשהיא מתבצעת ביום החמישי להתפתחות עובר, איננה פוגעת משמעותית ביכולת ההתפתחות העתידית שלו ובהשרשתו ברחם.

תהליך הבדיקה דורש מיומנות מעבדתית גבוהה. רק כשמזוהה ביצית מופרית ללא המוטציות הגנטיות שהוגדרו מראש – ניתן יהיה להתקדם להחזרתה לרחם כחלק מהמשך מחזור טיפול ההפריה החוץ גופית. אם מזוהים מספר עוברים ללא המוטציה שבמוקד הבדיקה – יוצע להעביר את שאר העוברים להקפאה לשימוש עתידי.

נכון לתחילת 2025 מאושרות בישראל תשע מעבדות לביצוע בדיקות אבחון גנטי טרום השרשתי, חמש מתוכן במרכז הארץ. הפניה ליחידה המאושרת מתבצעת עוד בשלב ההכנה לטיפול ההפריה החוץ גופית.

בדיקות PGT משלבות אבחון למוטציות וסמנים גנטיים שמאפיינים משפחות שונות, ומאחר והן ממוקדות בשינויים גנטיים ספציפיים – שיטה זו נחשבת לאמינה עם סיכויים נמוכים לטעות. דיוק הבדיקה נאמד בכ-98% ברוב המקרים.

שיטה זו קרויה לעתים PGT-SR, כשהיא מאבחנת שינויים במבנה המטען הגנטי של העובר, לרבות שיחלוף בין כרומוזומים המכונה בעגה הרפואית 'טרנסלוקציה' אשר עלול לגרום להפלות חוזרות.

איך מתבצע תהליך PGT-A?

בדומה לתהליך PGT, גם סריקה גנטית טרום השרשתית נועדה למנוע הריונות של עוברים לא תקינים מבחינה גנטית. בדיקה זו בוחנת עיוותים כרומוזומאליים במקרים שבהם לא קיימת אינדיקציה מראש למוטציה גנטית ספציפית, אולם יש אינדיקציה לסיכון להפרעה כרומוזומאלית, או שההורים רוצים להיות בטוחים כי העוברים תקינים בהיבט זה. בדיקה זו מוצעת גם לנשים שחוו הפלות חוזרות ולנשים בגיל פוריות מתקדם. השיטה מוצעת גם לזוגות דתיים אשר אינם מבצעים בדיקות לעובר בזמן ההיריון, כגון סיסי שליה או בדיקת מי שפיר ואינם פונים להפסקת הריון במצבים שונים של הפרעה כרומוזומלית כמו תסמונת דאון.

בדיקת ה PGT-A מאתרת עוברים עם שינוי פתולוגי במספר הכרומוזומים – מצב רפואי הקרוי גם 'אנאפלואידיה' (Aneuploidy) אשר גם לרוב מסתיים בהפלה ואינו מגיע ללידה. בעבר, נהגו לדגום עוברים ביום השלישי ולהציע בדיקה של הכרומוזומים בשיטה של FISH (בדיקה מיקרוסקופית ציטוגנטית של סמנים "זוהרים" פלאורוצסנטים שמזהים כרומוזומים ספציפיים אליהם נקשרים). מגבלות הבדיקה ואחוזי דיוק לא מושלמים גרמו למעבר לשיטות בדיקה מולקולריות מתקדמות יותר שלרוב יבוצעו בדגימת מספר תאים ביום ההתפתחות החמישי של העובר (בלסטוציסט).

לאחר דגימת העוברים הם יוקפאו עד קבלת תשובת המטען הגנטי של העוברים ובחירת העובר המתאים להחזרה. הבדיקה מתבצעת על ידי סריקת שבב גנטי או ריצוף הדור הבא של תאים בודדים, ובוחנת את הרכב הכרומוזומים של העובר. הבדיקות מבוצעות תוך הגברת החומר הגנטי (DNA) שהתקבל מהתאים שנדגמו. לאחר הגברתו, מתבצעת הדבקתו על שבב גנטי והשוואתו למטען הגנטי של אדם תקין, או שימוש בסמנים מרובים.

