סוכרת מוכרת כאחת המחלות הכרוניות הנפוצות, ששכיחותה נמצאת בעשורים האחרונים במגמת עלייה מתמדת.

בעולם, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), חלה עלייה משמעותית במספר הסוכרתיים מ-108 מיליון בשנת 1980 לכ-422 מיליון בשנת 2023, כששיעור הסוכרתיים מקרב האוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 18 עמד בשנת 1980 על 4.7% מהבוגרים וכמעט הוכפל לכ-8.5% מהבוגרים.

בספרות הרפואית יש הערכות כי שיעורי התחלואה והתמותה מסוכרת צפויים לעלות בעשרות אחוזים בשנים הקרובות. מחקר שאומד את היקף הסוכרת בעולם, וממצאיו פורסמו ביולי 2023 בכתב העת Lancet, מעריך כי נכון לשנת 2021 חיים על הגלובוס 529 מיליון אנשים עם סוכרת, כשהיקף התחלואה גבוה במיוחד בצפון אפריקה והמזרח התיכון, שם מגיע שיעור החולים לכ-9.3% מהאוכלוסייה. שיא התחלואה מדווח בקטאר, שם שיעור הסוכרת מגיע לכדי 76.1% מהמבוגרים בגילי 79-75. מחקר זה חוזה כי בשנת 2050 יהיו בעולם 1.31 מיליארד אנשים עם סוכרת.

בישראל, לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, המתבססים על נתוני ארבעת קופות החולים, בשנת 2022 הגיע שיעור הסוכרתיים לעשירית (10.2%) מכלל הבוגרים תושבי הארץ, 10.9% מהגברים ו-9.5% מהנשים – שיעור המצוי בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, ואף גבוה יותר מהשיעור הממוצע בארגון המדינות המפותחות ה-OECD העומד על 7%. לפי הערכות, במידה ויימשכו מגמות העלייה בתחלואה בסוכרת, שקשורה גם לעלייה בהיקף תופעת השמנה – בשנת 2030 צפויים לחיות בישראל 1.2 מיליון סוכרתיים.

הבעיה המרכזית של חולי הסוכרת היא סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לנכויות קשות, מחלות נלוות וכן מהווים גורמי סיכון לתמותה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, סוכרת היא סיבת המוות השישית בשכיחותה בעולם. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, סוכרת וסיבוכיה היו בשנת 2020 גורם התמותה הרביעי בשכיחותו אחרי מחלות לב, סרטן וקורונה, ו-2,598 ישראלים מתו כתוצאה מהמחלה וסיבוכיה. עד שנת 2019 הייתה סוכרת סיבת המוות השלישית בישראל. לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, ישראל מובילה בשיעורי התמותה מסוכרת עם שיעור תמותה של 47.4 למאה אלף איש. בארה"ב סוכרת היא סיבת המוות התשיעית בשכיחותה (35.5 למאה אלף), בגרמניה היא סיבת המוות השמינית (25.8 למאה אלף) ובספרד סיבת המוות התשיעית (20.5 למאה אלף). בבריטניה המחלה אינה מוגדרת כסיבת מוות ספציפית.

המטרה המרכזית בטיפול בסוכרת היא שמירה על איזון רמות הסוכר בדם למניעת סיבוכי המחלה. לפי פרויקט מדדי האיכות, שיעור הסוכרתיים המאוזנים בישראל בגילי 18 עד 84, בהתבסס על רמות ההמוגלובין המסוכררHbA1C , הגיע בשנת 2022 ל-77% מהסוכרתיים.

פגיעה בכליות

אחד הסיבוכים המרכזיים של סוכרת מתבטא בפגיעה בתפקודי כליות המכונה 'נפרופתיה סוכרתית' (Diabetic Nephropathy). מצב זה עלול להתקדם עם הזמן ולהוביל לאי ספיקת כליות סופנית שמצריכה טיפולי דיאליזה ו/או השתלת כליה.

סוכרת היא כיום הסיבה המובילה להתפתחות מחלת כליות כרונית. ככלל, 20% עד 40% מחולי הסוכרת מפתחים נפרופתיה לאורך השנים.

