סוכרת סוג 1 (Type 1 Diabetes), אשר כונתה בעבר 'סוכרת נעורים' וקרויה לעתים 'סוכרת תלוית אינסולין' – היא מחלה כרונית אוטואימונית שמתאפיינת בפגיעה בפעילות תאי בטא בלבלב שמפרישים את הורמון האינסולין – הורמון לו זקוק הגוף כדי לאפשר לסוכר (גלוקוז) להיכנס לתאים באיברים השונים ולייצר אנרגיה.

במצב של מחסור חמור באינסולין שמאפיין את המחלה – נדרשים המטופלים לצריכה קבועה של אינסולין - באמצעות הזרקות חוזרות, משאבות אינסולין או מכשירים דמויי לבלב מלאכותי.

מחצית ממקרי סוכרת סוג 1 מתפתחים בגילי הילדות וההתבגרות, וכיום משתרשת ההבנה כי מחצית מהמקרים מתפתחים לראשונה אצל בוגרים.

למרות המחקר הרב על סוכרת סוג 1 – עדיין אין כיום תרופה שמאפשרת לרפא את המחלה. בשנים האחרונות החל פיתוח של טיפולים שמבקשים לעכב אצל מי שמאובחנים עם נוגדנים כנגד הלבלב את ההידרדרות למחלה - כלומר למצב של תלות מלאה באינסולין.

השלבים של סוכרת סוג 1

סוכרת סוג 1 מאופיינת בכך שמערכת החיסון פוגעת בתאי בטא המייצרים אינסולין בלבלב. תאים אלה הם חלק מ'איי לנגרהנס' – קבוצה גדולה של תאים מפרישי הורמונים שמצויים בלבלב ומפקחים על חילוף החומרים של פחמימות בגוף.

מקובל להגדיר מספר שלבים בהתפתחות של סוכרת סוג 1, בהתאם להגדרות הקרן העולמית לחקר סוכרת סוג 1 JDRF:

שלב 1: בשלב זה סוכרת סוג 1 מתחילה להתפתח, והמטופל נמצא חיובי לנוכחות של שניים או יותר מהנוגדנים שמאפיינים את המחלה בבדיקות דם – נוגדנים המעידים על פעילות משובשת של מערכת החיסון. במצב זה המערכת החיסונית החלה כבר לתקוף את תאי הבטא מייצרי האינסולין בלבלב, אך רמות הסוכר בדם עדיין תקינות ואין ביטוי של תסמינים אופייניים. מסיבה זו – שלב 1 הוא שלב חבוי שבו לרוב המחלה עוד אינה מאובחנת. בשנים האחרונות מפותחים טיפולים שמיועדים לשלב זה של המחלה ומבקשים לעכב את ההידרדרות וההרס המוחלט של תאים מייצרי אינסולין בלבלב, באופן שמותיר יכולת מסוימת לגוף להפיק אינסולין.

שלב 2: בשלב זה, המטופל חיובי לנוכחות של שניים או יותר מהנוגדנים שמאפיינים סוכרת סוג 1 בבדיקות דם, ומופיעה התחלה של עלייה ברמות הסוכר בדם, שיכולה להתבטא בסוכר מוגבר בצום ו/או סוכר מוגבר במבחן העמסת סוכר או במדידה אקראית של סוכר בדם לאחר ארוחה, אך לא בערכים האבחנתיים למחלת הסוכרת. עם זאת, גם בשלב זה המחלה עדיין אינה מלווה בתסמינים האופייניים, וברוב המקרים עדיין חבויה ואינה מאובחנת. 

שלב 3: בשלב השלישי רמות הסוכר עונות להגדרה של סוכרת: סוכר בצום מעל לערך של 126 מ"ג/ד"צ ו/או שעתיים לאחר ארוחה מעל לערך של 200  מ"ג/ד"צ ו/או המוגלובין מסוכרר בערך של מעל ל-6.5%, וזאת בנוכחות תסמינים אופייניים של סוכרת. למעשה בשלב זה מתבצעת האבחנה של סוכרת סוג 1. מצב זה מתרחש לרוב כאשר כ-80% מתאי הלבלב האחראים לייצור אינסולין נהרסים.

שלב 4: אבחנה מבוססת של סוכרת. שלב זה נוסף במסגרת ההנחיות העדכניות של החברה הבינלאומית לסוכרת בילדים ומתבגרים (ISPAD) שפורסמו בשנת 2022.

עד לאחרונה, הנחה המקובלת גרסה כי אנשים עם סוכרת 1 מאבדים לחלוטין את היכולת לייצר אינסולין אחרי תקופה קצרה עם המחלה, אך בשנים האחרונות, באמצעות שימוש בשיטות חדשות ורגישות להערכת נוכחות של אינסולין בגוף, נמצא כי אצל חלק מהאנשים עם סוכרת סוג 1 הלבלב עדיין מייצר כמות מסוימת של אינסולין שנים לאחר הופעת המחלה.

לפי מחקרים, הסיכון של מאובחנים בשלב הראשון של סוכרת סוג 1 להתקדם לשלבים האחרונים של המחלה במהלך החיים נאמדים בקרוב ל-100%, וכ-85% תוך 15 שנים.

כמו כן, ההתקדמות של סוכרת סוג 1 בין השלבים השונים תלויה במספר בגורמים מסוימים, ובעיקר גיל המטופלים: ככל שהמחלה מאובחנת בגיל צעיר יותר (ולרוב היא מאובחנת בגילי הילדות וההתבגרות) – כך ההתקדמות בין השלבים מהירה יותר.