הבדיקה מאפשרת לזהות מצבים של חוסרים כרומוזומאליים משמעותיים על פני הגנום. העוברים שנמצאו תקינים מבחינה כרומוזומאלית מסומנים ומוחזרים לרחם – לרוב בחודש העוקב לאחר הבדיקה או במועד מאוחר יותר. גם סריקה כרומוזומאלית נחשבת למדויקת, עם רמת דיוק הנאמדת בכ-98% ברוב המקרים.

לאחר דגימת העוברים הם יוקפאו עד קבלת תשובת המטען הגנטי ובחירת העובר המתאים להחזרה (צילום: Shutterstock)

מתי הדגימות בשיטת PGT או PGT-A מתבצעות ביום השלישי ומתי ביום החמישי להתפתחות העובר?

ככלל, בדיקות לשינויים גנטיים בשיטת האבחון הגנטי הטרום השרשתי ובדיקות לשינויים כרומוזומאליים בשיטת הסריקה הגנטית הטרום השרשתית מתבצעות בביציות מופרות-עוברים ביום השלישי עד החמישי לאחר היווצרות העובר. כיום ישנה העדפה לדגימת עוברים ביום החמישי להתפתחותם, כשהעובר הוא 'בלסטוציסט', לאור עדויות ממחקרים שמעידים על פגיעה משמעותית יותר באחוזי ההשרשה של העוברים לאחר דגימתם ביום השלישי.

אם העובר נדגם ביום השלישי – ניתן לקבל תוצאה לחלק מהבדיקות תוך 24 שעות, ולמחרת לזמן את האישה להחזרת העוברים המתאימים (עובר אחד או יותר בהתאם לגיל האישה, תוך המלצה להקפיא עוברים נוספים שאותרו נקיים ממחלה גנטית או שינוי כרומוזומאלי).

במידה והעובר נדגם ביום החמישי להיווצרותו, ניתן בחלק מהמקרים להמתין לתוצאת בדיקה ביום למחרת ולהחזיר את העובר "טרי" ביום השישי להתפתחותו. מנגד, ניתן לבצע דגימה של מספר תאים ביום החמישי להתפתחות, ומיד להקפיא את כל העוברים שנדגמו ולאפשר זמן ארוך יותר לקבלת תשובה גנטית של העוברים שיוחזרו לרחם בהמשך במחזור הטיפול הבא.

בפועל ההחלטה האם לבצע את הבדיקה על עובר ביום השלישי או החמישי תלויה בכל מקרה לפי התנאים הפרטניים במסגרת טיפול מותאם אישית, ואיזה בדיקה אבחנתית/ מולקולארית ניתן להציע למטופלת, כאשר ההחלטה מתקבלת לרוב לאחר יעוץ מקיף עם יועץ גנטי/ רופא מומחה בגנטיקה וצוות הטיפול ביחידת ההפריה חוץ גופית.

אילו מחלות גנטיות וכרומוזומאליות ניתן למנוע באמצעות הבדיקות?

עם השנים התרחב באופן משמעותי היקף המחלות הגנטיות שניתן למנוע את העברתן בין הדורות באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי וכן מגוון המחלות הכרומוזומאליות של העובר שניתן למנוע בסריקות PGT-A.

