לא תמיד ברור אם יהיה זה טוב יותר להתמיד בפעילות ספציפיות שעשויות לתגמל באופן מיידי. ייתכן שהאדם אינו מתמיד במשהו כאשר ההתמדה עשויה דווקא לתגמל אותו. מצד שני, אנשים מתמידים לעיתים קרובות, כאשר אין זה רצוי עבורם, ובכך מבזבזים משאבים יקרי ערך, אינם מקבלים שום תוצאה חיובית ואולי אף נענשים על מאמציהם.

את הדוגמאות בהן התגמול המיידי מפריע לנו לפעול לקראת תוצאות ארוכות טווח קל לראות בתחומי ההתמכרויות, כמו לסמים, אלכוהול, הימורים או אכילה מוגזמת. מתבצעת בחירה (במודע או שלא במודע) לפנות אל הסיפוקים המיידים, התחושה הנעימה, הרגיעה, ההתרגשות והמלאות ובכך לסכן ולהקריב מטרות ארוכות טווח כמו: יכולת לתפקד, להיות תלוי, הפסד כספי או השמנה.

דוגמא הפוכה ניתן לראות לפעמים בהיענות לטיפול התרופתי בטרשת נפוצה. כאן קיימת (לפעמים) תגובה מיידית אברסיבית בכדי להשיג תוצאות ארוכות טווח רצויות, כלומר עיכוב התקדמות המחלה וירידה במספר ההתקפים. תופעות הלוואי המורגשות עם ובסמוך לזריקה יכולות לנבוע מן החומר עצמו, כמו תחושה של שפעת שעות לאחר ההזרקה, או מן ההזרקה, כמו כאב וסימנים על גבי העור. תופעות אלו, או ה"עונש" המיידי שחלק מן האנשים עם טרשת נפוצה חשים לאחר ההזרקה מפחיתים מן הסיכויים להמשיך ולהתמיד בנטילת הטיפול התרופתי. בנוסף לתגובות המיידות, קיים לטיפול בטרשת נפוצה בעיה נוספת. גם התוצאות ארוכות הטווח אינן תמיד ברורות או מורגשות. ייתכן אף למרות שקיימת היענות והתמדה ארוכת טווח , כי עדיין תהייה הידרדרות ויהיו התקפים. במקרים כאלו קשה, ולרוב בלתי אפשרי כשבוחנים מקרה בודד, לקבוע כי המצב הנוכחי טוב יותר מכיוון שלקחת את הטיפול בקביעות.

בכדי להתגבר על התופעות המיידיות נדרש מן המטופלים עם טרשת נפוצה, להפעיל מערכות חשיבה ובקרה גבוהות יותר המערבות יכולת תכנון, הערכה, פיקוח ודחיית סיפוקים (בין היתר). היכולות הגבוהות הללו, שפיתחנו במהלך האבולוציה ומבדילות אותנו מהיצורים הפרימיטיביים, מאפשרות לתת חיזוק מיידי (מחשבתי / מופשט) בעקבות תוצאות חיוביות הצפויות רק בטווח הארוך ובמקביל להקטין או להתעלם מהגירויים האברסיביים (או תופעות הלוואי המיידיות בדוגמא שלנו) אשר מופיעים בטווח הקצר ויכולים להפריע לנו להשיג את מטרתנו ארוכת הטווח.

העובדה שקיימות בנו היכולות הגבוהות הללו, עדיין אין זה אומר שזה קל, ההפך הוא הנכון. קיים פה מאמץ אקטיבי ופעיל (בניגוד לפסיביות שקוראת לנו ללכת אחר התוצאות המיידיות). לחלק מהאנשים המאמץ גדול אף יותר מהרגיל מכיוון שתופעות הלוואי קשות יותר, יעילות התרופה (כלומר תוצאת ארוכת הטווח) אינה ברורה או שקיימת היסטוריה של ניסיון עם טיפולים שהתגלו כלא-נכונים או לא-יעילים, כל אלא הם רק חלק מהגורמים הפוגעים ביכולת המטופל להיענות לטיפול התרופתי, אך בעיקר רלוונטיים ומודגשים בקרב המטופלים עם טרשת נפוצה.

חשוב במקרים הללו לפנות ולשתף את הרופא בתחושות והמחשבות הללו. לפעמים מצבנו הרגשי, שגיאות חשיבה ותפיסת המחלה פוגעות ביכולתנו להתמיד בטיפול התרופתי, אז מומלץ לפנות לפסיכולוג רפואי.