הפרפר, חייו קצרים. הוא עובר מטמורפוזה מזחל - לגולם - לפרפר... וחוזר חלילה, כך בטבע. וידי הימנית שהייתה פעם יציבה וחזקה החלה לפרפר.. כמו כנפי הפרפר. זה קרה ביום אחד,  בו הופיעה לפתחי מחלה ששמה טרשת נפוצה. ואז החלטתי כי אשים את הצער והיגון בצד ואתחיל ליצור.. בציור, בפיסול, במה שאפשר... בכדי להשאיר חותם ולהנציח את היכולות. מבחינתי כל יצירה היא חד פעמית.
ובינתיים, אני לומדת.... איך ליצור טוב יותר. מנסה להשתפר. לבדוק גבולות החומר והיכולת.
כשפיסלתי לראשונה את ידי הימנית, תוך ההתבוננות בה כאילו היא בעלת ישות עצמאית, בעלת חיים משלה, הבחנתי כי היא רועדת כמו פרפורי כנפי הפרפר.
לא ידעתי אז הרבה על פרפרים. באופן אינטואיטיבי הרגשתי כי זה מה שאני מתחברת אליו.
בהמשך יצרתי את  סדרת הכלים "כלים פורחים", בה אני מפסלת כלים שכל אחד מהם מתאר עולם של פרחים וצמחים ובו מבקר פרפר... זוהי מעין הנצחת רגע של יופי ושמחה. את ההשראה לכל כלי אני שואבת מהליכות שאני עושה בסביבת מגוריי או מטיולים בהם אני אוספת עלים, תרמילי צמחים ופרחים. 
הצבעים והצורות מוצאים את מקומם לפי תחושת הלב שלי בזמן העבודה. כל כלי הוא ייחודי ומיוחד.  אני עושה כל אחד ואחד באופן חד פעמי. את הכלים אני יוצרת מתוך גוש חימר אותו אני מוצאת כנכון לי בגודלו באותו הרגע ואותו אני בונה בעבודה ידנית (לא עבודת אובניים). פיתחתי טכניקה לעבודה בחימר שיוצרת איכות של עבודה בפורצלן. הצבעים שאני משתמשת הינם רב גוניים .
סיפרתי פה את סיפור הפרפר שלי. 
אם אמנה את  מספר השנים שאני חיה עם המחלה, אני סבורה כי הפרפרים הנוכחיים שאני יוצרת הם כבר דור של צאצאים במספר גבוה מאוד..כולם  נצר לאותו פרפר ראשוני שראיתי בעיני רוחי מפעיל את ידי ומחייה אותה ליצירה.


...