מלכת היופי של הטבעונים
זמן האחרון מוצעות במסעדות ובמרשתת מנות שהן לא רק טבעוניות ובריאות אלא גם יפהפיות, כאלה החותרות תחת הסטריאוטיפ של מראה עלוב ומרושל שדבק בסוגה הזאת. לכאורה זה עניין שולי, לעסוק בצורה ולא בתוכן המנה, אבל רק לכאורה, שכן לתדמית הכעורה שדבקה בצורתן של המנות הטבעוניות יש כמובן השפעה על הגישה אליהן, בוודאי מצד מי שעוד לא ניסו.

התופעה הזאת של מנות מעוצבות לעילא התחילה בטפטוף והתחזקה בהדרגה: עוד ועוד שפים הצטרפו, עוד בלוגרים, עוד ספרי בישול, גם האינסטגרם תרם את שלו. בית הקפה החדש יחסית \"אנסטסיה\", בקרן הרחובות פרישמן וריינס בתל אביב, הוא דוגמה מצוינת — ובכוונה איני נאחזת במסעדה יוקרה אלא במקום רגיל: מעיצוב המקום ועד המנות שנוצרו כולן על ידי יפתח ברקת, המוכר כצייר של מנות ומְצַלְחֵת מחונן. במשך שבועות ארוכים היו חלק מהמנות בשלבי הרצה ולא ניתן היה להזמין אותן כי ברקת עדיין לא אישר את התוצאה: לא מבחינת הטעם, לא מבחינת המראה. מי שאוכל עכשיו ב\"אנסטסיה\" — המקום הומה — יכול להבין את פשר ההקפדה הממושכת. יופיין של המנות מתחרה בטעמן.

מנות ב\"אנסטסיה\": לוטוס עגבניות
מנות ב\"אנסטסיה\": לוטוס עגבניות . צילום: תומר אפלבאום
עוד כתבות בנושא
כשמסעדות היוקרה לוקחות את הטבעונות לידיים02.10.2014 | 14:27
שנה מתוקה במידה: טארט צרפתי טבעוני10.09.2014 | 18:27
בולטת במיוחד בתחום היופי מנת לוטוס עגבניה — פלחי עגבניה על מצע טחינת כורכום ופסטו ירוק, עם פטריות שמפיניון צלויות. זה מוגש לצד חביתיות חומוס. מרהיבה גם המנה של מעטפות עלי הגפן כבושים, ממולאים בבורגול, טפנד זיתים, דבלים ופטרוזיליה, ולצידם קן טחינה־ספירולינה עם גרגירי חומוס אדום המוגשים בליווי פרוסות עגבניה טרייה מתובלות במלח שחור, שמן קצח, בלסמי מצומצם ועלי זעתר טריים. ראויים לציון גם מוס הקוקוס ומנת פרחי הפולנטה וכוכבי הקישואים.

גם השף־קונדיטור הטבעוני אסף צור חותר תחת המוסכמה לפיה קינוחים טבעוניים — בעיקר הם — לא יכולים להיות מפתים למראה. הוא יוצר מאפים וקינוחים מגרים לאכילה באמצעות חומרי גלם שהוא מכין בעצמו: \"קצף ביצים\" מזרעים, חמאה מאגוזים ועוד חידושים והמצאות. קרואסון השקדים שלו, הדניש אגסים ופטיסייר, הקרמבואים, הדניש חלבה, הדניש פטיסייר שוקולד ותות, הקרואסון חמאת אגוזים, הסניקרס, הפיננסייר שקדים קצפת ותותים, הטאטן אגסים — כולם מלאכת מחשבת. הקינוחים שהוא מכין דומים לתכשיטים. הם אינם זולים כלל ובכל זאת יש להם אוהדים והלקוחות העיקריים הן מסעדות יוקרה תל אביביות.

יש כמה גורמים עיקריים לדימוי אי־היופי שנוצר לאוכל הטבעוני. הראשון קשור בתעשיות בענק של אוכל מעובד. תרבות שלמה ניזונה במשך כמה עשורים מדימויים שנצצו משקיות של חטיפים, מצילומי סטייק פילה או חריץ גבינה. בהקשר זה, מנות שמבוססות על ירקות או עדשים או דגנים נראו לעתים קרובות כמו מזון לציפורים או, במקרה הגרוע יותר, כמו הפרשות של בעלי חיים. מי שלא מכיר, מוזמן להיכנס לבלוג \"טבעונים שמדכאים אותי\" ולהיווכח עד כמה מכוער אוכל טבעוני יכול להיראות, במיוחד כשאתה מתכוון להסתלבט עליו. הבלוג הזה, המוקדש לצילומים של מנות טבעוניות דוחות, אכן עומד במשימה בחן רב.

מנות במסעדת \"אנסטסיה\": מעטפת עלי גפן
מנות במסעדת \"אנסטסיה\": מעטפת עלי גפן . צילום: תומר אפלבאום
גורם נוסף לאותו דימוי גרוע קשור להנחה הוותיקה שאוכל מזין אינו זקוק לכיווני חן ומותר לו להיראות אפרפר ויבשושי, ומותר לקינוחים להיראות כמו המנות העיקריות. במסעדות הייעודיות, בעיקר בהן, נשבה רוח צדקנית שטפחה על פני הסועדים ואמרה: הבל החן, שקר היופי! העיקר שאני בריאה וצודקת.

אבל כל זה משתנה מן הקצה, כאמור. ומן הראוי להזכיר לקראת סיום את השף רונן טל (נולד בישראל), מחברו של הספר \"The Conscious Cook\". כל מנה בספרו המהודר שראה אור בארה\"ב ב–2009 נראית כמו הפנטזיה הפראית של אניני הטעם באשר הם. זה לא סתם שואו־אוף. טל בספרו נותן כבוד לאוכל ומפגין התייחסות רצינית לארוחות והכרת טובה למזון. ספרו מוכיח שיש אסתטיקה אחרת מזו הסובבת את המזונות תעשייתיים המעובדים והמוצרים מן החי, והיא הולכת יופי עם ערך תזונתי גבוה.

כתבה של רחל טלשיר