במסגרת מעקב אחרי חולות סרטן השד בשנחאי ובשיתוף עם אוניברסיטת וונדרבילט בחנו השפעת משתני חיים כמו שינה, תזונה, רווחה, פסיכולוגיה, תנועה ותמיכה חברתית על שעור התמותה.

במעקב השתתפו 2200 חולות סרטן ואחרי שהשלימו את השאלון המפורט עקבו אחריהם 4.8 שנים.

במהלך חצי שנה אחרי האיבחון רק חברתיות חיובית היתה קשורה משמעותית עם פחות תמותה או עם פחות התרחשות חוזרת של הסרטן.
ביחס לניקוד הנמוך של חברתיות היה שעור גבוה של חברתיות קשור עם ירידה של 48% בסיכוי לחזרה של הסרטן וירידה של 38% בסיכוי תמותה.
תמיכה ריגשית היתה החזקה במניעת חזרה של הסרטן. אצל נשים נשואות באושר ועם משפחה היתה הירידה ב-43%, אצל נשים עם קשרים חברתיים חזקים - 40% ואצל נשים עם יחסים בין-אישיים טובים - 35%.

אחרי 3 שנים כבר לא נראה הבדל בולט בשעור התמותה, אולי גם בגלל שלא מספיק חולות המשיכו להשתתף.
אם אכן בשנה הראשונה החברתיות התומכת היא כל כך חשובה לבריאות החולות, אין ספק שכדאי להשקיע בקידום יחסי הגומלין החברתיים כמו גם ברשתות חברתיות באינטרנט.

J Clin Oncol. 2010 Dec 20. Epub ahead of print
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט