אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
על טיפול בביספוספונטים ושברים לא-טיפוסיים
מחקר: טיפול ממושך בביספוספונטים מעלה סיכון לשברים לא טיפוסיים (אטיפיים). הסיכון האבסולוטי נמוך מאוד
בשנים האחרונות הופיעו בספרות הרפואית דיווחים על שברים "לא טיפוסיים" (אטיפיים) בעצם הירך באנשים המטופלים בתרופות ממשפחת הביספוספונטים. מחקר חדש ביקש לבדוק האם התרופות אכן מעלות את הסיכון לשברים אטיפיים ועד כמה.
אחד המנגנונים האפשריים שעלולים לגרום לשברים אטיפיים הוא דיכוי יתר של תהליכי התחדשות העצם. מחקרים שפורסמו בנושא השימוש בביספוספונטים לא הוכיחו זאת, אך מחקרים אלו לא היו בנויים כדי להתייחס לתופעות נדירות.
במחקר חדש של חוקרים מאונטריו בקנדה נבדקו 716 נשים בגיל של 68 לפחות הסובלות מאוסטיאופורוזיס שטופלו בביספוספונטים וסבלו משבר לא טיפוסי בעצם הירך. 3580 נשים בגיל תואם שטופלו בביספוספונטים ולא סבלו משברים שמשו קבוצת ביקורת. משך הטיפול בביספוספונטים נרשם לכל אישה, החל מתקופה קצרה של פחות ממאה ימים ועד טיפול ממושך של שנים רבות.
תוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת היוקרתי JAMA מראות שבהשוואה לטיפול קצר, טיפול ממושך (5 שנים או יותר), מעלה את הסיכון לשברים הלא טיפוסיים. יחד עם זאת, הסיכון האבסולוטי הוא נמוך מאוד: שתי נשים מכל 1000 נשים שטופלו בביספוספונטים במשך 5 שנים פיתחו שברים אטיפיים.
מאידך, טיפול ממושך בביספוספונטים קשור לירידה בסיכון לשברים טיפוסיים בעצם הירך, השכיחים יותר פי 14 בהשוואה לשברים הלא טיפוסיים.
החוקרים מסכמים שטיפול ממושך בביספוספונטים באוכלוסיה עם סיכון גבוה לשבר מועיל מאוד ומאפשר למנוע מספר רב של שברים טיפוסיים בעצם הירך. לדבריהם, עליה קלה במספר השברים הלא טיפוסיים באוכלוסיה זו לא פוסלת את היתרונות הגדולים של הטיפול. לעומת זאת, באוכלוסיה עם סיכון נמוך לשברים רגילים, לא כדאי למהר להתחיל טיפול בביספוספונטים לאורך זמן.
JAMA. 2011;305(8):783-789. doi:10.1001/jama.2011.190