מרבית האנשים עם סוכרת סוג 1 מאובחנים בגילי הילדות והנעורים - לרוב עד גיל 20. שני השיאים להופעת המחלה הם בגילי 4 עד 7 שנים ובגיל ההתבגרות המינית. עם זאת, המחלה עשויה להופיע לראשונה בכל גיל – גם אצל ילודים וכן בגיל המבוגר.

סוכרת סוג 1 במבוגרים מכונה 'סוכרת אוטואימונית חבויה של מבוגרים' (Latent Autoimmune Diabetes in Adults) ובקיצור סוכרת LADA. בהבדל מסוכרת סוג 1, סוכרת LADA - שמופיעה לרוב אחרי גיל 30 - מתפתחת באיטיות. בנוסף, למרות שמדובר במחלה על רקע אוטואימוני, הלבלב בסוכרת LADA מוסיף לייצר אינסולין בכמויות קטנות – בדומה למאפייני סוכרת סוג 2.

עוד על סוכרת LADA

עוד על סוכרת ילודים

התסמינים של סוכרת סוג 1

בין התסמינים שמאפיינים סוכרת סוג 1 נמנים:

• תחושת צמא מוגברת
• מתן שתן בכמות גדולה ובתדירות גבוהה
• הרטבות לילה אצל ילדים שלא נטו להרטבות לילה קודם לכן
• תחושת רעב מוגברת
• ירידה בלתי מוסברת במשקל
• חוסר שקט והפרעות במצב הרוח
• עייפות מוגברת
• ראייה מטושטשת
• חולשה
• כאבי בטן

עוד על התסמינים של סוכרת סוג 1

נוסף על התסמינים הקלאסיים של המחלה והסיבוכים ארוכי הטווח שעלולים להתפתח, שלושה מצבי סיכון רפואיים מרכזיים עשויים להתרחש בקרב אנשים עם סוכרת סוג 1: רמה נמוכה מדי של סוכר בדם – היפוגליקמיה; רמה גבוהה מדי של סוכר בדם – היפרגליקמיה; וכן 'קטואצידוזיס' – ובעברית: חמצת סוכרתית. 

עוד על מצבי הסיכון של סוכרת סוג 1: קטואצידוזיס, היפוגליקמיה והיפרגליקמיה

הסיבות לסוכרת סוג 1

הסיבה להתפתחות סוכרת סוג 1 איננה ידועה לאשורה, וככל הנראה מדובר לרוב בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, אשר גורמים לשיבוש בפעילות המערכת החיסונית, ומובילים לכך שזו תוקפת את תאי בטא בלבלב ומובילה להרס תאי בטא בלבלב.

גנטיקה

אמנם לפי עבודות, הסיכון הגנטי לסוכרת סוג 2 גדול מהקשר הגנטי שזוהה ביחס לסוכרת סוג 1, אולם גם במחלה זו – היסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון למחלה.

למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה בסוכרת, יש סיכון מוגבר פי 15 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לפתח סוכרת סוג 1. אחים לילדים החולים בסוכרת סוג 1 נמצאים בסיכון של כ-6% לפתח סוכרת עד גיל 10 שנים, ולאחר מכן סיכון זה יורד ל-3%. לאחים תאומים זהים סיכון של כ-50% לפתח סוכרת. ילד להורה סוכרתי נמצא בסיכון של 2% עד 5% לפתח סוכרת, כאשר הסיכון גבוה יותר אם ההורה החולה הוא האב.

מחקרים זיהו אצל מאובחנים רבים עם סוכרת סוג 1 מספר שינויים גנטיים שעשויים להסביר את ההתפתחות של סוכרת סוג 1, אם כי עד כה לא זוהה סמן גנטי מוחלט, שמופיע אצל הרוב המכריע של המטופלים.

לפי מחקרים בספרות הרפואית, אזור הקומפלקס HLA (קיצור של Human Leukocyte Antigen) על גבי כרומוזום 6 נקשר ל-30% עד 50% מהסיכון הגנטי שמשויך לסוכרת סוג 1. לרוב המאובחנים הלבנים עם סוכרת סוג 1 מזוהים שינויים בגנים HLA-DR3 ו-HLA-DR4. שינויים בגן HLA-DR7 נקשרו למחלה באוכלוסיות אפרו-אמריקאים, ושינויים בגן HLA-DR9 זוהו אצל מאובחנים ממוצא יפני.

מוטציה ספציפית נקשרה בעבודות לסוכרת סוג 1 בגן הקרוי SKAP1, וזו זוהתה במחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת Diabetes Care כגורם משמעותי להתפתחות סוכרת סוג 1, אשר גם מהווה יעד לפיתוח טיפולים גנטיים עתידיים שמטרתם למנוע את התפתחות המחלה.

בנוסף זוהו שינויים בשלושת הגנים HLA-DQA1, HLA-DQB1 ו-HLA-DRB1 אשר אחראים על ייצור חלבונים שנדרשים לתפקוד תקין של המערכת החיסונית.

