היי דינה תודה על המאמר הנהדר.
כעוד אחת שעשתה את השינוי.. אני מאמינה שמה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו זה מה שאנחנו.
בוחרת בכבוד לגוף שלי וזה אומר על מה לא נכנס אליו.. 
מודה שלפעמים אני "סוטה" מהדרך.. אבל זה הנתיב המרכזי מבחינתי.. והסטיה היא השוליים.. 

בעלי עשה דיאטה, הוריד יפה, ומאד שומר.
הוא הוריד בעזרתה של הדיאטנית של הקופה אליה אנו משתייכים.
לפי דעתי, הדיאטנית כונה אותו, עזרה לו ותמכה בו לאורך תק' ארוכה.
לדעתי, זה הכל בא מהראש, צריך להחליט, למלא אחרי ההוראות ולהתמיד, ולא לדחות...
מבחינות מסוימות אולי זה דומה לעשון.
מחליטים ועושים.
אחרי שמתחילים לראות תוצאות, יש סיפוק ויותר קל.

היי דינה
תודה על המאמר.מרוב אינפורמציה לא הצלחתי לאתר שם תרופה קונקרטי למריחה
באמצעות הNO .
אשמח אם תוכלי לשתף אותי במידע מדוייק על שם תרופה ולומר אם זה אכן קיים בארץ.
בקשר להמהום בני מייצר כלי  נשיפה דיג'רידו האם נשימה  מעגלית נחשבת גם כמיטיבה ל NO
תודה על המאמר המדהים. לצערי אין לי הזמן להתעמק ולקלוט את שפע המידע.
בתודה מקרב לב
שרה

הי שרה,
מה דעתך לבחון את הנגינה בדיג'רידו ולספר לנו איך זה משפיע על בריאותך? אני בטוחה שזה יעשה טוב...
בקשר ל NO תשתי המון מיצי ירקות ירוקים וגם לסלק לרימונים יש הרבה NO לא נראה לי שלמרוח משחה על העור זה יעזור להרזיה.
שבת שלום, דינה

היי דינה,
מאמרים מאלפים, קיבלתי מהם תובנות להרבה דברים שלא הבנתי בקשר לתזונה ואורח החיים שלי, הבנתי למה אני בדיאטה און-אוף כל כך הרבה שנים ומצליחה לרדת במשקל, אך לשמור עליו רק לזמן קצר.
אני הולכת ליישם כמה דברים שכתבת עליהם, אולי תוכלי לעזור לי רק בדבר אחד -  אני לא מצליחה לשנות תזונה ליותר מכמה חודשים כי אינני אוהבת ירקות ובפרט ירוקים אז...  האם יש דרך שתגרום לי לאהוב לאכול ירקות? 
חג שמח
ישראלה

הי ישראלה,
האם ניסית מיץ ירקות יחד עם פרי שאת אוהבת? מה שקרוי SMOOTHIES
או מה עם ירקות מבושלים/אפויים...
כדאי להשקיע בלחפש מה שאוהבים.

הי לכולם,
התנסיתי בדיאטות רבות (הבעיה שלי היא לשמור על המשקל החדש לאורך זמן, כתבתי על זה כבר בתגובות) בכל אופן הנה כמה דרכים שהצליחו לי בהרזיה:

1) אכילה סדירה לאורך כל היום כדי לשמור על רמת סוכרים תקינה (ארוחות בוקר צהרים וערב וביניהן בהפרשים של 3 שעות מנות ביניים כמו פרי או יוגורט (אפשר מעדן מסויה או מאורז במקום) כמובן שהליכה של לפחות 20 דקות בכל יום, או פעילות בחדר כושר לפחות 3 פעמים בשבוע.

2) קונג'י (דייסת אורז - מבשלים לכל כוס אורז עם 4-6 כוסות מים על אש קטנה כשעתיים או עד שהמים נספגים באורז) 3-4 קעריות ביום ושתיה מרובה, למשך שבוע ימים, אפשר לגוון: בבוקר להוסיף צימוקים, שקדים ואגוזים עם כפית דבש, בצהריים להוסיף ירקות מאודים או מבושלים עם מעט מלח, בערב חביתה או ביצה קשה, למשך שבוע עד שבועיים. 

3) דיאטת חלבונים וירקות ללא פחמימות למשך שבוע ימים.

4) ניקוי הגוף מרעלים לפני התחלה של שינוי בתזונה (דיאטה) - צום מיצים: במשך 3-5 ימים מכינים במכונת מיצים לירקות ופירות קשים ושותים מיד בסיום ההכנה. השילובים שהיו טעימים לי ביותר היו: סלרי עם תפוחים, סלרי עם גזר וסלק, קישואים עם סלק, מלפפונים עם תפוחים כרוב עם סלק. הכל ענין של טעם אישי מנסיון וטעיה.