לפי דו"ח רישום הסוכרת הלאומי של משרד הבריאות, כחמישית (19%) מהסוכרתיים בישראל מצויים עם תפקוד כלייתי ירוד נכון לשנת 2021, בהם 1.2% בגילי 34-21, 1.8% בגילי 44-35, 3.4% בגילי 54-45, 7.6% בגילי 64-55, 18.2% בגילי 74-65, ומעל לשליש (34.8%) בגילי 84-75, ומעל למחצית (51.4%) בגילי 85 ומעלה.

לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, נכון לשנת 2022 קרוב לשליש (31.9%) מהאנשים עם סוכרת בגילי 84-18 מתמודדים גם עם פגיעה כלייתית – 34.5% מהגברים ו-29% מהנשים.

מה אפשר לעשות? בדיקת שתן העוקבת אחר רמות חלבון האלבומין חיונית כסמן מוקדם לפגיעה כלייתית בקרב חולי סוכרת. לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת סוכרת ויחידת המחקר בסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, "החלבון הוא מולקולה גדולה שאמורה לעבור סינון בכליות. כשחלבונים מופיעים בשתן – זהו סימן שהסינון אינו יעיל. ככל שהמחלה הכלייתית מתקדמת – כמות החלבון בשתן עולה. מאחר והמטופל לא מרגיש כלום כתוצאה מהפרשת חלבון בשתן – חשוב לבצע בדיקות קבועות לכך".

בישראל, בדיקת שתן לרמות אלבומין נקבעה כסטנדרט טיפולי בארבע קופות החולים, ונדרשת אחת לשנה לכלל הסוכרתיים. שילוב ממצאים חריגים בבדיקת חלבון בשתן ובדיקת תפקודי כליות GFR – מאפשר לאתר סוכרתיים עם סיכון לנזק כלייתי וסוכרתיים עם מחלת כליות כרונית.

ביצוע הבדיקות באופן קבוע מאפשר לאתר סוכרתיים עם מחלת כליות כרונית, ובשלבים המוקדמים ישנם טיפולים יעילים שמסייעים לעכב את התקדמות המחלה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים, ובעיקר מחלות לב וכלי דם. המדובר בתרופות ליתר לחץ דם שפועלות על הציר ההורמונאלי רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון; תרופות מקבוצת מעכבי SGLT-2 שחלקן רשומות גם למחלת כליות כרונית ללא סוכרת; והתרופה קרנדיאה שהיא תרופה לא סטרואידלית שפועלת כמעכבת קולטנים למינרלקורטיקוראידים ותורמת אף היא להורדת הסיכון לפגיעה כלייתית חמורה.

טיפולים יעילים בהורדת הסיכון לפגיעה כלייתית קשה והצורך בדיאליזה (צילום: Shutterstock)

עוד על סוכרת ופגיעה בכליות

הפרעות ראיה

הסיכון המרכזי לפגיעה בראייה בקרב חולי סוכרת נוגע לפגיעות בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, מצב הרפואי הקרוי 'רטינופתיה סוכרתית' (Diabetic Retinopathy).

רטינופתיה עשויה לגרום למספר סיבוכים בעיניים, ובכללם בצקת מקולרית, איסכמיה מקולרית, לחץ תוך עיני (שמעלה את הסיכון לגלאוקומה), דימום בזגוגית העין ובמקרים חמורים אפילו היפרדות רשתית.

לפי מאמר שפורסם באפריל 2021 בכתב העת Ophthalmology, המסכם 59 מחקרים בתחום, מוערך כי 22.27% מהסוכרתיים בעולם מתמודדים עם רטינופתיה סוכרתית ו-6.17% מתמודדים עם הפרעה שמסכנת את יכולת הראייה ו-4.07% עם בצקת מקולרית סוכרתית, דהיינו רטינופתיה שמתאפיינת בבצקת במקולה שברשתית, במרכז שדה הראייה.

בישראל, בשנים האחרונות אמנם מדווחת ירידה בשיעור העיוורים כתוצאה מסוכרת, אולם סוכרת היא עדיין אחת הסיבות המרכזיות לעיוורון.

בבחינת שיעור העיוורים לשנים 2020-2009, רטינופתיה סוכרתית הייתה הגורם הרביעי לעיוורון בישראל אחרי ניוון מקולרי גילי, גלאוקומה והמחלה התורשתית 'רטיניטיס פיגמנטוזה', אם כי שיעורי העיוורון על רקע סיבוך זה מצויים במגמת ירידה בהיקף של 9.2% בממוצע לשנה.

מחקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שפורסם באפריל 2019 בכתב העת American Journal of Ophthalmology, מצא כי גורמי הסיכון לעיוורון בקרב סוכרתיים ישראלים כוללים חוסר איזון במדדי הסוכר בדם, טיפול באינסולין, זמן ממושך מאז אבחון המחלה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך ואבחון מקביל במחלת כליות כרונית.

מה אפשר לעשות? בדיקות העיניים התקופתיות לאיתור רטינופתיה סוכרתית משמעותיות עבור חולי סוכרת, מאחר והטיפול בקרב הסובלים מרטינופתיה יעיל למניעת הידרדרות הראייה ועיוורון, ויעילותו גדלה ככל ששלב הרטינופתיה הסוכרתית מוקדם יותר.

אמנם פגיעות ברשתית אצל סוכרתיים מתקדמות באיטיות, בעבר התברר בארה"ב כי כשהייתה מקובלת המלצה להגיע לבדיקת רופא עיניים אחת לשנתיים, מטופלים רבים התבלבלו ולא זכרו מתי הגיעו לבדיקה – ולכן כיום מקובל להמליץ על בדיקה קבועה אצל רופא עיניים אחת לשנה לזיהוי הסיבוך.

לדברי פרופ' ויינשטיין, "חשוב לבצע את הבדיקה אצל רופא עיניים ולא אצל אופטימטריסט שאינו בודק את קרקעית העין". כיום הבדיקה דורשת לרוב קבלת טיפות להרחבת האישונים כדי להבחין בכלי הדם ברשתית, ויש מספר מצומצם של מרפאות עם מצלמות ייחודיות שמאפשרות לצפות בכלי דם ברשתית גם כשהאישונים אינם מורחבים.

עוד על רטינופתיה סוכרתית

נוירופתיה סוכרתית

סיבוך נוסף בקרב סוכרתיים כולל פגיעה בעצבים, וקרוי בעגה הרפואית 'נוירופתיה סוכרתית' (Diabetic Neuropathy), ומתאפיין בתחושות כאב שורף ממקור עצבי/ עקצוץ/ נמלול/ הירדמות/ חולשה/ עיכוב ברפלקסים, ובמצבים קשים עד כדי אובדן תנועתיות בגפיים.

מחקרים מהעולם אומדים כי היקף הסובלים מתופעה נרחב, ולאחר עשר שנים מאבחון הסוכרת מדווחים על נוירופתיה כ-50% מהסוכרתיים. מדובר, אם כן, בסיבוך הסוכרת השכיח ביותר.

יש גם מצבים חריגים שבהם תסמינים של נוירופתיה סוכרתית מקדימים סוכרת – תופעה רפואית שמקורה עדיין אינו ברור.

מה אפשר לעשות? ההתייחסות לנוירופתיה סוכרתית מבוססת בעיקרה על דיווחי המטופלים עם סוכרת. בעבר היה נהוג לטפל בתופעה בעיקר בתרופות, אולם לדברי פרופ' ויינשטיין, "כיום הדגש הטיפולי הוא באיזון מדוקדק של הסוכרת שאמור להקל, וכן בשיטות רפואה משלימה שיכולות לעזור". יש בשוק תכשירים מבוססי צמחי מרפא שמריחתם על אזורים עם כאב נוירופתי בשעות הלילה עשויה להקל על המצב. במצבים קשים גם יש רופאים שממליצים למטופלים על קנביס רפואי.

לאבחון מקיף של נוירופתיה סוכרתית יופנו המטופלים לנוירולוג. בדיקת EMG-אלקטרומיוגרפיה מסייעת לאבחון נוירופתיה בעצבים הגדולים תוך מדידת מהירות ההולכה העצבית, ולצדה יש מכשירים חדשים שמאפשרים לאבחן נוירופתיה בסיסיי העצב הדקים.

עוד על נוירופתיה סוכרתית 

קטיעות גפיים

קטיעות גפיים מהוות את אחד הסיבוכים הקשים של מחלת הסוכרת, אשר מלווה בנכות תפקודית קשה לצמיתות.

קטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת נגרמות לרוב כתוצאה מ'כף רגל סוכרתית' – מצב שבו מתפתחים בכפות רגליהם של חולי סוכרת פצעים שאינם נרפאים כתוצאה ממחלה בכלי הדם ההיקפיים, העלולים להוביל להתפתחות נמק המחייב כריתה.