בדיקות PGT מיועדות בעיקר לזוגות שמאובחנים כנשאי מחלות גנטיות תורשתיות, כשקיים סיכוי גבוה להעברת השינוי הגנטי לצאצאים, וכוללת מאות מחלות ומצבים גנטיים המסווגים למספר קבוצות מרכזיות:

מחלות אוטוזומליות רצסיביות

מחלות אלה הן מחלות נדירות שעוברות בתורשה משני ההורים, כלומר שהבדיקות מבוצעות כששני ההורים מזוהים בבדיקות גנטיות כנשאים, וכל הורה נושא מוטציה על גן אחד מבין זוג גנים, והסיכוי בכל היריון הוא של 25% להעברת המוטציה משני ההורים לעובר. בהמשך יילודים נשאים יכולים לבטא את המחלה בצורה קלה או חמורה, או להיות נשאים בלבד. בין המחלות בקבוצה זו:

טאי זקס/ טיי זקס: מחלה תורשתית קטלנית שמתאפיינת במחסור באנזים 'בטא הקסואזמינידאז' החיוני לתהליכי חילוף שומנים בגוף, והיא עלולה להיות מלווה בנזק מוחי בשנות הילדות המוקדמת ותמותה, או להתבטא בגיל המבוגר בהפרעות התפתחותיות, ניוון תאי מערכת העצבים והפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה. המחלה שכיחה בעיקר בקרב יהודים אשכנזים.

ציסטיק/ סיסטיק פיברוזיס: מחלה תורשתית רב מערכתית המכונה בעברית 'לייפת כיסתית' ומתבטאת בהפרעות בתפקוד יוני הכלור והנתרן בתאים באזורי גוף שונים, ומלווה בהפרשות צמיגיות שגורמות לחסימה בדרכי הנשימה, מערכת העיכול ובלוטות זיעה. גם מחלה זו שכיחה בעיקר בקרב יהודים אשכנזים.

תלסמיה מייג'ור: מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים שמלווה בייצור מבנה חריג של המוגלובין, הרס מוגבר של תאי דם ואנמיה חמורה מסכנת חיים. תלסמיה מייג'ור, המחלה בגרסתה החמורה, מאובחנת כשיש מחסר בשני גנים האחראים על ייצור חלבוני שרשרת הביתא של ההמוגלובין. 

SMA: מחלה זו הקרויה בעברית ניוון שרירים שדרתי' (קיצור של Spinal Muscular Atrophy) היא מחלה תורשתית שמלווה בחולשת שרירים מתקדמת וניוון תאי שריר עד כדי פגיעה ושיתוק של שרירי מערכת הנשימה, וזאת כתוצאה מניוון מתקדם ובלתי הפיך של תאי עצב האלפא המוטורי בחוט השדרה ולעתים גם בגזע המוח, על רקע חסר בגן המסומן באותיות SMN1. למחלה זו אין שייכות עדתית ברורה, והיא מתפתחת בשכיחות של אחד לכל 6,000 עד 10,000 לידות.

מחלות אוטוזומליות דומיננטיות

מחלות אלה הן מחלות נדירות שעוברות בתורשה מהורה אחד, כלומר שדי שאחד ההורים אובחן בבדיקה גנטית כנשא של המחלה. במקרים אלה, קיים סיכון של 50% בכל היריון שהיילוד יירש את המוטציה, כאשר המחלה יכולה להתבטא בצורה קלה או חמורה, או להתבטא בנשאות בלבד. בין המוטציות הגנטיות בקבוצה זו:

תסמונת מרפן: מחלה גנטית שמקורה במוטציה בגן FBN1 (פיברילין 1), שמשמש ליצירת רקמות חיבור בגוף, והיא מתבטאת בפגמים במבנה השלד, הלב, כלי הדם, הריאות והעיניים. המחלה מופיעה בקרב אחד על שני חולים לכל 10,000 לידות.

קרדיומיופתיה היפרטרופית: מחלה גנטית שמתבטאת כמום לבבי ובו קיימת קרדיוטמיופתיה מורחבת –  גדילת יתר של החדר השמאלי בלב, ומקורה במוטציות גנטיות דומיננטיות, כאשר עד כה זוהו מעל ל-1,000 מוטציות בשמונה גנים שמובילות למחלה. שכיחות התופעה גבוהה מאוד, כמקרה אחד לכל 500 לידות, והיא עלולה להוביל לפתולוגיות לבביות כמו פרפור פרוזדורים ואי ספיקת לב עד כדי הפרעת קצב חדרית ודום לב קטלני.

