Expanded Disability Status Scale) EDSS), הוא מדד לאומדן רמת הנכות. המדד פותח על ידי Kurtzke כדי לכמת ("לתת ציון") את הפגיעה הנוירולוגית של המטופל בעקבות הטרשת הנפוצה.

המדד עוזר ליצור שפה משותפת לגבי רמת הפגיעה של המטופל. הוא נמצא בשימוש בקרב רוב המטפלים בטרשת נפוצה ועוזר לתת תמונת מצב ברורה באשר למצב הקליני של החולה. 

תוצאת ה-EDSS מתבססת על רצף של מבחנים נוירולוגיים ובדיקות נוספות לאומדן יכולת התפקוד, אשר מכוונות למערכת העצבים המרכזית ששולטת בתפקודי הגוף. תוצאות ה-EDSS נעות בין 0 ל-10, כאשר ככל שהתוצאה גבוהה יותר היא מעידה על פגיעה חמורה יותר.

איך קובעים את ה-EDSS?

ישנם מספר תחומים ומערכות שנבחנים לטובת קביעת המדד בהם:

• Pyramidal – יכולת ההליכה

• Cerebellar – יכולת הקואורדינציה

• Brain stem – דיבור ובליעה

• Sensory – תחושה, מגע וכאב

• שליטה בסוגרים

• ראייה

• חשיבה

• סימפטומים נוירולוגים נוספים הקשורים לטרשת נפוצה

מה משמעות המדד?

תוצאת EDSS ברמה 0 מעידה כי הבדיקה הנוירולוגית יצאה תקינה לחלוטין; תוצאה בין 1 ל-4.5 מעידה כי האדם עודנו עצמאי; תוצאה בין  5 ל-9.5  מצביעה על כך שהחולה לא יכול להתנייד באופן עצמאי. הדירוג הינו חשוב במיוחד לחולים הנמצאים בתחתית הסקאלה, כאשר המטופל עדיין עצמאי אך בכל זאת חש סימפטומים נוירולוגים או קשיים במספר תחומים.
 

ובפירוט:

• 1.0-3.0: המטופל יכול לבצע פעילויות יום-יומיות באופן רגיל.

• 3.5-4.5: ישנה פגיעה ברמה בינונית אשר מגבילה את התפקוד בחיי היום-יום.

• 5.0-5.5: המטופל אינו יכול לבצע את פעילות היום-יום באופן עצמאי, אך מסוגל ללכת ללא עזרה.

• 6.0-6.5: המטופל זקוק לאמצעי עזר כדי ללכת כגון מקל, הליכון או רולטור.

• 7.0-8.0: המטופל זקוק לכסא גלגלים ברוב הזמן, אך עדיין יכול ללכת מספר צעדים בסביבה בטוחה ללא עזרה.

• 8.5-9.0: המטופל נמצא במצב שכיבה במרבית היום, ייתכן ולא תהיה יכולת להשתמש בידיים או לתקשר ביעילות עם הסביבה.

חשוב לציין כי אלו רק דוגמאות למה שתוצאת ה-  EDSS יכולה לאפיין, הדבר תלוי בתמהיל הסימפטומים שהרכיבו את התוצאה. כדי לצפות בפירוט מלא יותר של תוצאות ה-EDSS לחצו כאן.

ביקורת על המדד 

דיוק - ישנם חוקרים ורופאים רבים שמביעים ביקורת חריפה על מדד ה-EDSS שכן לדעתם הוא מעניק דגש גדול מידי ליכולת התנועה וההליכה ומזניח פגיעה נוירולוגית שמשפיעה על תפקודים אחרים כגון קוגניציה. בנוסף, החישוב של תוצאת ה-EDSS בהתחשב בכל המדדים הינו מסובך, וישנם פרמטרים שאינם בהירים דייים.

עקביות - עוד טוענים המבקרים כי יש צורך במדד עקבי יותר, שכן לעיתים ניתן לראות מטופלים הקופצים בין רמת EDSS גבוהה לנמוכה ולהפך (בשל מהלך המחלה). לטענת המבקרים, יש צורך במדד שישקף נאמנה את מהלך המחלה - כלומר שיצביע על ירידה איטית וחלקה המאפיינת יותר את מהלך הטרשת הנפוצה לדעת חוקרים רבים.

לאור הביקורת, ישנם קלינאים שמשתמשים (במקום או בנוסף) בכלים קליניים נוספים כגון:

 
SNRS - The Scripps Neurologic Rating Scale •
 FSS - The Krupp Fatigue Severity Scale •
ISS - The Incapacity Status Scale  •
FMI - The Functional Independence Measure •
AI - The Ambulation Index •
 CAMBS - The Cambridge Multiple Sclerosis Basic Score •
FAMS - The Functional Assessment of Multiple Sclerosis •
POMS - Profile of Mood States •
Sickness Impact Profile •

יודגש כי כפי שמשתמע מן הביקורת, יכול להיות מצב שבו ה-EDSS משתנה לטובה, כלומר ציון ה-EDSS יורד.

כדי לצפות בדיאגרמה המתארת באופן חזותי את תוצאות ה-EDSS לחצו כאן

כדי לעיין במאמרו של Kurtzke בו הוא מציג את מדד ה-EDSS לחצו כאן

הכותב הוא פסיכולוג ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת החברתית-בריאותית "כמוני"