סביבה

לצד הגורמים הגנטיים, מחקרים רבים מצביעים גם על גורמים סביבתיים שעשויים להשפיע על הסיכון לפתח סוכרת סוג 1:

נגיפים

מחקרים מזהים קשר בין חשיפה לנגיפים מסוימים לבין התפתחות של סוכרת סוג 1, ובעיקר נגיפים הקשורים למערכת העיכול, ובכללם נגיף הרוטה, נגיף CMV, נגיף נורו, ובעיקר נגיפי אנטרו , השכיח ביניהם נגיף 'קוקסקי B'.
 

מחקרים בבעלי חיים מדגימים כי לנגיפי אנטרו ובעיקר לנגיפי 'קוקסקי B' נטייה להיקשר לקולטן השכיח על גבי תאי בטא מייצרי אינסולין בלבלב, ופעולה זו עלולה להאיץ פעילות של המערכת החיסונית כנגד תאים אלה והתפתחות של סוכרת סוג 1.

הקשר בין נגיפים לסוכרת סוג 1 התבסס עד כדי כך שבשנים האחרונות מתקיים דיון בקהילה הרפואית בדבר הצורך לפתח חיסון ספציפי לנגיפי קוקסקי במטרה לבלום את העלייה העולמית בסוכרת סוג 1.

בעבר עלו חששות כי חיסוני ילדות מסוימים מעלים אף הם את הסיכון לסוכרת סוג 1 – אולם עבודות חדשות שללו קשר שכזה מכל וכל. מטה אנליזה מבריטניה שכיסתה מחקרים אודות 16 חיסונים, וממצאיה פורסמו בפברואר 2016 בכתב העת Diabetologia, קבעה כי אין קשר בין חיסונים להתפתחות המחלה. 

תיאוריית ההיגיינה

תיאוריית ההיגיינה גורסת כי העלייה בשכיחותן של מחלות אוטואימוניות נגרמת כתוצאה מירידה בחשיפה של ילדים לזיהומים בגיל צעיר – על רקע השיפור בתנאי ההיגיינה.

מיקרוביום

מספר מחקרים בוחנים בשנים האחרונות את ההשפעה של הרכב חיידקי המעי הטובים – המיקרוביום – על ההתפתחות של סוכרת סוג 1. עבודות ראשוניות כבר מצביעות על שוני בהרכב החיידקים הטיפוסי של ילדים שמפתחים את המחלה, בהשוואה לילדים בריאים.

חוקרים מאיטליה דיווחו באוקטובר 2020 בכתב העת Scientific Reports, כי רמות גבוהות של חיידקים טובים 'פירמיקוטים' במערכת העיכול וכן צריכה גבוהה של פחמימות שמשפיעה על הרכב חיידקי העיכול – עשויים להוות גורמי סיכון לסוכרת סוג 1, כאשר רמה גבוהה של חיידקי 'ביפידובקטריום' מפחיתה מהסיכון למחלה.

גיאוגרפיה

מספר מחקרים מצאו כי באופן כללי, השכיחות של סוכרת סוג 1 גבוהה במדינות צפון אירופה שמרוחקות מקו המשווה, וישנה הערכה כי ההסבר לתופעה הוא בחשיפה מועטה לשמש ורמות נמוכות מדי של ויטמין D. השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה בעולם מתועדת בפינלנד שבצפון אירופה.

זיהום אוויר

מחקרים קושרים בין חשיפה לרמות גבוהות של מזהמים באוויר לבין נטייה מוגברת של ילדים לפתח סוכרת סוג 1. מטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2022 בכתב העת Advanced Biomedical Research מצאה קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של אוזון לבין לעלייה של 51% בסיכון לסוכרת סוג 1.

לחץ

בשנים האחרונות מתחדד הקשר שבין לחץ נפשי להתפתחות של סוכרת סוג 1. בישראל כבר הכירו צה"ל והמוסד לביטוח לאומי בסוכרת סוג 1 כמחלה שעלולה להיגרם על רקע עבודה מלחיצה או כתוצאה משירות צבאי רווי מתחים. בתי הדין לעבודה ובתי משפט בישראל הכירו בשנים האחרונות בסוכרת סוג 1 כמחלת מקצוע המזכה בקצבת נכות מעבודה לאנשים שפיתחו אותה על רקע עבודה בתנאי לחץ מוגבר וכמחלה שנגרמה על רקע מתח נפשי כבד במהלך השירות הצבאי.

מחקר ישראלי שבוצע מטעם קבוצת המחקר לרישום הישראלי לסוכרת נעורים (IDDM), שממצאיו פורסמו ביוני 2012 בכתב העת Pediatric Diabetes, מצא עלייה של 27% בשכיחות של סוכרת סוג 1 מאובחנת בקרב ילדים מצפון הארץ בשנים 2007-2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה, בהשוואה ליציבות בשכיחות המחלה באזורי הארץ האחרים.

השכיחות של סוכרת סוג 1

סוכרת סוג 1 שכיחה פחות מסוכרת סוג 2, אך נמצאת אף היא במגמת עלייה. כ-10% עד 15% ממקרי הסוכרת במדינות המערב מוגדרים כסוכרת סוג 1.

לפי נתונים השוואתיים על שכיחות של סוכרת סוג 1 בילדות במדינות המפותחות OECD, נכון לשנת 2015, השכיחות הגבוהה ביותר מתועדת בפינלנד (4.6 חולים לאלף ילדים) , ואחריה בפער משמעותי שאר המדינות הסקנדינביות – שבדיה (2.6 לאלף ילדים) ונורבגיה (2 לאלף ילדים) ושאר המדינות, ובהן בריטניה (1.7 לאלף ילדים), גרמניה (1.5 לאלף), ארה"ב (1.4 לאלף), ישראל – אשר בה השכיחות דומה לזו של ממוצע המדינות המפותחות (1.3 לאלף), וכן צרפת (0.9 לאלף), יוון (0.8 לאלף), ובתחתית הודו (0.3 לאלף), סין ויפן (0.2 לאלף) ודרום קוריאה (0.1 לאלף).

