דיכאון בקרב חולי טרשת נפוצה עשוי לנבוע מתהליך האבחנה, ההסתגלות לשינויים, החשש מהתקפים ואפילו כתופעות לוואי של חלק מהתרופות. למרות הקשיים הכרוכים בדיכאון יש דרכים להתמודד איתו. 

מה זה דיכאון?

דיכאון מוגדר כהפרעה המאופיינת בירידה במצב הרוח ובתחושה של מצב רוח נמוך המופיעה רוב הזמן, במשך כמה שבועות ואפילו יותר מכך. הדיכאון יכול להביא למצוקה ולפגוע ביחסים החברתיים וביכולת לתפקד. 

מחקרים מראים שכ-50% מהאנשים עם טרשת נפוצה יחוו אפיזודה של דיכאון חמור במהלך חייהם. לשם השוואה באוכלוסייה הכללית רק כ-10% יחוו אפיזודה כזו. למרות שידוע כי דיכאון נמצא בשכיחות גבוהה בקרב חולים בטרשת נפוצה, הוא לעיתים רבות לא מאובחן על ידי המטפלים והחולים, ולכן פעמים רבות הוא לא מטופל. ממצאים אלו מטרידים מכיוון שקיים טיפול לדיכאון שלרוב מביא עימו שיפור משמעותי.

מה גורם לדיכאון בטרשת נפוצה?

רוב האנשים יסכימו כי האתגר שבהתמודדות עם מחלה בלתי צפויה או כרונית יכולה להביא אנשים לדיכאון. אך התמונה היא גדולה ומורכבת מכך. בחקר הדיכאון ובניסיון להבין את מקורו או הסיבה העיקרית להופעתו רואים סיבות רבות וקשה להצביע על מרכיב אחד דומיננטי.

בין הסיבות: פגיעות נוירולוגיות במערכת העצבים המרכזית שמביאים לירידה במצב הרוח, תרופות שחלק מתופעות הלוואי שלהן הן דיכאון, שינוי במצב כלכלי, החברתי והתעסוקתי, מגבלה פיסית ומגבלה קוגניטיבית שלפעמים מקשה עלינו למצוא פתרונות אדפטיביים.

• אבחנה – קבלת האבחנה של טרשת נפוצה יכולה לגרום לעצבות שיכולה להביא לדיכאון. אם העצבות הזו אינה מתפוגגת, יש להתייעץ עם הנוירולוג שלך או כל גורם טיפולי אחר במרכז בו אתה מטופל (כמו אחות, פסיכיאטר, עובדת סוציאלית, פסיכולוג וכדומה).

• תגובה לשינוי – דיכאון בטרשת נפוצה יכול להיות אחד מן התגובות למחלה או לשינוי במצב כפי שהמטופל הכיר עד עתה. במילים אחרות, האדם מדוכא בשל הנסיבות, בין אם זאת האבחנה של טרשת נפוצה או התרחשות אחרת בחייו. השינוי במצב הפיסי בעקבות טרשת נפוצה, מביא עימו לפעמים פגיעה בערך העצמי ושינוי בדימוי העצמי. האדם עם טרשת נפוצה יכול לחוש כנטל, לא מושך או שאינו יכול לתרום יותר, כל אלו תורמים ומזינים את תחושת הדיכאון.

• התקפים או התדרדרות במצב – לפעמים התקפי טרשת או החמרת הסימפטומים יכולים לעורר את הדיכאון. לעיתים קרובות אנו מגלים כי זה מפעיל בקרבנו את הפחד מפני הלא-נודע ("מה אם לא אתאושש מזה?") ומזכיר לנו את חוסר הודאות בטרשת נפוצה. סוג זה של דיכאון מטופל לרוב בהצלחה באמצעות שיחות טיפוליות, ייעוץ או פסיכותרפיה.

• שינויים במערכת העצבים המרכזית – ישנם ממצאים המראים ששינויים פיסיולוגים המתרחשים במוח, הנגרמים בעקבות הטרשת הנפוצה, יכולים להביא לדיכאון. הפגיעות במערכת העצבים יכולות לפגוע גם במרכזי הרגשות ו/או הבקרות במוח, ממצא היכול להסביר בחלקו מדוע ישנה שכיחות כה גבוהה של דיכאון בקרב חולי טרשת נפוצה.

• תופעות לוואי של תרופות – כמה מהתרופות הניתנות כדי לעזור בהתמודדות עם הסימפטומים של טרשת נפוצה יכולות להביא לדיכאון. אם חשת בשינוי במצב הרוח לאחר שנטלת תרופה חדשה, או שאפילו קיים חשד לכך, אנא שוחח על כך עם הנוירולוג שלך או האחיות במרכז בו אתה מטופל.