נשאות למוטציה האשכנזית שמעלה את הסיכון לסרטן השד והשחלות: מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 המלוות בעלייה בסיכון לסרטן השד וסרטן השחלות וגם לסוגי סרטן נוספים. מוטציות אלה שכיחות יותר בקרב נשים אשכנזיות, ולכן זכו לכינוי 'המוטציה האשכנזית', אם כי הן מתועדות גם בקרב נשים יהודיות ממוצא צפון אפריקאי-מזרחי. מעל ל-60% מהנשים שיירשו את אחת המוטציות בקבוצת המוטציה האשכנזית צפויים לפתח סרטן השד במהלך החיים, בהשוואה ל-13% מכלל אוכלוסיית הנשים. כמו כן, 39% עד 58% מהנשים שיורשות מוטציה בגן BRCA1 וכן 13% עד 29% מהנשים שיורשות מוטציה בגן BRCA2 יפתחו סרטן השחלות בהשוואה לשיעור של 1.1% באוכלוסייה. כמו כן, 5% עד 10% מהאנשים עם מוטציות בגנים אלה צפויים לפתח סרטן הלבלב, בהשוואה ל-1.7% באוכלוסייה.

מחלות שעוברות על ידי כרומוזומי המין

אבחון גנטי טרום השרשתי מאפשר גם למנוע העברה לדורות הבאים של מחלות שמועברות על ידי כרומוזומי המין. מחלות אלו נוטות לפגוע יותר בבנים מאשר בבנות: כשמחלה נמצאת על מוטציה על כרומוזום המין X של אחד ההורים, קיים סיכון של 50% שעובר ממין זכר יהיה נשא או חולה, ואילו כשהיא נמצאת על מוטציה על כרומוזום ה-Y של האב – המוטציה בהכרח תעבור לכל העוברים הזכרים. באשר ליילודים ממן נקבה – כשהמחלה נמצאת על כרומוזום X של אחד ההורים, יש סיכוי של 50% שתעבור לתינוקת, אך ברוב המקרים זו תהיה רק נשאית ולא חולה. אם המחלה נמצאת על כרומוזום Y של האב, היא לא תעבור לתינוקת (שכן נקבות יורשות מהאב את כרומוזום X).

מחלות גנטיות קשות של הגיל המבוגר

באופן תיאורטי, שיטת האבחון הגנטי הטרום השרשתי מאפשרת גם למנוע העברה של מוטציות שעשויות לגרום למחלות שיבואו לידי ביטוי בגיל המבוגר, ובמקרים אלה הטיפול הוא מוצדק כשמדובר במחלה דומיננטית קשה שמאובחנת במשפחה של היילוד, למשל המחלות הבאות:

הנטינגטון: מחלת הנטינגטון היא מחלה ניוונית תורשתית שעוברת בדפוס דומיננטי (מאחד ההורים), ונגרמת על ידי מוטציה המצויה בגן HTT הממוקם על כרומוזום 4 המקודד לחלבון הנטיגטין. הפעם גורם להצטברות החלבון בתאי מערכת העצבים במוח ולמות התאים, ומתאפיינת בניוון הדרגתי, תנועות לא רצוניות (כוריאה) ואובדן זיכרון עד כדי תמותה.

מחלת אלצהיימר גנטית: מחלה זו נגרמת על ידי מוטציה גנטית ומלווה בניוון תאי מוח והתפתחות אלצהיימר בגיל צעיר, סביב גיל 50. בין המוטציות שנקשרו למחלה: מוטציות בגן "פרהסנילין 1" (PSEN1) על כרומוזום 14 ו"פרהסנילין 2" (PSEN2) על כרומוזום 1 ובגן APOE בכרומוזום 19 והגן APP המקודד לחלבון העמילואיד על גבי כרומוזום 21.

