תהליך האבחון של טרשת נפוצה אינו פשוט. למחלה זו סימפטומים רבים וכמעט ואין מטופל עם תמונה קלינית הדומה לזו של מטופל אחר. מספר בדיקות מסייעות לאבחן או לאשש אבחנה של טרשת נפוצה ולעקוב אחר מצב המחלה במטופלים. 

Magnetic Resonance Imaging) – MRI), הדמייה בתהודה מגנטית

סורק ה-MRI משתמש בשדה מגנטי גדול כדי ליצור תמונה מפורטת של המוח ועמוד השדרה, המרכיבים יחדיו את מערכת העצבים המרכזית. המכשיר מאוד מדויק ויכול להצביע על המיקום והגודל של כל פגיעה או צלקת במעטפת המיאלין המאפיינות טרשת נפוצה (הפגיעות והצלקות הללו נקראות נגעים או לזיות).

בדיקת ה-MRI מאששת את האבחנה של טרשת נפוצה בלמעלה מ- 90% מהאנשים, ומכאן החשיבות הרבה שלה. היא גם משמשת למעקב אחר המחלה.

כדי לקבל את תוצאות ההדמיה של המוח או עמוד השדרה, על האדם לשכב ולהיכנס לתוך מנהרה צרה הנמצאת במרכזו של סורק ה-MRI. התהליך לוקח בין 60-30 דקות ותלוי בסדרת ההדמיות שהנוירולוג בוחר לבצע. הסריקה אינה כואבת ואין בה שימוש בקרינה מייננת מזיקה.

לקריאה נוספת על בדיקת MRI והדרכים להתכונן לקראתה – לחצו כאן

Lumbar Puncture) LP) - ניקור מותני

ניקור מותני כרוך בהחדרת מחט לתוך מרחב הנמצא סביב חוט השדרה תחת הרדמה מקומית. במהלך הבדיקה נלקחת דגימה קטנה של הנוזל הזורם סביב מוח חוט השדרה, המכונה נוזל מוחי שידרתי. בנוזל זה ניתן למצוא ליקויים, אשר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה באים לידי ביטוי בהימצאות נוגדנים. הימצאות הנוגדנים מעידה על כך שהמערכת החיסונית פועלת נגד מערכת העצבים המרכזית.

כיום בדיקה זו אינה מבוצעת בתדירות רבה כפי שהיה בעבר, ונוטים להשתמש בה לצורך אבחון טרשת נפוצה אשר לא אובחנה באמצעות בדיקות אחרות. ישנם אנשים הנוטים לדווח על כאבי ראש בעקבות בדיקה זו וזוהי תופעת לוואי מוכרת. הנוירולוג יכול להמליץ על הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הכאב.

בדיקה נוירולוגית

היסטוריה רפואית - הנוירולוג במרכז לטרשת נפוצה ישאל את המטופל שאלות רבות לגבי סימפטומים ובעיות שהיו לו בעבר – שלב זה נקרא "היסטוריה רפואית". ההיסטוריה הרפואית מסייעת לנוירולוג לקבל תמונה ברורה יותר, והיא עוזרת לזהות בעיות/ אבחנות נוספות שיכולות להסביר את הסימפטומים הנוכחיים.

בדיקה גופנית - תתבצע בדיקה גופנית כדי לזהות תגובות אבנורמאליות (חריגות) במערכות העצבים הקשורות בתנועה, רפלקסים או תחושה. הנוירולוג יבדוק שינויים או חולשה בתנועות העיניים, בקורדיניציה של הידיים או הרגליים, שיווי משקל, תחושה, דיבור או רפלקסים.

גם אם הנוירולוג יחשוד שיש למטופל טרשת נפוצה או שישנה החמרה במצבו בבדיקה הנוכחית, ברוב המקרים הוא יזדקק לבדיקות נוספות. במידה והגעת לאבחון טרשת נפוצה בבדיקה נוירולוגית, לא תינתן לך אבחנה סופית עד שתעבור בדיקות נוספות - ורק במידה וגם תוצאותיהן יאששו את האבחנה.

Evoked potentials - פוטנציאלים מעוררים

בדיקה זו בוחנת את הזמן שלוקח למוח לקבל מסרים. הבודק הטכני מבצע את הבדיקה על פי ההנחיות שהוא מקבל מהנוירולוג של המטופל. לרוב מדובר ב-3 סוגי בדיקות: V.E.P - שנועדה לבדוק את ההולכה החשמלית לאורכו של עצב הראייה, BERA - שנועדה לבדוק את ההולכה החשמלית של עצב השמיעה ו- S.E.P- בה נבחנת תקינות המסלולים התחושתיים מן העור אל המוח. 

הבודק מניח אלקטרודות קטנות על הראש של המטופל כדי לנטר את גלי המוח המגיבים לגירויי ראייה, שמיעה או תחושה. הבדיקה אינה כואבת, אך עשויה להיות ארוכה.

ההנחה היא שאם ישנה פגיעה במיאלין (המעטפת השומנית המגנה על תאי העצב), המסרים העצביים אל המוח וממנו יהיו איטיים יותר.

הכותב הוא פסיכולוג ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת החברתית-בריאותית "כמוני"