בישראל, לפי הדו"ח לשנת 2015 של הרישום לסוכרת בילדות של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, באותה שנה דווח על 382 מאובחנים חדשים בסוכרת סוג 1 בקרב ילדים בגילי 0 עד 17 במדינה, 92.5% מכלל מקרי הסוכרת בילדות, בהם 51.8% בנים ו-73.8% ילדים. רוב הילדים (90%) אושפזו עם האבחנה. לכשליש מהמאושפזים (35.3%) הייתה חמצת (קטואצידוזיס) בזמן האבחנה. משנת 1997 עד 2015 תועדה במשך שני עשורים עלייה של 43.6% בשיעורי התחלואה בסוכרת סוג 1 (מ-8 למאה אלף ל-13.8 למאה אלף ילדים).

אבחון המחלה היה גבוה בעיקר בחודשים מאי ויוני. מעל לעשירית מהילדים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 (13.9%) היו חולים במחלות כרוניות נוספות ובעיקר צליאק (2.9% מהילדים), אסתמה (2.4%), הפרעות קשב (1.8%) ופעילות חסר של בלוטת התריס – היפותירואידיזם (1.3%). לכרבע מהילדים (24.1%) דווח על מחלות אוטואימוניות במשפחה.

סיבוכים של סוכרת סוג 1

סוכרת לא מאוזנת לאורך שנים רבות, עלולה להוביל לסיבוכים הנובעים מפגיעה בכלי הדם הקטנים והגדולים. איזון טוב של רמות הסוכר בדם הוכח כמפחית את הסיכון לסיבוכים.  

הסיבוכים האפשריים, כוללים:

מחלות לב וכלי דם

רמות גבוהות של סוןכר בדם מהוות גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. מטה אנליזה מסין שבחנה את הנושא, שממצאיה פורסמו באפריל 2021 בכתב העת Journal of Diabetes and its complications העלתה כי בקרב מאובחנים עם סוכרת סוג 1 יש בהשוואה לאוכלוסייה הכללית סיכון גבוה פי 5.09 לפתח מחלות לב וכלי דם לאורך החיים, ובין השאר סיכון גבוה פי 4.08 לשבץ מוחי, פי 4.29 לאי ספיקת לב, פי 6.37 להתקף לב ופי 9.38 למחלת לב כלילית. מחקר משבדיה שפורסם באביב 2017 קבע כי סוכרת סוג 1 מעלה סיכון לפרפור פרוזדורים.

נזק עצבי

רמות גבוהות של סוכר בדם עלולות לפגוע בנימי הדם הקטנים שמזינים את העצבים ולהוביל להתפתחות נזק עצבי – נוירופתיה, בעיקר בגפיים התחתונות, נזק שמתבטא בתחושת כאבים ועקצוצים בקצות האצבעות אשר מתפשטת כלפי מעלה. נזק עצבי גם עלול לפגוע בתפקוד מערכת העיכול ולהוביל לבחילות, הקאות, שלשולים ועצירות וכן לפגוע בתפקוד המיני. במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת Diabetes Care נמצא כי 11% מהאנשים עם סוכרת סוג 1 בסיכון להתפתחות נוירופתיה פריפרית בגפיים.

קטיעות ברגליים

התפתחות מחלת כלי דם היקפיים ושיבוש באספקת הדם לרגליים מסכנים אנשים עם סוכרת סוג 1 בקטיעות. מחקר משבדיה שפורסם באפריל 2019 בכתב העת BMJ Open Diabetes Care & Research מצא כי לאנשים עם סוכרת סוג 1 סיכון של 3 לכל מאה אלף חולים להגיע לכדי קטיעות ברגליים – סיכון הגבוה פי 40.1 מזה שמתועד באוכלוסייה הכללית, אשר מחמיר ככל שתקופת ההתמודדות עם המחלה מתארכת.

נזק כלייתי

סוכרת משבשת את תפקוד הכליות, וכך גם סוכרת סוג 1 עלולה להוביל להתפתחות אי ספיקת כליות – 'נפרופתיה סוכרתית', אשר בשלבים מתקדמים עלולה להצריך טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

מחקר מאירלנד שפורסם ביוני 2021 מצא כי הסיכון לפגיעה כלייתית היה אמנם גבוה יותר בסוכרת סוג 2 בקרב מחצית (47.9%) מהמאובחנים, אולם עדיין תועד בקרב כרבע (23.4%) מהמאובחנים עם סוכרת סוג 1. בוגרים שפיתחו אי ספיקת כליות סופנית על רקע סוכרת סוג 1 נחשבים כיום למועמדים להשתלה משולבת של כליה ולבלב.

נזקים בעיניים

סיבוך ראייתי שנקשר לסוכרת, אשר מתבטא בפגיעה בלי הדם ברשתית העין ועלול להוביל לעיוורון – 'רטינופתיה סוכרתית' – עלול להתפתח כתוצאה מסוכרת סוג 1. סוכרת גם מעלה את הסיכון להפרעות ראייה נוספת, ובהן קטרקט וגלאוקומה.

