התשובה מורכבת, בלי הרקע הגנטי המתאים קשה לרזים להשמין אבל גם עם הרקע הגנטי לא בהכרח חייבים השמנים להשמין וזה עקרון מנחה בהבנת הקשר ובהתמודדות חכמה עם בעיית ההשמנה. תחום חדש של אפיגנומיה בהשמנה, דהיינו איזה גנים ומתי הם יופעלו יכול לגשר בהבנת ההשמנה הן מהצד הגנטי והן מהצד של תנאי החיים המזדמנים. ועוד, מתחילים להבין שגנטיקה זה לא רק הגנים עצמם, מצטבר מידע רב המצביע על האינטראקציות בין הגנים ועל השפעות של תורשה כך שמה שק'רה לאבותינו יכול לקבוע הרבה ממה שיקרה לנו. ראו למשל את הקשר בין השמנת בנות והשמנת אמהותיהן...אם זה היה מושפע רק גנטית אז הבנים היו גם משמינים...אבל הם לא... הבנים ישמינו בעקבות אבותיהם שכן ילדים עושים מה שההורים עושים. מגפת ההשמנה שמתפשטת גם בקרב הילדים מדאיגה רבים שכן ההצלחות ארוכות הטווח בהרזייה הן מעטות. כדי לברר מה חלקה של הגנטיקה במגיפה, נעשה בלונדון מחקר מקיף שעקב אחרי מצב ההשמנה (משקל, גובה והיקף מותניים) של יותר מ- 5000 זוגות תאומים בגילים 8-11. בהשוואה בין סיכויי ההשמנה של תאומים זהים לתאומים שאינם זהים, הראו החוקרים קורלציה גנטית של 77% עם השמנה ורק 23% עם גורמים סביבתיים. זה לא לגמרי מפתיע שכן המוני גנים קשורים עם משקל, בעכברים הראו שכ-6000 גנים (~25% מהגנום) מעורבים במשקלם. גם הרזון הוא תלוי גנים, את זה הראו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב שבחנו יותר מ- 1500 זוגות תאומים זהים ולא-זהים.עכשו הם מנסים לפתח מיבדק גנטי לרזון. אבל בל נשכח, בהשוואת מתעמלים ולא מתעמלים בזוגות תאומים במשך 30 שנה היו המתעמלים רזים יותר. נראה שהבנת הגנטיקה של ההשמנה נעשית חיונית... ואכן, הבריטים גילו למשל את גן ההשמנה FTO שהוא מאד נפוץ. מחצית מהבריטים נושאים עותק של וריאנט שמכביד על משקלם בכ- 1.6 ק"ג בעוד שכ- 16% מהבריטים נושאים שני עותקים של הוריאנט הקשור עם יתר משקל של כ- 3 ק"ג וגם סיכוי מוגבר לסוכרת...וזה רק גן אחד. יחד עם זה חשוב לזכור, התעמלות מנעה את ההשמנה גם מבעלי הוריאנט הקשור בה. ועוד דוגמה לסיבה אחרת להשמנה, הגנטיקה מובילה את ההיפותלמוס שבמח העכברים להיות פחות רגיש להורמון לפטין ולתחושת השובע.   עוד גנים הקשורים בהשמנה... וגנים הקשורים בהשמנת ילדים.הגנטיקה של ההשמנה היא מאד מורכבת ורק במקרי השמנה קיצוניים אפשר לאתר גנים יחידים האחראים למצב ההשמנה. ראו את המיני-רוויו Obesity genes: so close and yet so far. המידע הגנטי אכן מסביר את הקשיים בהתמודדות עם ההשמנה ונראה שהרגלי החיים הטובים צריכים להשתלב בשגרת החברה שלנו... כדאי לשים לב שאם השינוי הנדרש הוא גדול מעדיפים רבים להגיד זה גנטי ואין מה לעשות...בהשמנה זה לא נכון. אל יאוש, זוכרים מה שכתבתי כאן על הרמת משקולות? עכשו זה רשמי, חוקרים מבוסטון הראו שעכברים טרנסגנים שהגדילו את מסת השרירים שלהם, היו בפועל עמידים להשמנה. אני קניתי כבר משקולות... ומעניין, אריכות ימים היא 25% תלוית גנים ו- 75% תלוית סביבה. אושר או well being תלוי כמחציתו בגנים. אם השמנה, אושר או אריכות חיים תלויים בכל כך הרבה מהמטען הגנטי שלנו בטח יש לנו הרבה דרכים לקדם תוכניות הרזיה בריאות.