האם הבדיקות כלולות בסל הבריאות?

בדיקות אבחון גנטי טרום השרשתי PGT כלולות בישראל בסל הבריאות הממלכתי לשני ילדים לכל היותר במסגרת טיפול הפריה חוץ גופית, כאשר יש אינדיקציה לנשאות של מחלות גנטיות או הפרעה כרומוזומאלית אצל אחד ההורים השותפים בטיפול ההפריה, או כשיש ברקע הפלות חוזרות בעקבות הפרעות כרומוזומאליות, או כשיש סיכון גבוה להולדת ילד עם מומים כרומוזומאליים חמורים במיוחד או מחלות גנטיות חמורות.

התנאי לאישור הטיפול הוא בדיקת מעבדה המאבחנת נשאות למחלה אצל שני ההורים (במחלה אוטוזומלית רצסיבית) או באחד ההורים (במחלה דומיננטית או בתאחיזה למין או במצב של שינוי כרומוזומלי כמו 'טרנסלוקציה'). הזכאות נקבעת בהתאם להמלצת יועץ גנטי בהתאם לרשימת המחלות שמוכרת על ידי משרד הבריאות וסל הבריאות. מחלה גנטית חמורה במיוחד המזכה בטיפולי אבחון גנטי טרום השרשתי בסל הבריאות היא מחלה הגורמת לתמותה בגיל צעיר או לתחלואה וסבל רב ללא אפשרות ריפוי.

יש מקרים אחרים, כמו נשאות למוטציות בגנים מקבוצת BRCA – שבהם מכון גנטי ויחידה להפריה חוץ גופית מאפשרים אבחון גנטי  טרום השרשתי, אך הבדיקה עצמה אינה בסל הבריאות ובני הזוג יכולים לבצע אותה במימון עצמי.

ככלל, בדיקת PGT-A אינה כלולה בסל הבריאות, ומבוצעת במימון עצמי כבדיקה נוספת במקרים של אבחון PGT או כתוספת לטיפול של הפריה חוץ גופית.

מה סיכויי ההצלחה של הבדיקות?

ככלל, ביום ה-12 לאחר החזרת העוברים לרחם במסגרת אבחון PGT או סריקת PGT-A מתבצעת בדיקת היריון, ובמידה והריון מתפתח בצורה תקינה ניתן לזהות עובר עם דופק בחלל הרחם כשבועיים לאחר מכן (שבוע 6 לגיל הווסת). כמו כן, במידה והתקבל היריון – מומלץ לאישה לעבור דיקור מי שפיר בהיריון וביצוע בדיקת שבב גנטי לדגימה שהוצאה, כדי לאתר גם עודפים וחוסרים זעירים על פני הגנום.

חשוב להדגיש כי בדיקת התאים שבוצעה בעובר לפני החזרתו לרחם אינה תחליף לבדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר שמאפשרת בדיקות ברזולוציה גבוהה יותר במטען הגנטי של העובר.

בדיקות אבחון גנטי טרום השרשתי PGT וסריקה גנטית טרום השרשתית PGT-A כרוכות למעשה בהוצאת ביופסיה מהביצית המופרית, וזו עלולה להקטין בהמשך את סיכויי ההשרשה של העובר, במיוחד כאשר הדגימה נשלקחה ביום ההתפתחות השלישי של העובר. ככלל, לנשים צעירות מגיל 35 שעברו הפריה חוץ גופית ובדיקת PGT מקובל להעריך סיכוי של כ-40% להיריון בכל מחזור טיפול.

מחקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) שממצאיו פורסמו בנובמבר 2015 בכתב העת Fertility and Sterility והתבססו על נתונים לאומיים במשך שנתיים (2012-2011), מצא כי טיפול גנטי טרום השרשתי שנלווה לטיפול הפריה חוץ גופית מפחית את הסיכון להפלה ב-38% לנשים בגילי 37-35 וב-45% לנשים מעל גיל 37, בהשוואה לטיפול הפריה חוץ גופית רגיל, וכמו כן, בהשוואה לטיפול הפריה רגיל, הסיכוי להיריון גדל ב-18% והסיכוי ללידת תינוק חי גדל ב-43%.

