השמנה היא תהליך המאפיין את תקופתנו ולה כמובן פנים רבות...להשמנה כמו גם לתקופה.

נקודת המבט המובאת כאן היא עקרונית - השמנה, או אגירה (שימו לב מה עוד נאגר בסביבתכם) מעידה על דאגת הגוף למחר.
זוכרים את משל החרגול והנמלה של לה-פונטיין?

עודף המשקל לכשעצמו אינו הבעייה האמיתית (פרט לאופנה), הבעייה הבריאותית היא המצוקה המפעילה את מנגנוני החיסכון והאגירה. כאן הצרה היא שלא רק שכל מה שאוכלים מופנה לאגירה ומשאיר את המשמין בחסר תמידי של אנרגיה לחיים השוטפים, אלא שהגוף מנסה גם לחסוך בהוצאות אנרגיה בכל הקשור בתחזוקתו.
זה לא מפליא לפיכך שלמשמין יש נטייה מוגברת למחלות, וגם כמובן שאף פעם אין לו חשק/כח לזוז. ולזוז הכוונה לא רק בללכת לעשות התעמלות אלא במכלול התנועות השוטפות כמו להרים את היד, לקום מן הכסא, להתכופף וכד'... מכלול התנועות השוטפות מכונה NEAT Non Exercise Activity Thermogenesis ואכן רמתן פחותה בהרבה אצל בעלי המשקל העודף.
למשל, שמנים יושבים על הכסא (1), כל יום, כשעתיים וחצי יותר מלא-שמנים.

הגדרת השמנה נכונה יותר היא לא המשקל BMI אלא מיקומו ולכן עדיפה מדידת יחס היקף המותניים לגובה.

עיקרון ההשמנה מסביר בקלות למה דיאטה דלת קלוריות היא מקור להשמנה עתידית, הגוף הדואג למחר מקבל מסר שהוא צריך להגביר את מאמציו לאגירה שכן אפילו היום אין כבר מספיק אנרגיה...
שימו לב למשל למחקר שהראה (2) כי האוכלות גבינות שמנות הן רזות יותר מאוכלות הגבינות דלות הקלוריות.
אזהרה - עודף אכילה גם הוא לא מיטיב איתנו (הסבר יבוא).

אז מה אפשר לעשות על מנת לרזות? או במילים מדויקות יותר איך נסיר את הדאגה למחר (השמנה) מגופנו?
להלן מספר תשובות אבל חשוב שתהרהרו בנושא ובמכלול ניסיונכם האישי ותוסיפו...

* פעילות גופנית
הפעלת השרירים בגוף כרוכה בהוצאת אנרגיה רבה המחייבת את הגוף ל"החליף הילוך" (3) ולעבור ממצב של חיסכון למצב של שפע.
זוכרים כמה קשה להתחיל לזוז וכמה טוב מרגישים אחר כך? המעניין הוא שהמעבר למצב "שפע" לא רק שמחזיר את השמחה ללבנו אלא אף מצמצם את תחושת הרעב. משהוסר איום המצוקה (מצב השפע החליף את מצב הדאגה למחר) מושקטים גם מנגנוני הרעב. הבנת הקשר בין יותר פעילות גופנית ופחות אכילה מבהירה שאכילה היא לא רק מקור אנרגיה לפעולה אלא גם ולעתים בעיקר מקור למאגר עתידי.

ואם שרירים אנחנו צריכים לעזרת ההרזייה, חשוב לבנות אותם. אין זה מפתיע לגלות שבודי-בילדינג הוא אכן כל כך בריא ובמכוני הכושר מפנים אליו תשומת לב מיוחדת גם לבנות (יש להן פחות שריר מאשר לבנים).

* חום ואהבה
זוכרים את ההתאהבות המיתולוגית? את התחושה שהכל נפלא ושיהיה בסדר? קל לראות איך אהבה מובילה לחוסר דאגה, אולם אין זה אומר שעליך להתאהב באחר, מספיק שתרכשו אהבה לעצמכם כדי שתחדלו לדאוג למחר.
אהבה כידוע תמיד מתרחשת בהווה. לפסיכולוגים יהיה הרבה מה להגיד בנושא וגם לכם בטח לא חסרים רעיונות. אז תנו הזדמנות לאהבה, תקשיבו למוסיקה שאתם אוהבים, תסעו למקום יפה, תעשו טיפול רפלקסולוגי או שירו במקהלה...מה שאתם אוהבים...לא צריך לדאוג...יהיה בסדר...