מחקר אמריקאי שפורסם עוד באפריל 2004 בכתב העת JAMA Ophthalmology העריך כי רוב האנשים עם סוכרת סוג 1 – עד 82.3% - מפתחים נזק כלשהו בכלי הדם ברשתית, כאשר הפרעות ראייה שמסכנות בעיוורון מתפתחות בקרב עד לשליש (32.2%) מהמאובחנים במחלה.

מחלות עור ופה

סוכרת מעלה את הסיכון להידבקות בזיהומים בעור ובפה, לרבות דלקות חניכיים, יובש בפה וזיהומים עוריים חיידקיים ופטרייתיים.

סיבוכי הריון

הריון אצל נשים עם סוכרת סוג 1 מוגדר רפואית כהיריון בסיכון שמעלה את הסיכון לסיבוכים שונים אצל האם או היילוד.

עוד על הריון בנשים עם סוכרת

עוד על סיבוכים של סוכרת סוג 1

מחלות נלוות לסוכרת סוג 1

מחלות אוטואימוניות

סוכרת סוג 1 בהיותה מחלה אוטואימונית קשורה לסיכון מוגבר להתפתחותן במקביל של מחלות כרוניות אוטואמוניות נוספות שמתאפיינות בפעילות משובשת של המערכת החיסונית כנגד איברי הגוף השונים.

במחקר מפינלנד, שפורסם במארס 2020 בכתב העת Diabetes Care, נמצא כי חמישית (22.8%) מהמאובחנים בסוכרת סוג 1 סובלים במקביל לפחות ממחלה אוטואימונית אחת נוספת – כשנטייה זו גבוהה יותר בקרב נשים עם המחלה (31.6%) בהשוואה לגברים (14.9%). המחלות האוטואימוניות השכיחות שנקשרו לסוכרת סוג 1 בעבודה כללו תת פעילות של בלוטת התריס – היפותירואידיזם (בסיכון גבוה פי 3.43 אצל אנשים עם סוכרת סוג 1 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית), מחלת צליאק (בסיכון גבוה פי 2.98), מחלת אדיסון (בסיכון גבוה פי 4.64) ודלקת קיבה אטרופית (בסיכון גבוה פי 24.13). התפתחות המחלה אצל מבוגרים מגדילה את הסיכון להיפותירואידיזם ואילו אבחון המחלה בילדות וההתבגרות מגדיל את הסיכון לצליאק. כמו כן, מאובחנים עם סכרת סוג 1 בסיכון למחלות האוטואימוניות ויטיליגו (בהרת), מחלת השימוטו ומיאסטניה גרביס.

אחד מכל שבעה מאובחנים עם סוכרת סוג 1 מאובחן במקביל במצב רפואי המכונה 'תסמונת אוטואימונית פוליגלנדולרית' מסוג 2 (APS-2, קיצור של type 2 Polyglandular Autoimmune Syndrome) – מחלה שמתבטאת במחלת אדיסון ובתסמונת אוטואימונית נוספת – סוכרת סוג 1 ו/או הפרעה אוטואימונית בבלוטת התריס.

נזקים נפשיים

הצורך בטיפול יומיומי באינסולין לצמיתות אשר מלווה בהגבלות באורח החיים עשוי להשפיע נפשית על מצבם של אנשים עם סוכרת סוג 1, ורבים מהמאובחנים במחלה מתמודדים עם מצוקה נפשית, כולל דיכאון וחרדה – לרבות ילדים ומתבגרים.

סרטן

מספר עבודות בשנים האחרונות זיהו סיכון מוגבר למספר סוגים של סרטן אצל אנשים עם סוכרת סוג 1. מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2022 בכתב העת JAMA Oncology מצא כי סוגי הסרטן השכיחים הם סרטן העור, סרטן השד, סרטן במערכת הרבייה הנשית וגידולים סרטניים במערכת העיכול.

מניעת סוכרת סוג 1

אין כיום שיטות שמאפשרות למנוע התפתחות של סוכרת סוג 1. בעשור שעבר בוצע מחקר DPT (קיצור של Diabetes Prevention Trial), שביקש לבחון האם מינון קטן של אינסולין בהזרקות או אף בכדורים לפה עשוי למנוע מאוכלוסייה בסיכון לפתח סוכרת סוג 1, אולם תוצאותיו היו מאכזבות ושיטה זו נזנחה.

בשנים האחרונות מפותחים טיפולים תרופתיים שמטרתם למנוע התקדמות של המחלה מהרגע שהיא מזוהה מעבדתית (בשלב הראשון ועד לפגיעה מוחלטת בתאי הלבלב מייצרי האינסולין (קראו בהמשך הכתבה).

אבחון סוכרת סוג 1

תהליך האבחון של סוכרת סוג 1 מתחיל לרוב בבדיקה קלינית על רקע הופעת התסמינים האופייניים, שעיקרם שתייה מרובה, השתנה מרובה וירידה במשקל. בכשליש מהמקרים החדשים, האבחנה נעשית בנוכחות חמצת סוכרתית (קטואצידוזיס).

הקריטריונים האבחנתיים, כוללים תסמינים קלאסיים של סוכרת בנוכחות מדידה אקראית של סוכר בערך מעל 200 מ"ג לד"צ דם, או סוכר בצום (8 שעות) בערך מעל 126 מ"ג/ד"צ (רמות סוכר בדם בצום של 100 עד 125 מ"ג/ד"צ מצביעות על טרום סוכרת) או מדידת סוכר בערך מעל 200 מ"ג/ד"צ שעתיים לאחר מבחן העמסת סוכר, או המוגלובין מסוכרר בערך מעל 6.5%. יש לציין כי אצל ילדים מדד זה לא משמש כקריטריון בודד, וגם רמה נמוכה מ-6.5% של המוגלובין מסוכרר אינה שוללת סוכרת.

עוד על בדיקת המוגלובין מסוכרר

בדיקת שתן

לעתים מתבצעת בדיקת שתן בתהליך האבחון של סוכרת סוג 1 לזיהוי 'קטונים' – גופיפים שמשתחררים כתוצאה מפירוק תאי שומן, כשהגוף מתחיל לפרק שומנים במקום סוכרים. רמות גבוהות של קטונים בשתן עשויות להעיד על התהוות חמצת, ומחייבות התייחסות רפואית מיידית. ניתן גם לזהות סוכר בשתן - כאשר רמת הסוכר בדם עולה על 180 מ"ג/ד"צ הוא יופרש בשתן.

פפטיד C

החלבון 'פפטיד C' הוא תוצר של יצור האינסולין בלבלב, ובדיקה לרמות החלבון בדם מאפשרת להעריך את תפקוד תאי בטא מייצרי אינסולין בלבלב ומהווה אינדיקציה לקיומה של סוכרת סוג 1.

נוגדנים עצמיים

אבחון של סוכרת סוג 1 כולל גם בדיקות לנוגדנים עצמיים בדם שמצביעים על פעילות אוטואימונית שמאפיינת את המחלה. בדיקה זו מסייעת להבחין בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2. נהוג לבצע בדיקות לנוגדנים כנגד IA-2 (קיצור של islet antigen-2), נוגדני GADA (קיצור של Glutamic acid decarboxylase antibodies), נוגדני anti-INSULIN ונוגדני ZnT8A (קיצור של  Zinc transporter-8 antibodies- בדיקה זו אינה מבוצעת בארץ באופן רוטיני.

יש לציין לפי מחקר מבריטניה שפורסם באוקטובר 2022 בכתב העת Diabetes Care, לכרבע (24.8%) מהאנשים עם אינדיקציה לסוכרת סוג 1 בהתאם לבדיקה לרמות 'פפטיד C' ולהיסטוריה המשפחתית – לא מזוהים נוגדנים עצמיים בדם. אצל ילדים כ-15% מאלו שמפתחים סוכרת סוג 1 שליליים בבדיקות הנוגדנים.

הטיפול בסוכרת סוג 1

הטיפול בסוכרת סוג 1 מבוסס בעיקרו על אינסולין, תזונה והקפדה על אורח חיים בריא. אין כיום טיפול שמאפשר לרפא סוכרת סוג 1, אך הטיפולים הקיימים מאפשרים לדמות ככל הניתן את פעילותו של הלבלב, ומטרתם לשמור על רמות סוכר תקינות בדם. השאיפה היא שרמות הסוכר לאורך היממה ינועו בין 180-70 מ"ג לד"ל.

תרופות למניעת הידרדרות המחלה

בשנים האחרונות מפותחים טיפולים שמטרתם למנוע את ההידרדרות של סוכרת סוג 1 אצל מאובחנים חדשים בשלב הראשון של המחלה – כדי למנוע הרס מוחלט של תאי בטא בלבלב ולהותיר בגוף רמה נמוכה לפחות של אינסולין מייצור עצמי, כדי למנוע את התלות המוחלטת באינסולין. תקופה זו לאחר אבחון סוכרת סוג 1 ותחילת הטיפול באינסולין קרויה בעגה העממית ובפי אנשי המקצוע "ירח דבש" ובלעז Remission Period, ואורכת כמה שבועות עד חודשים ולעתים גם שנים, במהלכן חלה עצירה זמנית בקצב הרס תאי בטא בלבלב וייתן כי אף יצירה של תאי בטא חדשים. עם זאת, לרוב תקופה זו חולפת במהירות יחסית.

בנובמבר 2022 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לראשונה תרופה ביולוגית שמאפשרת לעכב את ההתקדמות של סוכרת סוג 1: התרופה 'טזילד' (Tzield) המכילה את החומר הפעיל טפליזומאב (Teplizumab). 'טזילד' היא תרופה ביולוגית שפועלת כנוגדן חד שבטי הנקשר לתאים מסוימים במערכת החיסונית מסוגCD-3  ומנטרל את פעילותם כנגד תאי הלבלב מייצרי אינסולין. בכך למעשה התרופה מעכבת את התקדמות סוכרת סוג 1, משלב אחד לשלבים המתקדמים, ובמקביל תורמת לעלייה ברמה של תאים במערכת החיסונית שמאפשרים לייצב את התגובה החיסונית הפתולוגית. נכון לתחילת 2023, התרופה עדיין אינה רשומה ואינה זמינה בישראל.

במארס 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים על בסיס מחקר מקיף כי ניתן לעכב את התקדמות סוכרת סוג 1 גם באמצעות טיפול יומי בכדורים בתרופה ותיקה וזולה המכילה את החומר הפעיל ורפמיל (Veramapil) מקבוצת 'חוסמי תעלות הסידן' שמשמשת מזה שנים לטיפול ביתר לחץ דם, הפרעות קצב ואנגינה פקטוריס, אם כי לדברי מומחים בתחום שהתייחסו לפרסום – נדרשים מחקרים נוספים כדי לבסס ממצא זה.

