שני נושאים מרתקים את חשיבתי המדעית לאורך השנים: השמנה ותקשורת ראשונית (מערך התקשורת שלנו באמצעות גזים רדיקלים כמו ניטריק אוקסיד NO שאני אוהבת לכנותו - האינטרנט הפנימי). לא קשה להבין שאת הרשימה הזאת כתבתי בעניין כפול ומכופל שכן היא מקשרת בין השמנה ובין מעורבות הגז NO.
מתחיל להצטבר מידע על ירידה ברמות ה- NO אצל הנוטים להשמנה (וגם אצל חולי הסוכרת) ואני רוצה להציע שזה נובע מההשמנה שהיא בפועל "הורדת הילוך" לגוף. 
המשאבים מופנים מן הפעילות השוטפת אל המאגרים ואולי בגלל זה נדמה שאין צורך במערכת תקשורת ראשונית מאד פעילה.

מזכיר אולי הזדקנות שגם היא מלווה בירידה בזמינות ה- NO. מעניין שלהשמנה ולהזדקנות יש הרבה משותף. הנה למשל ניסוי שהראה בעכברים, העלאת רמות ה- NO בזקנה כתגובה להגבלת קלוריות בתזונה.

בניסוי שנערך באוסטריה, השתתפו 57 בני נוער שמנים ו- 57 בני נוער תואמים בעלי משקל תקין. אצל בני הנוער השמנים נמצאה ירידה ברמת תרכובות NOX וגם ברמת הציטרולין (הקשור לארגינין שהוא מקור לניטריק אוקסיד). הירידה אכן היתה בקורלציה לעלייה במידת ההשמנה. רמות הארגינין לעומת זאת עלו אצל השמנים, האם זה שייך ל"פרדוקס הארגינין"? או שאכן הפיכתו של הארגינין ל-NO מעוכבת ולכן הוא  מצטבר?
Int J Obes 2008 32: 826-831 

חוקרים שונים אכן הראו כיצד ניטרטים וניטריטים מגינים ומסייעים לפעילויות כלי הדם והלב.

מה שאני מנסה להציע הוא  שהמערך הכלכלי של השמנה דוחף את המהלכינו קצת לקצה מדי.
זה נכון שהחלטנו (אנו הנוטים להשמנה), לצבור מאגרים לימים קשים, אבל האם היה הכרחי שנוריד גם את מערך התקשורת הכ"כ חיוני? האם זאת יכולה להיות הסיבה שהשמנה קשורה עם כל כך הרבה מדוויים?
NO אמנם קשור ישירות במחלות לב אבל פגיעה בתקשורת הראשונית יכולה לפגוע גם כמעט בכל מערכות גופנו ויכולה להסביר גם את הקשר בין השמנה ובין אינספור מחלות נוספות.

אם זה נכון מה שאני מציעה, הרי ששיחזור התקשורת הראשונית, ישפר את בריאותם של השמנים בלי קשר לאם הם ירזו או לא.
קצת אולי דומה לשיפור בריאות העכברים השמנים שקיבלו רסברטרול המופק מהיין אדום. הרסברטרול מקדם בחוכמה מדיניות חיסכון באנרגיה...שלא כמו הבעייתיות המלווה את החיסכון המלווה השמנת היתר...

אז מה אפשר לעשות?
למרות שתוסף ארגינין כן שיפר את מצבם של שמנים חולי סוכרת, כדאי להיזהר משימוש נרחב בו... זוכרים מה קרה לחולי הלב שנפגעו ממנת יתר של ארגינין?. וממילא רמתו מוגברת אצל השמנים וזאת הפיכתו ל- NO שהיא המעוכבת.
אז מה אפשר להציע? נראה שכדאי לנסות להגיע ל- NO מהכיוון הביוכימי ההפוך, ניטרטים/ניטריטים או אולי אפילו ציטרולין...

זוכרים איך ששיבחו את האבטיח כמכיל ציטרולין בכמות מוגברת (חבל שבייחוד בקליפה) אז רוצים לבדוק? האם האבטיח אכן תומך בבריאות השמנים? למרות שהוא מתוק? מעניין שלפעמים ציטרולין טוב יותר לשימוש מארגינין ישיר, למשל אצל כבשים בהריון.

כמו בהרבה נושאי ריפוי, הסינים הקדימו אותנו, הם שהמליצו על ניטריטים וניטרטים לריפוי כבר במאה ה-9 כפי שזה מוזכר במגילות דוהאונג (תואר ברוויו על הניטריטים). ולמתעניינים בקשרים מוזרים, נראה שהניטרטים הם גם שיצילו את כתבי הדוהאונג מכיליון...

אפשר מכאן גם לעודד את השמנים לשתות יין אדום, שכן לאחרונה (בנוסף למעלותיו הידועות, כמו למשל) מצאו שהוא גם מעודד הפיכת ניטריטים ל- NO. למשל, במצבי איסכמיה תרפיית ניטריטים מקלה על היווצרות כלי דם. 

וכמובן מומלצים ירקות ופירות עשירי ניטרטים... כדאי לציין שירקות עתירי ניטרטים מפחיתים סיכוי לסוכרת כמו גם משפרים את בריאות הלב מורידים לחץ דם ומייעלים התעמלות (מפחיתים את הצורך בחמצן) וירקות קשורים גם עם פחות סיכוי לסרטן השד... 
ועוד מחקרים חדשים על תרומתם של העלים הירוקים בריפוי מחלות לב, סוכרת והשמנה.

אז מה דעתכם על קצת יותר סלרי, תרד, חסה, סלק וגם צנוניות... אני חושבת על תזונת מיצי הירקות המרפאה ותוהה אם מעלתה נובעת מהניטרטים שבהם.

הפיכת הניטריטים ל- NO הינה מוגברת במצבי חוסר חמצן ובהם גם מופחתת יצירת ה- peroxynitrite המזיק שיכול, כשיש חמצן, ללוות את יצירת ה- NO מארגינין... 
אני תוהה האם הבודי-בילדינג שאני כה מעודדת מסייע לשמנים או לחולי הסוכרת גם מכיוון של הפעלת תהליכים כאלה "עוקפי" חמצן?

מעניין אם מה שאני מהרהרת כאן רלבנטי לתועלת שבטיפולי IHT -  intermittent hypoxia training...אתם באים להרים?

דרך אגב, גם שוקולד כהה מגביר את זמינות ה-NO ...וגם דגים...ועל ויאגרה (מגבירת משך הפעילות של ה- NO) נדבר פעם אחרת...

שאלה שאני שואלת את עצמי הרבה, האם עישון חביב על המעשנים בגלל שהוא מגביר את רמות ה- NO? האם שתיית מיץ ירקות תקל לפיכך על הפסקת עישון? ומה עם תרפיית שאיפת NO.