קטיעת גפיים פוגעת במטופלים חולי סוכרת לא רק נפשית, אלא גם פיזית: בקרב 18% מהמקרים מתפתח לאחר הקטיעה זיהום מקומי או שהגלד הניתוחי אינו מחלים ו-30% מהקטועים מפתחים בסמוך אי ספיקת לב, אירוע מוחי או מחלה לבבית קטלנית. כמו כן, כעשירית מאלו העוברים קטיעה נזקקים לקטיעה נוספת באותה הגפה כעבור שנה.

לפי דו"ח רישום הסוכרת הלאומי של משרד הבריאות, 79 מכל 10,000 סוכרתיים עברו לפחות קטיעה אחת של גפה בחייהם, נכון לשנת 2021, כשהסיכון לקטיעה נמוך בקרב סוכרתיים צעירים, מגיע לשיאו בקרב אנשים עם סוכרת בגילי 69-60, ובהמשך יורד.

מה אפשר לעשות? איחור באבחנה של כף רגל סוכרתית מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לקטיעות בקרב חולי סוכרת, מאחר וחולים רבים אינם שמים לב בזמן לקיומם של פצעים, שלפוחיות או פטרת קשה בין האצבעות, ואינם פונים לקבל טיפול מונע קטיעה.

לכן מומלץ כיום על ידי ארגוני הסוכרת בארה"ב ואירופה לבצע בדיקה לכפות רגליים של חולי סוכרת על ידי הרופא המטפל או אחות ראשונית לפחות אחת לשנה, ובמקרה שקיימת פגיעה תחושתית בכפות הרגליים – אחת לשישה חודשים. בדיקות אלו לאתר גורמי סיכון בכף הרגל, לרבות בצקות ופצעים קטנים.

במקביל על חולי סוכרת לשמור על היגיינת כפות הרגליים באמצעות בדיקות יומיומיות בבית, בין השאר באמצעות שטיפה, ניקוי וייבוש טוב של כף הרגל, רחצה במים בטמפרטורה של עד 37 מעלות, הליכה עם גרביים גם בבית והימנעות מהליכה יחפים, שימון יומיומי של העור, חיתוך ציפורניים בקו ישר, ופנייה מידית לרופא בכל מקרה של נזק לכף הרגל - כמו אודם, נפיחות או מצבים חריגים אחרים. כן מומלץ על התאמת מדרסים ונעליים גדולות לחולי סוכרת כדי שלא לגרום ללחץ על כף הרגל העלול לעודד התפתחות פצעי לחץ.

באוקטובר 2019 פורסם חוזר משרד הבריאות המורה לכל אחות במוסד רפואי בישראל, שמטפלת בקהילה או בבית החולים באנשים עם סוכרת מסיבה כלשהי – לבצע בדיקה לכף הרגל ולדווח על ממצאים חריגים בטופס מיוחד.

כיום ידוע כי כיב כרוני בכף הרגל אינו מהווה סיבה לקטיעת גפיים, וישנם טיפולים יעילים למניעת היווצרות נמק, אם כי חלקם עדיין יקרים ואינם כלולים בסל הבריאות. הטיפולים השגרתיים כוללים טיפול מקומי בפצע ומניעת לחץ מעל הפצע. בין הטיפולים היקרים יותר שיעילותם הוכחה: טיפול בתאי לחץ – לרוב בסדרה של כעשרה טיפולים; וכן טיפול אינטנסיבי בפצע הכולל חשיפה לוויטמינים שונים וללחץ שלילי (ואקום) המוצע במספר מרפאות פרטיות ("מרפאות פצעים"). שיטת טיפול חדשנית נוספת כוללת צינתור לרגליהם של מטופלים עם סוכרת שמאובחנים עם כף רגל סוכרתית, תוך כדי פתיחת החסימות בכלי הדם וחידוש אספקת הדם.

מומלצת בדיקה יומיומית של כף הרגל בבית לזיהוי אודם, נפיחות ומצבים חריגים (צילום: Shutterstock) 

טיפים לסוכרתיים לשמירה על כפות הרגליים

התסמונת המטבולית

אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לאבחנה מקבילה בתסמונת המטבולית, שמהווה מקבץ של חמישה מצבים בריאותיים שמגדילים במשותף את הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולאריים – מקבץ הכולל גם השמנה בטנית, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם (טריגליצרידים), וכולסטרול טוב (HDL) ברמה נמוכה. אבחון התסמונת המטבולית מבוסס על נוכחות שלושה מתוך חמשת הגורמים הללו. תסמונת זו כשלעצמה מעלה פי 2 את הסיכון למחלות לב וכלי דם ופי 5 את הסיכון לסוכרת סוג 2.