לצד זאת, קבוצות מחקר נוספות פועלות בשנים האחרונות לפיתוח טיפולים מתקדמים לבלימת ההתקדמות של סוכרת סוג 1.

אינסולין

הטיפול התרופתי המרכזי למאובחנים עם סוכרת סוג 1 הוא טיפול באינסולין שנדרש בקביעות ולכל החיים. לצורך איזון רמות הסוכר בדם נעשה שימוש באינסולין ארוך טווח שמטרתו לחקות את פעילות הלבלב בהפרשת אינסולין לאורך היממה, ללא קשר לארוחות, ואינסולין קצר טווח שמטרתו לתת מענה לרמות הסוכר שעולות בדם בעקבות ארוחות. ישנם מספר סוגים של אינסולין קצר טווח, השונים ביניהם בטווח הפעילות מבחינת מהירות כניסתם לפעולה, ומשך הפעילות שלהם.
 

הטיפול נסמך על מתן מספר זריקות אינסולין ביממה בטיפול המכונה MDI (קיצור של Multiple Drug Injections) כשהטיפול ניתן על ידי אינסולין ארוך טווח ואינסולין קצר טווח לפני ארוחות; לעתים באמצעות שימוש במשאבות אינסולין ומכשירי לבלב מלאכותי בהן השימוש הוא באינסולין קצר טווח בלבד; ולעתים בשילוב משאבה עם אינסולין ארוך טווח.

מינון האינסולין מותאם לפי גיל ומשקל המטופל, רמות הסוכר בדם, מידת הפעילות הגופנית ודרגת ההתבגרות המינית של המטופל.

אנשים עם סוכרת סוג 1 נדרשים לניטור קבוע של רמות הסוכר בדם, אשר מתבצע לרוב באמצעות מד סוכר ביתי (גלוקומטר) או חיישן למדידה רציפה של הסוכר בדם. מכשירים אלה כלולים בישראל בסל הבריאות הממלכתי למאובחנים עם סוכרת סוג 1 (בתנאים מסוימים המשתנים בין קופות החולים).

משאבות האינסולין מבצעות הזלפה של אינסולין לגוף ללא צורך בדקירה חוזרת של העור בזריקות, ומאפשרות התאמה מדויקת יותר של מינון האינסולין לפי שעות היממה, ויכולות לתרום לשיפור האיזון.

בשנים האחרונות פותחו מכשירים מתקדמים המדמים לבלב מלאכותי שמאפשרים ניטור רציף של רמות הסוכר בדם והזלפת אינסולין עצמונית בהתאם לקריאות המכשיר וללא צורך בהתערבות מצד המטופל.

במקביל, פותחו מספר מערכות כאלו אשר לא עברו רגולציה של ה-FDA ומשרד הבריאות, ואינן מאפשרות למטופל מערכת תומכת במקרה של תקלות. בינואר 2022 פורסם נייר עמדה מדעי בנושא בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology, אשר מציג כללים מטעם ארגוני סוכרת בינלאומיים, כדי לשפר את בטיחותן של מערכות מסוג זה שכבר הפכו לעובדה מוגמרת, לרווחת המטופלים.

עוד על מכשירים למעקב וניטור של רמות הסוכר בדם

עוד על אינסולין

עוד על משאבות אינסולין

תרופות נוספות

לעתים נדרש טיפול תרופתי נוסף למאובחנים עם סוכרת סוג 1 – בעיקר על רקע התפתחות מצבים רפואיים שונים במקביל לסוכרת:

תרופות ללחץ דם

למאובחנים עם סוכרת סוג 1 ורמות גבוהות יחסית של סוכר בדם בבדיקות חוזרות יותאמו לעתים תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת 'מעכבי ACE' או 'חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2' שמטרתן העיקרית למנוע פגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה בתפקוד הכליות.

אספירין

בעבר היה מקובל להמליץ על טיפול באספירין במינון נמוך לכלל הסוכרתיים למניעת מחלות לב וכלי דם. כיום, על רקע החשש מסיבוכי התרופה ובין השאר לדילול יתר של הדם – מומלץ על ידי מרבית הארגונים הרפואיים על מתן אספירין למאובחנים עם סוכרת סוג 1 אשר מוערכים בסיכון של 10% ומעלה להתפתחות מחלת לב או כלי דם בעשר השנים הקרובות.

סטטינים

לחלק מהמאובחנים עם סוכרת סוג 1 מומלץ על מתן תרופות מקבוצת הסטטינים להורדת רמות הכולסטרול הרע LDL בדם.

כיום, לפי הנחיות האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית, שעודכנו בינואר 2021, מאמצות הגדרות אירופיות לארבע קבוצות סיכון למחלות לב וכלי דם, חולי סוכרת סוג 1 עם למעלה מ-20 שנות סוכרת המוגדרים 'בסיכון גבוה מאוד' למחלות קרדיו וסקולאריות על רקע שומנים בדם, ויומלץ להם על טיפול תרופתי החל מרמות כולסטרול רע הגבוהות מערך של 70 מ"ג/ד"צ בדם. חולי סוכרת עם ותק של עשר שנים ומעלה מוגדרים 'בסיכון גבוה' ונדרשים התערבות תרופתית בסטטינים ברמות של כולסטרול רע הגבוהות מ-100 מ"ג/ד"צ. וחולי סוכרת סוג 1 מתת לגיל 35 מוגדרים 'בסיכון בינוני', ודורשים התערבות תרופתית בסטטינים בערכים גבוהים מ-160 מ"ג/ד"צ.