סימפטומים של דיכאון

לפעמים ישנו קושי לזהות דיכאון בטרשת נפוצה מכיוון שכמה מהסימפטומים של המחלה דומים לסימפטומים של דיכאון – לדוגמא, עייפות, חוסר אנרגיה, קשיי שינה, ירידה בחשק המיני או שינויים קוגניטיביים. בנוסף, קשה לקבוע האם העצבות היא חלק מתהליך אבל טבעי או שזהו דיכאון. אחד הסימנים שעוזרים לנו לזהות דיכאון חמור, הוא משך הזמן הארוך יחסית בו האדם חש עצבות.

כדי שתתקבל אבחנה של דיכאון יש לראות כי קיימים כמה מהתחושות והסימפטומים הבאים, והם נחווים מדי יום לאורך שבועיים לפחות:

• תחושת חוסר תקווה, עצבות או ייאוש.
• אובדן הנאה או עניין ברוב הפעילות היום-יומיות.
• שינוי משמעותי במשקל (איבוד משקל או השמנה), או שינוי משמעותי בתחושת התיאבון.
• בעיות שינה - קשיי הירדמות, התעוררות בלתי רצויה או שינה עודפת.
• תחושת חוסר ערך, המטופל חש כי אינו יכול לתרום יותר.
• תחושת אשמה.
• חוסר יכולת להתרכז או לקבל החלטות.
• חוסר מנוחה, חוסר שקט, תזזיתיות או מנגד תנועות איטיות וכבדות.
• מחשבות על מוות, אלימות או התאבדות.

דיכאון יכול להיות מוגדר ברמות שונות - מקל ועד חמור מאוד. במידה ולאחר שקראת את הסימפטומים לדיכאון, אתה מרגיש שייתכן ואתה בדיכאון, אנא פנה למטפל שלך - הוא יוכל לעזור לך או להפנות אותך למישהו מקצועי. זכור, ישנם טיפולים רבים מסוגים שונים לדיכאון.

הטיפול בדיכאון

טיפול תרופתי הוא לא הדרך היחידה לטפל בדיכאון. מחקרים מראים שהדרך הטובה ביותר לטפל בדיכאון היא שילוב בין הטיפול התרופתי לטיפול פסיכותרפי.

הטיפול התרופתי צריך להעשות על-ידי מרשם רופא, בידיעת וליווי הנוירולוג שלך. עליך לזכור כי התוצאות אינן מיידיות – לתרופות אנטי-דיכאוניות לוקח מספר שבועות עד שמרגישים בהשפעתן.

טיפול פסיכותרפי (למשל עם פסיכולוג רפואי) יכול לעזור עד מאוד בטיפול בדיכאון. לעיתים ניתן לראות כי ייעוץ זוגי, טיפול משפחתי או השתתפות בקבוצת תמיכה יכולים לעזור במידה רבה.

איך אוכל לעזור לעצמי?

• הכן עצמך לתקופות של שינוי - הידיעה והצפייה שייתכן ויתרחש שינוי יכולה להפחית את ההלם והחרדה ממנו. הכרה זו מסייעת בהפחתת החרדה בחיי היום-יום ותעזור בהתמודדות במידה והשינוי אכן יגיע.

• התאמץ לשמור על פעילויות שאתה אוהב ומחזקות אותך - ביצוע פעילויות משמחות ומספקות יעזרו לך לשמור על ההנאה. ייתכן שתצטרך להתאמץ יותר בכדי לבצע את הדברים שמשמחים אותך ומעניקים לך סיפוק, אך המאמץ רק יחזק את ההכרה שזו הדרך בה אתה בוחר לפעול ולעשות דברים.

• אתגר את המחשבות השליליות - המנע מחשיבה שלילית, קודרת וקטסטרופית. מצבך יכול להיות רע, אך אינו גרוע ב-100 אחוז למשך 100 אחוז מן הזמן.

• אם אתה מרגיש שאינך יכול להתמודד - נסה להתמודד למשך 5 דקות בלבד - כשתצליח להתמודד למשך 5 הדקות, השתמש בניסיון זה בכדי להיזכר שאתה מסוגל להתמודד - הוכחת זאת תוך כדי עשייה.

• פתח סגנונות חשיבה והתמודדות חדשים - ייתכן ותצטרך עזרה לשנות את אופן החשיבה אליו אתה רגיל בכדי להתמודד עם דיכאון. שיחה עם פסיכולוג רפואי המבין ומכיר את מחלת הטרשת הנפוצה הינה מקום טוב להתחיל בו.

• דבר עם הנוירולוג שלך על הדיכאון - ראה אם תרופות אנטי-דיכאוניות יכולות לעזור לך במצבך הייחודי. ישנן אסטרטגיות וטיפולים רבים שיכולים לעזור לסובלים מדיכאון. אם אתה חש בדיכאון אנא התייעץ ופנה לעזרה מקצועית.

איך להתמודד עם פחד וחרדה?

איך להתמודד עם סטרס? 

הכותב הוא פסיכולוג ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת החברתית-בריאותית "כמוני"