מהי בדיקת TOVA?

בדיקת TOVA היא בדיקה ממוחשבת מסוג CPT) Continuous Performance Test) או בעברית - מבחן התפקוד המתמשך. דוגמאות נוספות למבחנים מסוג זה הם בדיקת ה-BRC, מוקסו וכדומה. הייחודיות של הבדיקה היא שהיא לא דורשת ידע מוקדם של שפה או חשבון לשם ביצועה, כמו בדיקות ממוחשבות אחרות.

למה משמש מבחן TOVA? 

מטרת הבדיקה לאפשר הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הנבדק ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.

ניתן להשתמש בבדיקת TOVA במסגרת אבחון הפרעת קשב וריכוז. עם זאת, על-פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות העוסק באבחון הפרעת קשב וריכוז שפורסם בשנת 2010, בדיקת TOVA לבדה אינה מהווה אבחנה תקפה להפרעת קשב וריכוז והיא מהווה רק כלי עזר אחד באבחון (על האבחון המלא ניתן לקרוא כאן).

הבדיקה גם משמשת לבדיקת יעילות הטיפול התרופתי - כאשר משווים את תוצאת הבדיקה הראשונה לזו שנערכה תחת השפעת התרופה (לדוגמא ריטלין).

איך מתבצע מבחן TOVA? 

הבדיקה מתבצעת בשני חלקים, זאת לאחר אימון בין מספר דקות שעוברים לפני שמתחילים. אצל נבדקים מגיל 6 ומעלה, כל חלק נמשך 21.8 דקות. לעומת זאת, אצל נבדקים בגילאים 4 עד 5 משך הבדיקה הוא 10.9 דקות.

במהלך הבדיקה הנבדק יושב מול מסך מחשב כאשר הוא מחזיק בידו לחצן. על המסך מופיעה נקודה קבועה המשמשת כנקודת ייחוס לגירוי שיופיע על המסך. הגירוי הוא ריבוע לבן שמופיע מידי מספר שניות. לפעמים הריבוע מופיע מעל הנקודה ולפעמים מתחתיה.

כאשר הנבדק מזהה שהריבוע מופיע מעל הנקודה עליו ללחוץ פעם אחת על הלחצן. לעומת זאת, כאשר הריבוע מופיע מתחת לנקודה, אין ללחוץ על הלחצן.

קושי הבדיקה מותאם לגיל הנבדק. כך לדוגמא, הבדיקה שילד בין 12 עובר היא שונה לחלוטין מזו שעובר אדם בן 22.

מה בדיוק בודקת הבדיקה?

במהלך הבדיקה נבדקים מספר רב של מדדים, בין היתר מודדים:

• לחיצות סתמיות – כאשר הנבדק לוחץ על הכפתור כשהגירוי "הנכון" לא מופיע על המסך מדובר בלחיצות סתמיות. מדד זה בודק בין היתר את תסמיני האימפולסיביות של הנבדק.

• פספוסים – כאשר הנבדק לא לוחץ על הכפתור כאשר מופיע הגירוי הנכון, הדבר נקרא פספוס. מדד זה בודק תסמיני קשב.

• יציבות מהירות תגובה – זהו אחד המדדים החשובים ביותר שנבדקים בבדיקה. הגירויים בבדיקה מופיעים בהפרשים קבועים. מדד זה בודק האם יש יציבות של הנבדק כאשר הוא מגיב ולוחץ / לא לוחץ על הלחצן. מדד זה חשוב מכיוון שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינם עקביים בתגובות שלהם.

• זמן תגובה – מדד זה בודק באיזו מהירות הנבדק הגיב לגירוי שהופיע על המסך ולחץ על הכפתור (בין אם הלחיצה הייתה נכונה או לא).

• הבנת המטלה – מדד זה בודק איך הנבדק תיפקד וביצע את המטלה לאורך הבדיקה, כאשר השעמום והמונוטוניות שנגרמים לו "משתלטים" עליו.

• ציון כללי של הבדיקה - הציון מורכב משכלול של הישגי הנבדק לאורך הבדיקה, זאת ביחס לקבוצה המתאימה – אנשים באותו גיל ומגדר אשר אינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז.

האם בדיקת TOVA מהימנה?