אורח חיים בריא

מרכיב מרכזי בטיפול בסוכרת סוג 1 הוא בשמירה על אורח חיים בריא, הכולל בעיקר פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה. לפי ההנחיות העדכניות של החברה הבינלאומית לסוכרת בילדים ומתבגרים (ISPAD) שפורסמו בשנת 2022, למאובחנים עם סוכרת סוג 1 מומלץ על לפחות שעה אחת מצטברת של פעילות אירובית מדי יום.

עוד על תזונה וסוכרת סוג 1

עוד על פעילות גופנית בסוכרת סוג 1

עוד על החיים עם סוכרת סוג 1

השתלת לבלב

בספרות הרפואית מתועדות הצלחות של השתלות לבלב למאובחנים עם סוכרת סוג 1 שהשיבו את יכולת ייצור האינסולין של הגוף, אולם כיום לא מדובר בחלופה ריאלית – על רקע המחסור באיברים להשתלות ומורכבות הניתוח והסיבוכים הצפויים. עם זאת, בחלק מהמקרים בהם אנשים עם סוכרת סוג 1 מידרדרים לכדי אי ספיקת כליות סופנית – מופנים החולים להשתלה משולבת של כליה ולבלב.

בישראל מבוצעות כיום השתלות בודדות של כליה ולבלב מדי שנה. נכון לינואר 2023, לפי דו"ח המרכז הלאומי להשתלות, ממתינים 11 ישראלים להשתלה משולבת של כליה ולבלב.

השתלת "איי לבלב"

טיפול נוסף שנחשב לניסיוני ותועדו בו שיעורי הצלחה לא מבוטלים הוא טיפול בהשתלת תאים מהלבלב המכונה גם "השתלת איי לבלב" (Islet Cell Transplantation) – כשהכוונה להשתלת תאי איי לנגרהנס שאחראית על הורמונים מהלבלב אשר כוללת גם תאי בטא המייצרים אינסולין.

ביולי 2000 דווח בכתב העת  New England Journal of Medicine על פריצת דרך בהשתלת תאי לבלב בשבעה אנשים עם סוכרת סוג 1, שבוצעה בהתאם לפרוטוקול ייחודי שכלל השתלת מספר גבוה של תאי בטא – לרוב משני תורמים, כולל מתן תרופות למניעת דחיית השתל ללא סטרואידים, שהוביל אצל המושתלים עם סוכרת סוג 1 לאפשרות להימנע מהצורך באינסולין למשך כשנה בממוצע. בהמשך שוכללה השיטה עוד יותר, והשתלות תאי לבלב מבוצעות כיום לאחר ניתוח להסרה של הלבלב שחדל מלתפקד. עם זאת, השתלות אלה מאפשרות כיום רק הפוגה מהצורך באינסולין, ומרבית המושתלים חוזרים כעבור תקופת זמן מסוימת להיות תלויים בהזרקות אינסולין.

מספר מכשולים נוספים מונעים בינתיים את הפיכת השתלות איי לבלב לטיפול מוביל בסוכרת – ובראשם המחסור בלבלבים להשתלות, העלויות הגבוהות של הטיפול (שניתן כיום בעיקר במסגרות מחקריות) והצורך בטיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון למניעת דחיית השתל, שעלולות להוביל לתופעות לוואי מורכבות.

כיום בעולם השתלת איי לבלב מבוצעת בעיקר לחולים שמאובחנים עם סוכרת מסוג 1 ותנודתיות קיצונית בערכי הסוכר, אירועים חוזרים של היפוגליקמיה וחוסר תחושה של היפוגליקמיה וכן לאנשים עם סוכרת סוג 1 שעוברים השתלות כליה. בישראל הטיפול בהשתלות תאי לבלב עדיין אינו מבוצע באופן שגרתי לחולי סוכרת סוג 1, והוא בוצע במספר מרכזים רפואיים במסגרת ניסויית.

לבלב מלאכותי ביולוגי

בשנים האחרונות דווח על פריצות דרך חדשות בתחום. מדענים ישראלים מחברת Beta-O2 פיתחו מוצר בשם BetaAir שמהווה למעשה לבלב מלאכותי ביולוגי – מיכל מיוחד ש"מחביא" בתוכו תאי בטא שמקורם בלבלב של תורם אנושי או בעל חיים ושומר עליהם מפני תקיפה של מערכת החיסון. המיכל מושתל בחלל הבטן, ללא צורך בתרופות לדיכוי מערכת החיסון. המוצר מצוי עדיין בשלבי ניסויים בבני אדם.

בשנים האחרונות הצטרפה למרוץ לייצור לבלב מלאכותי ביולוגי גם החברה הישראלית 'בטאלין' (Betalin), ולצידן חברות ביוטק נוספות בעולם.

לעצות להתמודדות עם סוכרת סוג 1 במשפחה 

בהכנת הכתבה סייעו רופאי המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים:

ד"ר מרב גיל מרגוליס, ד"ר שרי קרפל וולסקי ופרופ' משה פיליפ, מנהל המכון וראש צוות המחקר של המכון

עדכון אחרון: מארס 2023