מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמה הסיכוי שהרופא יאשר לך חברות בפייסבוק?

מה הסיכוי שהרופא יאשר לך חברות בפייסבוק?

סקר מצא כי 85% מהרופאים יסרבו להצעת חברות שמתקבלת ממטופל ברשת החברתית פייסבוק


אף רופא לא אמר כי יאשר הצעת חברות ממטופל באופן אוטומאטי (צילום: panthermedia)
אף רופא לא אמר כי יאשר הצעת חברות ממטופל באופן אוטומאטי (צילום: panthermedia)

 

רוב הרופאים הצעירים מחזיקים בחשבונות פייסבוק, אבל רק מעטים מהם אומרים כי יאשרו הצעת חברות ממטופלים שלהם. כך מצא סקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Medical Ethics. 

 

בעקבות פופולאריות הרשת החברתית והחיבור לטכנולוגיה בקרב בני הדור הצעיר, החוקרים ביקשו לבדוק איך רופאים צעירים מנהלים את החיים המקצועיים שלהם ברשת.

 

בזמן ש- 73% מ- 202 הרופאים הצעירים והמתמחים בבתי החולים הצרפתיים שהשתתפו בסקר אמרו כי הם מחוברים לרשת החברתית פייסבוק, 85% דיווחו כי הם יסרבו באופן אוטומאטי להצעות חברות ממטופלים.

 

בפועל, רק 8 מהרופאים קיבלו הצעות חברות ממטופלים בפייסבוק, כאשר 4 מהם אישרו אותם כחברים. אבל, כאשר הרופאים הצעירים התבקשו לענות באופן תיאורטי מה היו עושים אם היו מקבלים הצעת חברות ממטופל, 85% אמרו שבאופן אוטומאטי הם יסרבו להצעה. רק 15% אמרו כי הם יחליטו על-פי נסיבות המקרה הספציפי. אף רופא לא אמר כי יאשר הצעת חברות ממטופל באופן אוטומאטי. 

 

כמעט כל הנחקרים מאמינים כי אין לאסור על רופאים להירשם לפייסבוק, אבל 82% אמרו כי הם צריכים להגביל את הכניסה לעמוד שלהם לחברים בלבד.

 

"הצורך לשמור על מרחק מהמטופל ולהגן על המידע האישי והתמונות, גובר על החשש מהבכת המטופל או איבוד האימון שלו ברופא" כתבו החוקרים.

 

גם בישראל עסקו בסוגיה לאחרונה. לפני כשנה הסדירה לראשונה הועדה האתית של ההסתדרות הרפואית את הנושא באמצעות מאמר שכלל נייר עמדה עם הנחיות לרופאים.

 

אחת הסוגיות שעלתה במאמר היא האם תישמר סמכותו המקצועית של רופא, לדוגמא, לאחר שהמטופל ראה תמונות שלו רוקד תחת השפעת אלכוהול במסיבה. סוגיות נוספות הן קושי בשמירה על סודיות רפואית ומצבים אפשריים של ניגוד עניינים.

 

על פי נייר העמדה:


1. הרופא ישקול בזהירות אם ברצונו לשתף ברשת החברתית שלו גם אנשים הנמצאים בטיפולו הרפואי.


2. הרופא יימנע מלדון ברשת החברתית בנושאים רפואיים אישיים של מי שנמצא בטיפולו. בנושאים אלו ניתן לדון, תוך המגבלות שפורסמו, במסגרת הדוא"ל האישי של הרופא.


3. הרופא יימנע ברשת החברתית מעירוב התחומים בין חייו הפרטיים וחייו המקצועיים.


4. הרופא יקפיד במשנה זהירות בדבר התוכן המילולי והחזותי העולה מטעמו לרשת החברתית, על מנת לשמור על מעמדו וכבודו המקצועי, ובהתאם לכללי ההתנהגות הראויה של הרופאים.


5. הרופא לא ינצל את הרשת החברתית לפרסומת עצמית העומדת בניגוד לכללים הקיימים בדבר פרסום ופרסומת במדיה, ולא יעשה פרסומת לכל גורם אחר.

 

 

J Med Ethics 2010; DOI: 10.1136/jme.2010.036293

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה