ישראל מוצבת כיום בתחתית הדירוג של מספר מכשירי ‏MRI‏ ביחס לתושבים, ומטופלים נאלצים להמתין לבדיקת MRI שבועות ואף חודשים ארוכים – כך בישרו כותרות העיתונים בתחילת השנה. סבלם של החולים שנאלצים להמתין בתורים לבדיקת MRI כבר מוכר ברפואה הישראלית מזה שנים.

עם כניסתו לתפקיד סגן שר הבריאות, עוד לפני שמונה לאחרונה רשמית לשר, החליט ח"כ הרב יעקב ליצמן לעשות מהפכה והורה לבתי החולים להיערך לקצר את זמן ההמתנה לבדיקות MRI לשלושה ימים לכל היותר.

"מכשיר MRI הוא כלי אבחוני שצריך להיות חלק ברור מהרפואה הציבורית הבסיסית. כיום אנשים מחכים לבדיקה חודשים ארוכים בסבל ובדאגה מיותרים. זה מיותר ופוגע בציבור. את זה צריכים לשנות ואני נוקט באמצעים המתאימים לכך. אין סיבה שאדם יחכה זמן רב לבדיקה", אומר ליצמן בריאיון ל"כמוני".

MRI, קיצור של Magnetic Resonance Imaging, הוא מכשיר הדמייה שעובד על עיקרון התהודה המגנטית ושליחת גלי רדיו. ה-MRI מאפשר לקבל תמונה של פנים הגוף, בבדיקה לא פולשנית שאינה כרוכה בכאב. הבדיקה חיונית לאבחון ולמעקב אחר מחלות שונות, ובהן גידולים סרטניים כגון סרטן השד, טרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות ופריצת דיסק.

מחסור במכשירים

בעשרים השנים האחרונות מצאו עצמם חולים רבים ממתינים במסדרונות המכונים להדמיה בשעות הלילה המאוחרות. הסיבות לכך הן כמות המכשירים המעטה יחסית ומצב שבו שרק מיעוט מהמרכזים הרפואיים עושה בהם שימוש מסביב לשעון. שיפור השירות וקיצור התורים הוא אחד האתגרים שמשרד הבריאות החליט להקצות להם משאבים. הכוונות כמובן טובות וראויות להערכה, אבל האם המהפכה הזו עתידה להתבצע או להישאר בגדר תכניות?

"לאחרונה הוחלט במשרד הבריאות, ובגיבוי האוצר, להקצות למעלה ממיליארד ש"ח לשיפור השירות וקיצור תורים בחדרי המיון, להגדלת הזמינות של מכשירי MRI ועוד", נמסר ממשרד הבריאות, "בשנים האחרונות ביצע המשרד רפורמה משמעותית בתחום מכשירי ה-MRI בבתי החולים. מספר המכשירים הפועלים בישראל ברישיון הוגדל ל-24, מתוכם 4 מכשירים ניידים. כמו כן, יש כוונה להוסיף מכשירים לבתי חולים עם חדר מיון שאין כיום ברשותם MRI. ב-2015 הותקנו מכשירים נוספים וכך מתוכנן גם לקרות בשנים הקרובות, כך שמשכי ההמתנה עתידים להתקצר.

יש מכשירי MRI ניידים שמשמשים גם לביצוע בדיקות בקהילה. כל מכשיר חדש קבוע שנרכש לבית חולים, מאפשר לשחרר מכשיר נייד לשימוש בקהילה, כך שגם בתחום זה צפוי להיות שינוי".

מתוך: דו"ח 'מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD לשנת 2013', משרד הבריאות, יולי 2015

מחירי מכשיר MRI נעים בין 7.5 מיליון ל 13.5 מיליון, תלוי בסוג המכשיר (לא כולל עלויות בינוי). ואולם מיעוט המכשירים בישראל אינו נובע כולו ממניעים כלכליים. המחסומים העיקריים העומדים בפני הגדלת מספר המכשירים הם רגולטוריים ותעסוקתיים. למרות שבתי החולים מסוגלים להשיג את התקציבים הדרושים לרכישה, התקנות אינן מאפשרות זאת. על פי תקנות משרד הבריאות ניתן להציב מכשירי MRI – וכל מכשיר רפואי אחר – רק על פי רישיון שמנפיק מנכ"ל משרד הבריאות.