מקווה שיעזור למישהו גם כן.
באהבה מישראלה

לדינה שלום,
מהניסיון של בני משפחתי ושלי מצאנו שהסוד בהרזיה טמון בשני מרכיבים עיקריים.
הסוד הראשון הוא לסגור את הפה. פשוט לאכול פחות.  לדעתנו אפשר לאכול הכל אבל כל דבר במידה, בלי להגזים, לא בקיצוניות ובלי להיסחף.
הסוד השני הוא פעילות גופנית. כל אחד צריך למצוא את הפעילות המתאימה לו.
וחשוב מאד לא לשכוח - צריך להתמיד ולדעת שיש ירידות ועליות (תרתי משמע)...
בהצלחה
אהוד שפירא

דינה יקרה, איזה דיון מרתק פתחת כאן.

לדעתי, מעבר לשתי הסיבות העיקרית שציינת יש סיבה שלילית מאד מאד שייכת ו...כואבת. אכילה רגשית.
כמה פעמים התיישבתי לעבוד ומיד קמתי למקרר. הייתי רעבה? מה פתאום!!! הייתי מתוסכלת. אם ניזכר בסרטים (בעיקר אמריקאיים) נראה את הגיבורה המתוסכלת, מאוכזבת, נטושה ועוד לוקחת "דלי" גלידה ומחסלת אותו. היתה רעבה? בפרוש לא.
ותחשבו מאין זה בא. הילד נפל וקיבל מכה והוא בוכה. מה בדרך כלל אומרים לו? תפסיק לבכות, קח שוקולד.

ולגבי הרזיה.
אני גדלתי עם דימוי גוף שמן. נכון הייתי יותר מלאה מחברי הרזים בשנות ה-50. היה משטר צנע והרבה אוכל לא היה, וחוץ מזה בילינו המון זמן בחוץ (גדלתי בכפר) במשחקים שונים.
מגיל 15 התחלתי לעשות דיאטות שונות, יחד עם אבי, אבל החזקתי מעמד מעט מאד זמן.
עם השנים עשיתי כמעט כל דיאטה אפשרית, החל מלהפסיק לאכול, לאכול פחות, לאכול רק ועוד ועוד, ורק שתבינו, אני בת 62 ואני אשה רזה.
אני חושבת שרק בהריון השלישי שלי, כשמצבי הגופני היה ירוד מאד ושכנה נתורופתית תמכה בי ובבני הבכור שסבל קשות ממערכת הנשימה, התחלתי להיות ערה לערך התזונה ולא רק לכמויות.
במשך השנים הללו (למעלה מ-25) שנה למדתי המון על תזונה.
יש כמה ספרים בדרך שהשפיעו עלי:
1. "המסע אל שיא הכושר" של בארי סירס שממנו הבנתי שהתורשה זה לא הדבר היחיד שמכתיב את הבריאות שלנו. אורח החיים יתמוך או לא יתמוך בכך. למשל: אם הורי סבלו מכולסטרול גבוה וממחלות לב, או מסרטן, זה לא חייב לקרות לי, אם אני אקח אחריות על חיי ואחיה נכון, אם זה תזונה נכונה ופעילות גופנית, וגם אדאג שחיי יהיו מאושרים ומסופקים.
דינה עושה זאת עם NO וזה נפלא.
2. "אכול נכון לפי סוג הדם שלך" - גרם לי להיות צמחונית (אני בעלת סוג דם A) והאלרגיות העונתיות שלי נעלמו. עוד דבר חשוב שלמדתי מהספר הזה שאין אוכל בריא או לא בריא. אני תמיד שואלת למי ומתי. מה שיכול להיות בריא בשבילי יכול להיות רעל בשביל אחר. ומתי משמעותו שלפעמים מצב בריאותי מסויים מצריך תזונה מסויימת, כמו למשל במצב שהכולסטרול גבוה.

3. השלישית שהושפעתי ממנה מאד ולאחרונה היא ד"ר איילת רוזנפלד שהיא ד"ר לכימיה אורגנית, נתורופתית המתמחה בתזונה. www.healthyfamily.co.il שאני ממליצה לבדוק את האתר שלה.

בקיצור אני יכולה לסכם שבגילי אני חיה בבריאות נפלאה.

בניגוד לברוך הלוי סגל אני חושבת שחשוב מאד לאכול פחמימות מלאות, להקפיד על אכילת הרבה ירקות, פירות (אין צורך בהרבה) לעסוק בפעילות גופנית, ולמצוא את הדברים שגורמים לנו הנאה.

לבריאות
צביה רן
zviaran.mypages.co.il/pages/653

"ועוד נקודה לשים לב, הפתרון שמחפשים לבעיית השמנה צריך להיות נכון ומתאים לכל החיים שכן הנטיה הטבעית היא בדרך כלל להשמין את מה שרזינו."