* תזונה נכונה
אחת הסיבות לאכילת יתר היא העדר המרכיבים הנכונים לחיינו בתזונה השוטפת. הגוף שלנו המנהל רישום מקיף של מה נכנס לתוכו ומה הוא צריך, מתחיל לדאוג אם הוא לא קיבל כלום חוץ מקפה ומאפה...
אז לכו על ירקות ופירות ואחרי תקופה קלה של היפטרות מההתמכרות למתוק פתאום תרגישו נהדר ואפילו לא תרצו לאכול בלי די. יש כלל תזונה פשוט שכדאי לאמץ - הירקות ממלאים לפחות חצי משטח הצלחת.

כדאי לשים לב למה דיאטה דלת קלוריות משמינה בסופו של דבר ואילו צום לסירוגין לא...
מכירים את בנטינג? הוא מהראשונים שקידם את צמצום הפחמימות ה"ריקות".
אל תחמיצו את הרצאתו החכמה של ד"ר פונג המסביר למה לא חשוב לספור קלוריות, אבל מאד חשוב להימנע מפחמימות "ריקות" ולא צריך לחשוש משומנים. ראו גם את מאמר הדעה/מחאה הטוב בניו-יורק טיימס, ספט. 2016 - הימנעות מפחמימות להבראה ולהרזיה.

ממליצה גם על סדרת ההרצאות המצויינת - IThrive גם שם הפרויקט טוב - אני משגשג...

* הסביבה
ואם ברשתות עסקינן (אתם באינטרנט, לא?) אז כדאי לשים לב לרשת הסביבתית שלנו. מה בבית מגורנו, בחדר שלנו מייצג את הדאגה והמצוקה? מה אנחנו צוברים? אוגרים? מה שבור? קחו מחברת ועיפרון, שבו בשקט במקום שלכם, תנסו לראות איך אירגנתם את הסביבה שלכם ותרשמו לפניכם מה כבר מזמן לא חיוני? מה רציתם לתקן ועוד לא הגעתם לזה? לפעמים קל לזרוק כמה בגדים או ספרים מהארון מאשר להתחיל בפעילות גופנית, אבל איכשהוא הניסיון מראה על צמידות בין התהליכים.

* קשב מכוון
למה אנחנו לא מרגישים באופן טבעי את כל מה שנאמר לעיל? נראה שבעידן בו אנו מוצפיים במידע נבצר מאתנו להכיל את כולו ובלי לשים לב הפסקנו להקשיב לקול הפנימי שלנו.
כמו שאמר פרופ' רוברט ספולסקי "we've evolved to be smart enough to make ourselves sick" . גישות כמו רלקסציה, דימיון מודרך או מדיטציה הופכות לכלי חיוני בזמננו ויכולות לסייע רבות בהחזרת המצב לאיזון הטבעי.

* לא לבד
מה שהחלטתם לנסות, תנסו לא לבד...זה בדרך כלל יותר קל בשניים. לכו עם חבר, שכן, שותף לעבודה או בן משפחה. מישהוא בסביבתכם בטח ישמח לאתגר.
אפילו עכברים מרזים כשהם פועלים ביחד.

כדאי לזכור - הרזייה שבאה ממצב שפע אינה מאיימת על הגוף, אינה מלווה במחלות וגם אינה חולפת בגלל מצב לחץ זה או אחר.
הרזיה נכונה = לחיות עכשו
 

רוצים להצטרף לקורס רשת מעשי להרזיה? אתם מוזמנים:
* שעור 1 - על שתי הסיבות העקרוניות לאכילה
* שעור 2 - הוספת תנועה חדשה שטרם היכרתם
* שעור 3 - אנחנו והסביבה שלנו
* שעור 4 - לא לבד, לומדים לתמוך ולהיתמך
* שעור 5 - אז מה אוכלים? הרכב ועיצוב כללי תזונה
* שעור 6 - ניסויים בביזבוז אנרגיה. וגם על שינה
* שעור 7 - קשב מכוון

בואו לדבר בקבוצת הדיונים והתמיכה.

ההרצאתו של ד"ר פונג מסבירה כמה נכון לשלב ימי צום במהלך ההרזיה וההבראה.  הסבר על למה "תאכל פחות ותזוז יותר" לא מוביל להרזיה ארוכת טווח, ואילו צום מתחלף כל כך יעיל ובריא. הורדת רמות האינסולין "משכנעת" את הגוף לפנות למשאביו לקבלת אנרגיה ואז מרזים נכון...