כשאנשים מבינים שכך מבוצעת הבדיקה, רבים תוהים אם אפשר לסמוך על תוצאותיה, לדוגמא אם לא ייווצר מצב בו אדם ללא בעיות, לא יחזיק מעמד מרוב שעמום וימצא כסובל מהפרעת קשב וריכוז.
המצב אינו כזה:

• בדיקת ה-TOVA נועדה להיות משעממת - מטרתה העיקרית היא להביא בזמן קצר יחסית להופעת תסמיני הקשב והריכוז של הנבדק (כמו אימפולסיביות או יכולת קשב).

• אורך הבדיקה, שהוא מדד מרכזי בה, תוכנן כך מכיוון שנבדקים שהם אינטליגנטים יכולים "לפצות" על הקשיים שנוצרים להם עקב ההפרעה, לפרקי זמן קצרים יחסית של 5 עד 15 דקות. כתוצאה מכך בדיקה לנבדקים בני 6 ומעלה נמשכת 21.8 דקות.

• על מנת שבדיקה מסוימת תהיה תקפה ואמינה, עליה להיות בעלת מהימנות ולעבור תיקוף שהיא אכן מצליחה למדוד את מה שנועדה לבדוק, ובאחוזי הצלחה גבוהים. בדיקת ה-TOVA נבדקה מול אוכלוסייה רחבה בקבוצות גיל שונות, כך שנוצר מצב שלבדיקה יש מאגר נרחב של התוצאות "הנורמאליות" של נבדק ללא הפרעת קשב וריכוז שאמורות להתקבל בגילאים מסוימים ולפי מגדר הנבדק.

• בדיקת ה-TOVA היא אומנם בדיקה ותיקה, אך היא כל הזמן מתעדכנת מבחינת גודל המדגם, מה שמשפיע על רגישותה, מהימנותה ויכולת הניבוי שלה. כתוצאה מכך רגישות וספציפיות הבדיקה עומדות על 80% ו-85% בהתאמה. כלומר, כאשר משתמשים בבדיקה בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז הבדיקה מצליחה לזהות נכון 80% מהנבדקים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז ככאלו שאכן סובלים מההפרעה, וב-85% היא אכן מאבחנת הפרעת קשב וריכוז ולא דבר אחר. כאשר משתמשים בבדיקה על מנת לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי, אחוזי המהימנות עומדים על 95%.

האם הציון הכללי הוא זה שקובע?

חשוב להדגיש שאסור להסתמך על הציון הכללי כאשר מנתחים את תוצאות הבדיקה. הציון הכללי לא מציג את המורכבות והשוני של הנבדק לאורך הבדיקה. לדוגמא, הציון יכול להיות מוטה כאשר מדובר באדם אינטליגנטי במיוחד, או חרדתי. כך לדוגמא אדם שסובל מחרדה יכול לקבל ציון גבוה מכיוון ש"בזכות" החרדה שלו הוא לא פספס אף גירוי שהוא צריך להגיב לו (דבר המעיד על קשב רב), אך יחד עם זאת, יהיו לו גם לא מעט לחיצות סתמיות (דבר המעיד על אימפולסיביות).

איך מגיעים לביצוע בדיקת TOVA?

את בדיקת ה-TOVA ניתן לבצע במסגרת אבחון מסודר להפרעות קשב וריכוז. בנוסף, ניתן לגשת ולעבור רק את הבדיקה עצמה במכונים מסוימים. אופציה זו לא מומלצת משתי סיבות:

במידה ותחליטו לעשות בעתיד אבחון מסודר להפרעת קשב וריכוז, ברוב המכונים לא יסכימו לקבל בדיקות TOVA אשר עשיתם במקום אחר. שימו לב שלא נוצר מצב בו אתם משלמים על בדיקת TOVA ואחריה על אבחון מלא - אשר כולל גם בדיקת TOVA, וכך מגיעים להוצאות כלכליות מיותרות.

בנוסף, ריבוי אבחונים ומבדקים יכול לייאש את הנבדק ולגרום לו לתחושת התנגדות, במיוחד כשמדובר בילדים. לכן למרות שילדכם מפגין מצוקה מסוימת ואתם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבורו, עליכם להיות ממוקדים לגבי טיב הבעיה או הקושי שממנו הוא סובל ולדעת בדיוק איזה אבחון יעזור לו.

*חנן טסקר הוא עו"ס במרכז לקשב וריכוז של בית החולים גהה וממנהלי קהילת קשב וריכוז באתר כמוני.