קרוב ל-85% מהאנשים עם סוכרת סוג 2 מאובחנים גם עם התסמונת המטבולית, לפי נתוני המכון הלאומי ללב, ריאה ודם בארה"ב (NHLBI).

מה אפשר לעשות? הטיפול העיקרי בתסמונת ניתן בהמלצות לשינוי אורח החיים ואימוץ אורח חיים בריא: שיפור התזונה, הגברת הפעילות הגופנית והפסקת עישון, ובמידה והמדדים אינם משתנים – התאמת תרופות לצורך איזון גורמי הסיכון, באופן שיוכל להפחית את הסיכון לסיבוכים משמעותיים בקרב סוכרתיים הסובלים מהתסמונת.

מחלות לב וכלי דם

סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ובכלל זה גם התקפי לב ושבץ מוחי. חלק מהתרופות לסוכרת גם מוגדרות כתרופות למניעת אירועי לב. 

לפי עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO), סוכרת מהווה את אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, לצד יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה).

לפי סקירת ספרות, שפורסמה ביוני 2018 בכתב העת Cardiovascular Diabetology, כשליש מהאנשים עם סוכרת סוג 2 (32.2%) מתמודדים בשלב מסוים בחיים עם אירועי לב וכלי דם, כאשר מעל לרבע (29.1%) עם טרשת עורקים, מעל לחמישית (21.2%) עם מחלת לב כלילית, 14.9% עם אי ספיקת לב, 14.6% עם תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), וכן עשירית (10%) צפויים לעבור התקפי לב ו-7.6% צפויים לשבץ מוחי. נמצא כי מחלות לב וכלי דם מהוות את הסיבה המרכזית לתמותה של מחצית (50.3%) מהאנשים עם סוכרת.

לפי נתוני סקר האיגוד הקרדיולוגי שהתבסס על מדגם של 1,898 ישראלים שעברו התקפי לב בשנת 2013 ואושפזו ב-25 בתי חולים ברחבי המדינה (סקר ACSIS), 39.3% היו סוכרתיים, וסוכרת נמדדה בסקר כגורם סיכון זהה למחלות לב כמו עישון סיגריות בהווה (39.3% מהמדגם מעשנים), וגבוה מהיסטוריה של אירועי לב במשפחה (28.9%) ומעישון בעבר (20.6%). בנוסף, עלייה משמעותית של 20% בשיעור הסוכרתיים מקרב העוברים התקפי לב בין סקר האיגוד בשנת 2000 לסקר של 2013.

מה אפשר לעשות? האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) ממליצה בנייר עמדה מינואר 2017 על מספר פעולות לניטור וצמצום של הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב סוכרתיים, ובהן: 

• ביצוע מדידות לחץ דם באופן קבוע בכל בדיקה במרפאה, וכשמאובחנות חריגות – יש לבצע בדיקה נוספת ביום אחר לאישור הממצא.

• על רוב הסוכרתיים המאובחנים עם יתר לחץ דם לקבל טיפול להורדת לחץ הדם הסיסטולי לרמה של עד 140 מ"מ כספית ולחץ הדם הדיאסטולי עד לרמה של 90 מ"מ כספית.

• לאנשים בסיכון גבוה במיוחד למחלות לב וכלי דם מומלץ אף לשאוף לערכי לחץ דם נמוכים יותר של עד 130/85 מ"מ כספית.

• לנשים הרות מומלצים ערכים אחרים – לאחר היוועצות עם הרופאים המטפלים.

מדידות קבועות של לחץ הדם מסייעות לזהות סוכרתיים בסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית (צילום: Shutterstock)

עוד על הקשר בין סוכרת למחלות לב וכלי דם

השמנה וסיבוכים במערכת העיכול

סוכרת סוג 2 קשורה בקשר ישיר, הדוק ודו כיווני להשמנה: השמנה מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות סוכרת. והקשר גם הפוך: סוכרת מעלה את הסיכון להשמנה, ואחת הסיבות להשמנה בקרב מי שכבר אובחן כחולה סוכרת היא הטיפול באינסולין.

