בדיקת Magnetic resonance imaging) MRI) נחשבת לפריצת הדרך הגדולה ביותר בתחום הטרשת הנפוצה, מכיוון שהיא מעניקה הזדמנות "להציץ אל תוך המוח", בדרך שלא הייתה אפשרית לפני טכנולוגיה זו. הבדיקה מסייעת לא רק לאבחן את המחלה, אלא גם לעקוב אחר פעילות המחלה המתבטאת בנגעים במוח ובחוט השדרה. 

בבדיקה מבצעים סריקות 1T ו-T2 ונעזרים בהזרקת חומר הניגוד גדוליניום כדי לקבל מידע מדויק יותר על פעילות המחלה. להלן הסבר כללי על מושגים ומדדים אלו:

T1 – סריקה הבודקת אחר T1 מראה "חורים שחורים", המעידים על נזק קבוע לאקסון (חלק מתא העצב האחראי לתקשורת עם תאים אחרים). החורים השחורים מכונים hypointense lesions מכיוון שהם מוצגים כאזורים כהים בתצוגה של סריקת ה-MRI.

T2 – סריקה הבודקת T2 מראה את מספר הנגעים הכולל ואת עומס המחלה. הממצאים נקראים hyperintense lesions, מכיוון שהם מוצגים כאזורים בהירים בתצוגה של סריקת ה-MRI.

Gadolinium – הגדוליניום הוא חומר ניגוד - מרכיב כימי הניתן במהלך סריקת ה-MRI - ותפקידו "להדגיש" אזורים דלקתיים. סריקת MRI עם גדוליניום מראה נגעים פעילים, כלומר שברגע הבדיקה ישנה פעילות דלקתית הפוגעת ברקמות.

הנגעים המודגשים (שעברו האדרה) לאחר הזרקת הגדוליניום, הנם נגעים חדשים. מוערך כי נגעים יראו "מודגשים" למשך תקופה של עד 6 שבועות. כך זריקת הגדוליניום מאפשרת לרופא לדעת על הפעילות האחרונה של המחלה ולקבוע האם התקף טרשת נפוצה מתרחש.

איך להתכונן לבדיקת MRI?

הכותב הוא פסיכולוג ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת החברתית-בריאותית "כמוני"