לעומת זאת, מחקר מהולנד מצא כי אבחון טרום השרשתי מסוג PGT-A למחלות כרומוזומאליות הפחית את הסיכוי להיריון תקין, ולפי הממצאים שפורסמו ביולי 2007 בכתב העת New England Journal of Medicine, נשים שעברו טיפולי הפריה חוץ גופית בשילוב אבחון טרום השרשתי מסוג PGT-A היו בסיכויים נמוכים כ-31% להרות, בהשוואה למי שעברו טיפולי הפריה חוץ גופית בלבד וכן היו בסיכויים נמוכים ב-32% ללידת חי. 

חשוב להדגיש כי העבודות האלו מתייחסות בעיקר לדגימת עוברים ביום השלישי להתפתחות ובשיטות דגימה מסוימות, וכיום בדגימה של עוברים ביום החמישי בשלב הבלסטוציסט ובשיטות דגימה מולקולריות מתקדמות יותר, ההערכה הרווחת כי תוצאות הטיפול טובות יותר.

מה הסיכון לסיבוכים בשיטות לאבחון גנטי טרום השרשתי?

באופן עקרוני, כשבדיקות אבחון גנטי טרום השרשתי מתבצעות כהלכה – הסיכון לסיבוכים נמוך, כאשר הסיכון המוערך לנזק לעובר מהביופסיה נאמד בפחות מ-0.5% בלבד.

קיימת אפשרות לכשל בתהליך הביופסיה להוצאת התא מהביצית המופרית עקב איכות הביציות המופרות או קושי בדגימה. יש מצבים בהם לא נמצא בתא שהוצא חומר גנטי, כך שלא ניתן לקבוע האם הביצית המופרית נושאת את המוטציה הגנטית או תקינה מבחינה גנטית. יש גם מצבים בהם הביצית המופרית שממנה הוצא התא לצורך הבדיקה לא ממשיכה להתפתח מעבר למספר תאים במעבדה מסיבות שונות, לעתים על רקע הביופסיה ולעתים מסיבות אחרות, ובמקרים אלה הסיכויים לקבלת היריון לאחר החזרתה לרחם נמוכים ביותר, ולרוב ייקבע כי אין טעם בהחזרתה.

המהימנות של בדיקת אבחון גנטי טרום השרשתי מוגדרת כגבוהה מאוד, מעל 95%, אך לעתים עשויות להיות טעויות בבדיקה באופן שעשוי לפספס קיומה של המוטציה הגנטית שהאבחון מבקש למנוע את העברתה לתינוק לעתיד. מסיבה זו, במהלך ההיריון שהושג לאחר אבחון גנטי טרום השרשתי מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר או סיסי שליה כדי לאשר סופית שהעובר חופשי מהמחלה הגנטית שנבדקה: בדיקת סיסי שליה נדרשת בשבועות 12-11 להיריון ובדיקת מי שפיר מבוצעת בשבועות 21-17 להיריון כשמוערך סיכון של 1:1000 להפלה כתוצאה מהבדיקה.

ככלל, הליך אבחון גנטי טרום השרשתי מלווה כאמור בטיפול הפריה חוץ גופית ולכן מלווה באותם הסיכונים להיריון שמאפיינים טיפולי הפריה חוץ גופית רגילים. כך, חוקרים מדנמרק דיווחו בנובמבר 2016 בכתב העת Fertility and Sterility כי מצאו בהיריונות שבהן בוצע אבחון גנטי טרום השרשתי סיכון גבוה פי 2 לניתוחים קיסריים, סיכון גבוה ב-60% ללידה מוקדמת וכן סיכויים גבוהים יותר לאשפוז ממושך של היילוד בבית חולים לפני השחרור הביתה – וזאת בדומה לסיכונים המוכרים של טיפולי הפריה חוץ גופית שגרתיים.