לפי הערכות החברה האמריקאית לחקר השמנה, עד 90% מהסוכרתיים מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. לגברים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת, ואצל נשים השמנת יתר מעלה פי 12.4 את הסיכון לסוכרת.

לפי דו"ח רישום הסוכרת הלאומי של משרד הבריאות, נכון לשנת 2021, רבע (25.4%) מהצעירים עם סוכרת בגילי 24-20 מתמודדים עם השמנה – דהיינו מדד השמנה BMI בגובה 30 יחידות ומעלה, בהשוואה ל-15.4% עם השמנה באוכלוסייה הכללית; בגילי 64-35 מעל למחצית מהסוכרתיים עם השמנה, בהשוואה לרבע עד שליש באוכלוסייה הכללית; וגם בגיל המבוגר: בגילי 74-65 קרוב למחצית (44.1%) מהסוכרתיים עם השמנה, בהשוואה לכשליש (34.5%) מהאוכלוסייה הכללית.

לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, נכון לשנת 2022 מקרב הסוכרתיים בגילי 64-20 מעל לשליש (35.2%) התמודדו עם עודף משקל – 39.8% מהגברים ו-29.7% מהנשים, ובכללם 29.8% היו עם השמנת יתר – 29.3% מהגברים ו-30.4% מהנשים. כמו כן, מבין הסוכרתיים בגילי 84-65, נמצא כי מעל לשליש (39.6%) מתמודדי עם השמנת יתר ואף השמנה חולנית.

סוכרת עלולה להוביל גם לסיבוכים במערכת העיכול, לרבות בתפקודי הקיבה, תופעה רפואית המוכרת בשם 'גסטרופרזיס' (שיתוק קיבה), ומתבטאת בהאטה בפעולת ריקון הקיבה למעי. מחקר ישראלי שבוצע בבית החולים בילינסון אודות התופעה בקרב סוכרתיים, והופיע בפברואר 2014 בכתב העתBMC Gastroenterology  בחן מדגם של 382 חולי סוכרת סוג 2, ומצא כי 57.8% התמודדו עם בטן או כרס בולטת, 53.25 סבלו ממראה חיצוני מנופח, 52.6% חוו תחושת כבדות אחרי ארוחות, 45.7% חוו תחושת עצירות בבטן, 36.7% חוו תחושת שובע מוקדמת, 31.8% התמודדו עם בחילות, 23.1% עם אובדן תיאבון, 9.8% עם רפלקס הקאה ו-6.9% עם הקאות תכופות.

מה אפשר לעשות? כיום מומלץ לחולי סוכרת לנסות ולמנוע התפתחות השמנה על ידי התאמה תזונתית. נייר עמדה של איגוד הסוכרת האמריקאי שהתפרסם באפריל 2019 בכתב העת Diabetes Care  שם דגש על הרגלי תזונה יותר מאשר על דיאטה מסוימת עבור סוכרתיים, וכן ממליץ לאמץ עקרונות של התזונה הים תיכונית. המסמך מדגיש את הצורך להקפיד על הרגלי תזונה למניעת הידרדרות הסוכרת, לרבות הקפדה כללית על מזונות בריאים; קביעת משקל יעד ושמירה על תזונה שלא תוביל לחריגה במשקל מהיעד; והקפדה על רמות כולסטרול רע (LDL) בדם הנמוכות מ-100 יחידות ורמות כולסטרול טוב (HDL) הגבוהות מ-40 יחידות לגברים ו-50 יחידות לנשים. כמו כן, במטרה למנוע התקפי היפוגליקמיה (צניחת סוכר) העלולים להתפתח בקרב סוכרתיים, ממליצות ההנחיות לאכול בכל ארוחה רכיב פחמימתי אך עם זאת למתן את כמות הפחמימות בארוחות ולא לדלג על ארוחות. 

בישראל, סל הבריאות הממלכתי לסוכרתיים מאפשר עד 14 מפגשים בשנה אצל דיאטנית.

עוד על הקשר בין סוכרת סוג 2 להשמנה

זיהומים

סוכרת כמחלה כרונית מלווה בפעילות דלקתית מוגברת ובהיחלשות המערכת החיסונית, ובכך מעלה את הסיכון להידבקות בזיהומים שונים – וגם לאחר הידבקות בזיהומים יש לסוכרתיים סיכון גבוה יותר לפתח את הצורה הקשה של המחלה הזיהומית שמתבטאת בסיבוכים קשים.