על כן, הפעולה האחרונה בה נקטה שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, שעות ספורות לפני התפטרותה, הייתה לאשר תקנה להוספת 5 מכשירים כאלה. בתי החולים בצפון הארץ – פוריה וזיו – היו בין המאושרים, תרתי משמע.

"כשנכנסתי לתפקידי לפני כמה שנים זיהיתי את המחסור במכשירים אלו בכל הארץ, זאת לעומת מדינות אחרות ביחס לגודלנו באוכלוסייה, וסימנתי את הנושא כיעד. בקדנציה הקודמת שלי כסגן שר הכפלנו את מספר מכשירי הMRI בבתי החולים. כעת אנו מגיעים לשלב שינוי העומסים בתור לבדיקה", מדגיש ליצמן.

מה התכנית שאתה מתווה לשנים הקרובות, ומהם השלבים?

השר ליצמן: "אנו עומדים בימים הקרובים לחייב את כל בתי החולים בישראל עם חדר מיון להפעיל מכשיר MRI. בתוך כך אף נממן מסכום העלות של המכשיר. כדי להביא להפעלת יותר מכשירים ולהגברת השירות הרפואי לאזרחים. במקביל נדרוש הפעלה מלאה של המכשירים הקיימים תוך הרחבת משמרות העבודה, כן נתגבר בכוח אדם, כל זאת על מנת להגביר זמינות השירות לאזרחים".

האם תמשיך ללתת עדיפות לפריפריה?

"בשנים האחרונות התווספו מכשירי MRI לפריפריה, לאחרונה לבתי החולים זיו ופוריה. בתקופה הקרובה אמורה להתחיל פעולתו מכשיר נוסף בבית חולים העמק בעפולה וכן ניתן רישיון להפעלת מכשיר בנצרת. בנוסף, אנו מקדמים תכנית לאומית להגברת הנגישות לביצוע בדיקות MRI שמטרתה לקצר משכי המתנה, להוסיף מכשירים ולהגדיל זמינות בפיזור ארצי ובעיקר בפריפריה".

אין זמינות

בעיה מרכזית שמעמיסה על התורים היא זמינותם של המכונים. הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כוח אדם ותקנים. לא בכל בתי החולים והמכונים המכשירים מופעלים מסביב לשעון. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת חודש מאי, במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, למשל, מכשיר ה-MRI פועל חמישה ימים בשבוע, 70 שעות בלבד, לעומת איכילוב ואסף הרופא, בהם פועלים המכשירים שישה ימים בשבוע למשך 120 שעות.

שביתה של טכנאי הרנטגן בחודש אוגוסט האחרון במחאה על העומס, שעות העבודה המרובות והשכר הנמוך, מעלה את השאלה: האם העומס הרבה הקיים ממילא יחבל במאמצי משרד הבריאות לקיצור התורים? האם קיימים מספיק תקנים על מנת להגביר את שעות הפעילות במכונים? או שמא אנו צפויים גם לשביתה של טכנאי MRI שקורסים תחת הנטל?

"במסגרת הסכם שנחתם בין משרדי הבריאות והאוצר ישנה תוספת תקינה של עשרות טכנאים לטובת הפעלת המכשירים ותוספת משרות. הכוונה היא שכל המכשירים יעבדו בניצולת גבוהה, כולל עבודה ב-3 משמרות", מבשר ליצמן, "נפעיל אדם מיוחד במשרד הבריאות שירכז פניות ציבור שיופנו אלינו ממי שיחכו מעל שבועיים לבדיקה, ונדרוש לזרז את התור. ההליך יבוצע אחרי שנבנה את התשתיות המתאימות במערכת הבריאות, ולאחר שנודיע לכל בתי החולים על מחויבותם להפעיל מכשיר MRI וההיערכות שנדרשת מהם לשפר את השירות לציבור. הציבור יחל להרגיש השינוי באופן הדרגתי אך ברור".