מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלראשונה בישראל: סטנט מתכלה

לראשונה בישראל: סטנט מתכלה

סטנט חדש פותח עורקים סתומים ואז מתמוסס ונעלם מהגוף. הסטנט כבר הושתל בשישה חולים בבילינסון


הסטנט החדש עושה מה שצריך לעשות- ונעלם
הסטנט החדש עושה מה שצריך לעשות- ונעלם

 

מהפכה בתחום הצנתורים: לראשונה בישראל בוצעו צנתורי לב בטכנולוגיה מהפכנית של תומכנים (סטנטים) נמסים. התומכן החדש - ABSORB מוחדר בצנתור, פותח את החסימה בעורק הלב, תומך בעורק ומשחרר תרופה על מנת להבטיח שהעורק יישאר פתוח לאורך זמן. לאחר שנה העורק מבריא והתומכן פשוט מתחיל להתמוסס, עד שנעלם לחלוטין מהגוף. היתרון- פחות סיבוכים ושימור התכונות הטבעיות והגמישות של העורק.

 

טרשת עורקים בעורקי הלב הינה סיבת התחלואה והתמותה העיקרית בעולם המערבי. ההערכה הינה שכחצי מיליון אנשים בוגרים במדינת ישראל סובלים מטרשת עורקים. הטיפולים הנפוצים לטרשת עורקים הינם תרופות וצנתור או ניתוח מעקפים. בישראל נערכים כל שנה כ-40,000 צנתורי לב, כאשר במחצית מהמקרים הצנתור כרוך בהשתלת תומכן בעורקי הלב, שמסייע לפתוח את העורק ולשמור עליו פתוח. רוב הסטנטים גם משחררים תרופה שמסייעת לריפוי האזור.

 

במרבית המקרים, הסטנט מבצע את תפקידו וכעבור תקופה של שנה העורק מבריא. בשלב זה הסטנט כבר מיותר, אך אין דרך להוציאו מהגוף.

 

התומכן החדש עשוי מפולימר מיוחד, פרי עבודת פיתוח אינטנסיבית של מדענים בארה"ב שהתבצעה במהלך העשור האחרון. הסטנט תומך בעורק ומרפא אותו, כאשר החידוש הוא שכעבור שנה ממועד השתלתו, כשהוא כבר נהיה מיותר, הוא מתחיל להתפרק בהדרגה ולהתמוסס בדופן כלי הדם למרכיבים אורגניים. כעבור שנתיים מהצנתור לא נותר זכר לקיומו של התומכן בגוף האדם, למרות שהעורק אמור להישאר פתוח. כל זאת תוך שימור תכונותיו הטבעיות של כלי הדם.

 

"מדובר ללא ספק במהפכה טכנולוגית משמעותית בתחום צנתורי הלב" אומר פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון צנתורי הלב במרכז הרפואי רבין, יו"ר חוג המצנתרים הישראלי באיגוד הקרדיולוגי ומי שאחראי על המחקר בישראל "ייעודם של התומכנים הנמסים הוא קודם כל לפתוח את החסימות בכלי הדם, אך לאחר שביצעו את תפקידם הם מתוכנתים להתפרק בגוף האדם ולהיעלם באופן עצמוני תוך כדי הליך התמוססות הדרגתי".

 

לטכנולוגיה זו חשיבות מרובה כיוון שבאמצעותה עשויים להימנע סיבוכים ארוכי טווח כתוצאה מנוכחות התומכן בגוף כמו היווצרות קרישי דם וחסימות חוזרות. בנוסף, בניגוד לתומכן הרגיל, התומכן הנמס מאפשר שימור מלא של התכונות הטבעיות והגמישות של העורק. "כעבור שנה עד מקסימום שנתיים לאחר הטיפול, אנו מצפים שהעורק יחזור לתפקד ולהגיב לגירויים פיזיולוגים באופן נורמאלי ללא תותב מתכתי הכלוא בתוכו" מוסיף פרופ' קורנובסקי.

 

אם המחקר יסתיים בהצלחה, הטכנולוגיה עשויה להחליף בבוא היום ובחלק מהמקרים את השימוש בסטנטים הקיימים שנשארים בגוף האדם לכל החיים.

 

הטכנולוגיה מיוצרת על ידי החברה האמריקאית ABBOTT VASCULAR והיא נמצאת בשלבי מחקר מתקדמים במספר מרכזים קרדיולוגים מובילים ברחבי העולם ובבית החולים בילינסון בו טופלו עד כה שישה חולים שסבלו מחסימות חמורות בכלי הדם הכליליים. מדובר בהשתלות ראשונות מסוגן שבוצעו בישראל.

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה