מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
  • ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
    ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
  • הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
    הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
  • המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
    המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםמחלות מעי דלקתיות וסרטן המעי הגס

מחלות מעי דלקתיות וסרטן המעי הגס

מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס עשויות להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס. מעקב נכון יפחית את הסיכון או יוביל לגילוי מוקדם


(צילום: panthermedia)
(צילום: panthermedia)

סרטן המעי הגס הינו סיבוך לא שכיח של מחלות מעי דלקתיות (IBD). עם זאת, הופעתו האפשרית באנשים צעירים והצורך בתכניות מניעה בניסיון להפחית את הסיכון לפתחו, מחייבים התייחסות ייחודית של הצוותים המטפלים.

 

מחלות מעי דלקתיות - מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית - מהוות גורם סיכון לממאירויות שונות, כאשר סרטן המעי הגס הוא הנפוץ בהן. יחד עם זאת, יש אפשרות להפעיל שיטות מעקב וגילוי מוקדם במטרה להפחית את הסיכון לו או לגלותו בשלבים מוקדמים.

 

נושא זה נמצא במחקר אינטנסיבי, שהביא לגילוי תובנות וגישות חדשות המובילות לדרכי מניעה וגילוי מוקדם שנכנסו לשגרת המעקב אחר חולים במחלות מעי דלקתיות במהלך השנים האחרונות. הבנה טובה יותר של המנגנונים המולקולאריים מאפשרת פיתוח שיטות חדשות לאבחון שינויים טרום סרטניים, תכשירים חדשים וישנים נחקרים כמונעי התפתחות שינויים טרום סרטניים וגישות חדשות למעקב נבחנות.

 

גורמי סיכון לסרטן מעי גס בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות

 

רוב המידע שנחקר בנושא סרטן המעי הגס ומחלות מעי דלקתיות היה בקרב חולי קוליטיס כיבית. בהמשך התפרסמו מספר עבודות שהראו שסיכון דומה קיים בחולים עם מחלת קרוהן של המעי הגס. המשמעות היא שגם במחלת קרוהן עם פיזור נרחב במעי הגס ("קרוהן קוליטיס") יש להפעיל גישות מעקב, מניעה וטיפול בדומה לאלו המומלצות בקוליטיס כיבית.

 

משך המחלה: גורם הסיכון העיקרי לסרטן המעי הגס בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות הוא משך המחלה ומידת מעורבותו של המעי הגס. בחולים עם פנקוליטיס (כלומר קוליטיס בכל שטח המעי הגס) או קוליטיס נרחבת עולה הסיכון להתפתחות בסרטן המעי הגס לאחר כ 8-10 שנים של המחלה. הסיכון המצטבר נע בין 5% ל-13% לאחר 20 שנות מחלה.

 

לא ברור עדיין אם תחילת מחלת מעי דלקתית בגיל צעיר מהווה גורם סיכון עצמאי או כזה הקשור בכך שמי שמחלתו התחילה בגיל צעיר יסבול, מטבע הדברים, ממחלה ממושכת יותר.

 

היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס: כמו באוכלוסיה הכללית, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס מהווה גורם סיכון גם בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות.

 

חומרת הדלקת: לאחרונה נמצא כי חומרת הדלקת כשלעצמה מהווה גורם סיכון לסרטן המעי הגס. החשיבות של ממצא זה עשויה להיות שיש ליישם גישות טיפוליות יעילות על מנת לרפא הדלקת ברירית גם כאשר המטופל חש בטוב מבחינה קלינית.

 

דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה: גורם סיכון נוסף לסרטן המעי הגס הוא הימצאות דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה (PSC -Primary sclerosing cholangitis). המשמעות במקרה זה הינה שחולים הסובלים גם ממחלה זו בנוסף למחלת המעי הדלקתית, צריכים להיות בתכניות מעקב ומניעה מיד ברגע אבחנת ה-PSC וללא קשר למשך מחלת המעי הדלקתית.

 

פוליפים דלקתיים: המצאות פוליפים דלקתיים, שהינם תופעה שכיחה בקרב חולים במחלת מעי דלקתית המתבטאת במעי הגס, לא נחשבה בעבר כגורם סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, זאת כיוון שההנחה הייתה שלפוליפים הדלקתיים, בניגוד לפוליפים מסוג אדנומה (שהינם שלב בהתפתחות סרטן המעי הגס) סיכוי נמוך עד אפסי להפוך לסרטניים. בשנים האחרונות דיווחו מספר קבוצות על כך שעצם הימצאות פוליפים דלקתיים מעלה במעט הסיכון להימצאות סרטן המעי הגס. ההסבר האפשרי הוא שהימצאות הפוליפים מבטאת תהליך דלקתי ארוך וממושך או שקיום פוליפים דלקתיים רבים אינו מאפשר איתור פוליפים טרום סרטניים מסוג אדנומה.

 

גילוי מוקדם של שינויים טרום סרטניים במעי הגס

 

בעבר הרחוק, על מנת למנוע סיכון להתפתחות גידולי המעי הגס בקרב חולים בקוליטיס כיבית המליצו רופאים רבים על כריתה שלמה של המעי הגס לאחר שנות מחלה מרובות.

 

כיום גישה זו אינה מקובלת עקב הפגיעה הקשה באיכות חיי החולה מחד, ופיתוח שיטות למעקב ומניעה מאידך. ההמלצה המקובלת הינה שחולים עם דלקת נרחבת במעי הגס יהיו החל מ 8-10 שנות מחלה, במעקב קולונוסקופי הכולל נטילת ביופסיות מרובות אחת לשנה-שנתיים. כאמור, חולים ב-PSC בעלי סיכון מוגבר יותר לחלות בסרטן המעי הגס ולכן עליהם להיות במעקב דומה מייד עם אבחנת ה-PSC.

 

הממצאים בביופסיה נבדקים על ידי פתולוג מומחה ועל סמך התרשמות הצוות גסטרואנטרולוגי-פתולוגי מחליטים על מרווחי ביצוע הקולונוסקופיה ועל הטיפול הדרוש - דהיינו כריתת הממצא בשיטה אנדוסקופית, הפניית החולה לניתוח או מעקב בלבד.

 

אמצעים חדשים לגילוי מוקדם

 

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש אמצעים חדשים ומתוחכמים לאיתור מוקדם של שינויים טרום סרטניים מוקדמים הנקראים "דיספלזיה". אמצעים אלו כוללים שיטות צביעה מיוחדות של המעי (כרומו אנדוסקופיה) ושיטות אנדוסקופיות כגון הגדלה רבה יותר מההגדלה הרגילה עד כדי הגדלה הדומה לזו של מיקרוסקופ, שימוש בפילטרים המאפשרים סקירה טובה יותר של רירית המעי ועוד.

 

אמצעים אלו מאפשרים להפחית את מספר הביופסיות האקראיות שהיו נלקחות בעבר, ולמקד הביופסיות באזורים חשודים שהסיכוי שיהיו בהם שינויים טרום סרטניים גדול יותר מאשר באזורים בעלי מראה רגיל.

 

מניעה התפתחות שינויים טרום סרטניים וסרטניים (Chemoprevention)

 

בשנים האחרונות נחקרים מספר תכשירים העשויים להפחית הסיכון לשינויים דיס-פלסטיים במעי הגס. דוגמא מעניינת הינה התכשירים ממשפחת החומצה ה 5-אימנוסליצילית (מסאלאמין) שחולים רבים משתמשים בהם להפחתת פעילות מחלה. מספר עבודות הראה כי שימוש ממושך במינון גבוה יחסית של תכשירים אלו היה כרוך בהפחתה משמעותית של סיכויים לשינויים טרום סרטניים. המשמעות האפשרית היא שגם אם החולים נזקקים לתכשירים יעילים יותר ממסאלאמין במטרה להפחית תסמינים, לא יומלץ להפסיק תכשירי המסאלאמין והם יישארו כחלק מאמצעי הטיפול במטרה להפחית סיכון לשינויים טרום סרטניים בעתיד.

 

קיים חשש מהתפתחות סרטן המעי הגס בחולים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, בייחוד אלו עם מחלה נרחבת, ממושכת ועם גורמי סיכון נוספים. אסטרטגיות חדשניות למעקב, טיפול ומניעה נבדקות על מנת להפחית סיכון זה מחד ולאתר שינויים בשלבים בהם ניתן להשיג ריפוי מלא מאידך.

 

מומלץ שכל חולה במחלת מעי דלקתית יתייעץ עם הצוות המטפל לגבי דרך המעקב היעילה ביותר עבורו.

 

 

מקורות:
Current Colorectal Cancer Reports 2009, 5:35–39
Current Medicine Group LLC ISSN 1556-3790

 

* הכותבת היא מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהלת תחום קרוהן וקוליטיס באתר "כמוני".