רבות המעלות המיוחסות למדיטציה ואין פלא שהיא הולכת ומתפשטת בכל העולם. עכשו החליטו החוקרים לבחון את השפעת המדיטציה על יכולות הזיכרון ומצאו במחקר החדש שיש מידה של שילוב דימיון במידע האקטואלי אחרי המדיטציה. האם אותו מנגנון המקדם את יתרונות המדיטציה (שחרור שיפוטיות ממחשבות ומרגשות) הוא גם זה המוביל לטעות בזיהוי מקור הזיכרון? והאם התרופפות יכולות הזיכרון הן אולי גם מועילות?   חלק מהזכרונות של המשתתפים נוצרים ממקור חיצוני כמו האכילה בפועל של החביתה בארוחת הבוקר, אבל חלק מהזכרונות נובעים ממקור פנימי כמו לדמיין אכילה של חביתה בארוחת בוקר. כדי לבחון אם המדיטציה יכולה להוביל לבילבול בזיהוי מקור הזיכרון, בחנו החוקרים 3 ניסויים.   בשני הניסויים הראשונים חולקו באופן אקראי סטודנטים מתנדבים להשתתף ב- 15 דקות של תירגול. משתתפי קבוצת המדיטציה נתבקשו למקד את תשומת הלב שלהם בנשימה ללא שיפוטיות ואילו משתתפי קבוצת החשיבה-האקראית נתבקשו לחשוב על כל מה שעולה במחשבותיהם.   אחרי התרגיל המונחה בניסוי הראשון, נתבקשו 153 המשתתפים בו לבחון רשימה של 15 מילים השייכות לנושא אשפה (זבל, ביוב, פחית, פסולת וכד'), חשוב לציין שהרשימה לא הכילה את המילה - אשפה, אחרי זה נתבקשו המשתתפים להיזכר בכמה שיותר מילים מתוך הרשימה. התוצאות הראו ש- 39% מקבוצת המדיטציה זכרו בטעות כאילו היתה ברשימה המילה "אשפה" וזאת לעומת רק 20% ממשתתפי קבוצת החשיבה-האקראית.   בניסוי השני, 140 משתתפים השלימו מטלה ראשונית של היזכרות לפני התרגול המונחה וכאן הראו שתירגול המדיטציה אכן פוגע ביכולת הזיכרון שהיתה לפני התירגול.   בניסוי השלישי, 215 סטודנטים נתבקשו לקבוע עם מילה הוצגה לפניהם קודם או לא. בין המילים שנבחנו היו מילים שאכן הוצגו והיו מילים שלא הוצגו אבל היו שייכות בנושא למילים שהוצגו. כל המשתתפים זיהו די בדיוק מילים שאכן הוצגו לפניהם, אבל משתתפי תירגול המדיטציה טעו יותר ממשתתפי הקבוצה השניה בזיהוי מילים שלא הוצגו כמילים שכן הוצגו.   מניסויים אלה ניתן לראות שמדיטציה יכולה להכביד על דיוק הזיכרון. אמנם מכוונים אותנו בדרך כלל לשפר זיכרון, אבל אולי כאן נוכל לשים לב לשאלה האם זה טוב לנו או פחות טוב לנו?  Psychological Science, Sept. 4, 2015