נכון להיום עדיין לא ברור לחלוטין האם יש השפעה נוספת לאבחון גנטי טרום השרשתי על בריאות היילוד לעתיד. מחקר מהולנד, שבחן את הנושא וממצאיו פורסמו בספטמבר 2018 בכתב העת Journal of Assisted Reproduction and Genetics, לא מצא קשר בין אבחון גנטי טרום השרשתי לעלייה בסיכון ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ולפגות או מומים מולדים.

האם קיימות בדיקות חלופיות לעוברים הנושאים מחלות גנטיות?

בדיקות סיסי שליה ומי שפיר מאפשרות מהשבוע ה-11 להיריון לאתר מחלות גנטיות של העובר בסבירות שנחשבת לגבוהה יותר בהשוואה לאבחון גנטי טרום השרשתי – סבירות של 99% דיוק, אולם במקרים אלה, במידה וזוהה עובר חולה, יש צורך להחליט על הפסקת היריון או להביא לעולם ילד חולה במחלה גנטית, בעוד שאבחון גנטי טרום השרשתי PGT וסריקה גנטית טרום השרשתית PGT-A מאפשרים למנוע מראש היריון שכזה.

ככלל, מבין הבדיקות שמבוצעות במהלך ההיריון, בדיקת צ'יפ גנטי רגישה מיוחד לאיתור פגמים גנטיים, שנחשבת לרחבה יותר ביכולת לזהות מוטציות גנטיות חמורות לעומת בדיקת מי שפיר רגילה (בדיקת קאריוטיפ).

לצידה, בדיקה נרחבת עוד יותר היא בדיקת ריצוף 'אקסום טריו' המאפשרת לזהות שינויים במטען הגנטי העוברי וסט נרחב של מחלות תורשתיות דומיננטיות ורצסיביות. בדיקת ריצוף אקסום מתאפשרת כיום לפי הנחיות משרד הבריאות רק בעוברים שאובחנו בהיריון בבדיקת הדמיה עם פגם מבני.

האם אבחון טרום השרשתי מאפשר לבחור את מין היילוד?

אבחון גנטי טרום השרשתי מאפשר גם לזהות את מין היילוד בכל אחד מהעוברים שנוצרו בטיפולי הפריה חוץ גופית, וכך באופן תיאורטי להשיב לרחם רק עוברים ממין מסוים. מאחר ושימוש בשיטה זו בעל פוטנציאל בעייתי בהיבט האתי, ומאפשר לשנות את המאזן העולמי בין המינים, מדינות שונות הטילו הגבלות על יישומה.

בישראל בחירת מין היילוד מתאפשרת רק כשקיימת בעיה רפואית שאינה מאפשרת הולדה של תינוקות במין מסוים (בעיקר כשיש במשפחה מחלות גנטיות שמסכנות בנים, ואז יש צורך להבטיח שתיוולד נקבה). כמו כן, הנחיות משרד הבריאות מאפשרות לבחור את מין היילוד על רקע סוציאלי במשפחות שבהן נולדו ארבעה ילדים מאותו המין – כדי לבחור ילד חמישי ממין שונה, וזאת רק בכפוף לאישור ועדה מיוחדת לבחירת מין היילוד במשרד הבריאות הפועלת משנת 2005, ובמקרה זה מימון האבחון הגנטי הטרום השרשתי הוא פרטי ואינו כלול בסל הבריאות.

לפי דו"ח הוועדה במשרד הבריאות ממארס 2021, בין השנים 2020-2018 הוגשו 394 פניות לבחירת מין היילוד לוועדה, בהם 262 פניות לבחירת בן ו-132 פניות לבחירת בת, ומתוכם אושרו 70 פניות. 

עוד על הפריה חוץ גופית

פרופ' אבי בן הרוש הוא רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון

עדכון אחרון: פברואר 2025