דינה היקרה,,

הנה התשובה להמלצתך המבורכת.

יחסי הגומלין בין הקיבה ובין הלבלב

הקיבה היא מעין שק אלסטי שנועד לקלוט את המזון הנצרך לקיומו של האדם. דיאטה דלת פחמימות נועדה להפחית את מינון הפחמימות במנה היומית למינימום 60 גרם פחמימות, ירידה דרסטית מ-350-400 גרם פחמימות במינון המקובל בדיאטה דלת השומן.

ההתמכרות לפחמימות כמוה כהתמכרות לסמים והירידה הדרסטית למינון הנמוך של הפחמימות מלווה במשבר הנובע מהתנגדותו של הלבלב לצמצום צריכת   הפחמימות כשהוא בעיצומה של הפגזת תאי הגוף באינסולין התובע עוד ועוד פחמימות.

קרב הבלימה כנגד שיטפון האינסולין הוא חסימתו בצריכת מזונות נטולי פחמימות ללא הגבלה, במקביל לצריכה מינימאלית של 60 גרם פחמימות ליום.

20 ק"ג נשרו ממני כשריסנתי את הלבלב ומנעתי ממנו במשך 4 חודשים סוכר ומוצריו, אורז, תפוחי-אדמה, תירס ומוצריו, ממתקים למיניהם, קורנפלקס וקורנפלור, פירות מיובשים, גלידות ובורקס, פסטות ודגני בוקר, אטריות ועוגות ושאר עתירי הפחמימות שמאפסנים 95% ממדפי המרכולים ויש להם מקום של כבוד בבסיס פירמידת המזון האמריקאית-ישראלית.

להרגעת הלבלב ולמניעת היצף האינסולין ניזונתי ממינון פחמימות יומי הכולל שתי פרוסות לחם קל, פרי אחד במשקל 100 גרם, כוס חלב, 90 גרם שקדים טבעיים, רבע תבנית פשטידת-פטריות, רבע תבנית פשטידת גבינה – סך הכול 60 גרם פחמימות.

אבל נפח הקיבה היה גדול והלבלב לא נרגע עד שריסנתי את תאוותו בעופות צלויים, בדגים ברוטב, דגים בגריל בניחוח צפון אפריקה, בסלמון אפוי בשמן זית, בפשטידת דלעת ובשר, במרק דלעת ועוף, בפשטידת עוף משביעה, בפשטידת ירקות, בפשטידת כרובית, בקציצות עוף עם סלרי – רשימה חלקית מתוך 64 מתכונים נטולי פחמימות או בעלי תכולת פחמימות זניחה.

וראה זה פלא, עשרים ק"ג נשרו ממני בתוך ארבעה חודשים והלבלב נרגע. לא דורש מתוק, לא דורש אורז, לא דורש תפוחי-אדמה, לא דורש תירס, לא דורש עוגות, מסתפק בשתי פרוסות לחם קל ובפרי אחד. לא להאמין, הלבלב השובב מגלה אחריות ונעשה ענו וצנוע.

גם הקיבה מסתפקת במועט ואינה סופגת מתוך שלל המתכונים נטולי הפחמימות יותר מצרכי קיומו של הגוף, שכן בשר אינו דורש בשר ודג אינו דורש דג וקצובת החלבון בשיעור של 1 גרם לק"ג משקל גוף נצרכת באופן עצמוני.

60 גרם פחמימות אני דואג לספק לגופי, 60 גרם חלבון הגוף נוטל בעצמו מתוך נטולי הפחמימות שאני שם לו בצלחת וכך נשמר הרכב הגוף  60 ק"ג באופן מאוזן, כמו שהטבע התכוון;

59% מים  18% חלבון  18% שומן  4.3% אפר (פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים", הוצאת מאגנס, טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים).

אם תרזו אין זו אגדה.   זה עובד יפה מאוד, מגיל 58  עד יום הולדתי ה-80  שחל בחג השבועות.

ברוך הלוי-סגל

www.fatgetslim.com

כמי שמתמצאת במחקרים את בודאי מודעת לעובדה שלא ידוע איך לרזות ולהישאר רזים.

כדי לשמור על בריאות צריך לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית מהנה בקביעות. לא חייבים לרזות. אפשר לחיות חיים מלאים ומספקים בכל גודל

מחקר כלכלי מקביל... על כסף, אכן מראה שמחשבה על העתיד מקדמת חיסכון בהוצאת כספים עכשווית.

http://www.sciencedaily.com/releases/2015/03/150331175918.htm

כדאי להיזהר, סטרס מהילדות נשמר ברקע הפיזיולוגי הרבה שנים ויכול להיות מורגש/מופעל במצבי סטרס מאוחרים הרבה יותר.