לפי מחקר לאומי רחב היקף מדרום קוריאה, שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת Diabetes & Metabolism Journal,  אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית למחלה משמעותית לאחר הידבקות בכמעט כל סוגי הזיהומים, כשהסיכון לאשפוזים היה גבוה פי 10.17 עקב זיהום בכבד, גבוה פי 8.72 עקב זיהומים במערכת העצבים המרכזית במוח וגבוה פי 3.52 בעקבות זיהומים בעור.

מסיבה זו, גם בתחילת התפרצות מגפת הקורונה הוגדרו אנשים עם סוכרת כקבוצת סיכון להתפתחות קוצר נשימה קשה על רקע הידבקות בנגיף.

מה אפשר לעשות? על רקע סיכון זה, לסוכרתיים יש חשיבות יתר בהקפדה על קבלת החיסונים למניעת מחלות זיהומיות: החיסון העונתי לשפעת, החיסון לדלקת ריאות והחיסונים לקורונה בהתאם להמלצות, וכן חיסונים כנגד זיהומים נוספים בהתאם להמלצות המקובלות באוכלוסייה הכללית, לרבות החיסון לשלבקת חוגרת והחיסון לנגיף הפפילומה מחולל סרטן צוואר הרחם ויבלות באיברי המין.

עוד על החיסונים המומלצים לסוכרתיים

סרטן

מחקרים רומזים כי לאנשים סוכרת עשוי להיות סיכון מוגבר לפתח סוגים שונים של סרטן. חלק מהקשר שאותר בין סוכרת וסיכון מוגבר לסרטן נובע מהשמנה התורמת לעלייה בסיכון לסרטן, וגורמי סיכון נוספים משותפים ובהם דלקתיות כרונית וסביבה מטבולית פתולוגית שמאפיינת סוכרת סוג 2 שמעודדת תנאים להתפתחות גידולים סרטניים, אם כי הקשר בין סוכרת לסרטן אינו רק עקיף, אלא גם ישיר.

מאמר סקירה שפורסם ביוני 2018 בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology העריך כי ניתן לייחס לסוכרת והשמנה כגורמי סיכון עצמאיים המופיעים במשולב 5.7% ממקרי הסרטן המאובחנים בעולם נכון לשנת 2012 – שמהווים כ-804,100 מקרים של סרטן. לפי מחקרים הנמנים במאמר, סוכרת הוכחה בעבודות כגורם סיכון עצמאי לסוגים רבים של גידולים ממאירים: סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן שלפוחית שתן, סרטן השד וסרטן הרחם. במאמר נוסף שפורסם ב-Lancet ביוני 2023 קובעים חוקרים בריטיים כי סרטן הופך בשנים האחרונות לסיבת מוות מרכזית של אנשים עם סוכרת. סרטן כבר מוכר כסיבת המוות השנייה בשכיחותה אצל אנשים עם סוכרת סוג 1. לפי מאמר סקירה, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Frontiers in Endocrinology, כ-8% עד 18% מהאנשים שמאובנים עם סרטן מתמודדים עם סוכרת. 

הקשר בין סוכרת לסרטן עדיין נחקר, ולפי נתונים שרוכזו במכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR), הקשר המשמעותי ביותר שזוהה עד כה הוא בין סוכרת סוג 2 לסרטן הכבד, הרחם, שלפוחית השתן, לבלב ולימפומה שאינה מסוג הודג'קין. שיעור התחלואה בסרטן הכבד גבוה פי 2.5 אצל סוכרתיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ושיעור התחלואה בסרטן הלבלב גבוה ב-75%.

מה אפשר לעשות? מומלץ לסוכרתיים, כפי שמומלץ לכל אדם, לפעול להפחתת גורמי סיכון לסרטן, ובעיקר – לא לעשן, לשמור על משקל גוף תקין, להקפיד על תזונה בריאה, להגביל את צריכת האלכוהול ולבצע פעילות גופנית באופן קבוע, וכן להקפיד על בדיקות הסקר המומלצות לאבחון מוקדם של סרטן.

פרופ' חוליו ויינשטיין הוא מנהל יחידת סוכרת ויחידת המחקר בסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת

עדכון אחרון: מארס 2024