במחקר ACCORD השתתפו יותר מעשרת אלפים  מבוגרים, החולים בסוכרת מסוג 2 במשך יותר מעשר שנים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים נוספים.  זרוע אחת של המחקר נועדה לבדוק האם איזון סוכרת ליעד של המוגלובין A1c נמוך מששה אחוזים, ישיג עדיפות מבחינת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. זרוע המחקר  של איזון הסוכר האינטנסיבי הופסקה עקב תמותת יתר בשיעור 1.4 אחוזים לעומת 1.1 אחוזים, במגמה שכוונה להגיע לערך סביב שבעה אחוזים בארבע שנות מעקב. במגמה האינטנסיבית טופלו החולים במינון מרבי של תרופות דרך הפה ו/או במספר זריקות של אינסולין ליום עם בדיקות מרובות לאורך היום במטרה להשיג רמת A1c  קטנה מששה אחוזים.  לא נמצאה תרופה מסוימת (אוונדיה, גליבטיק, אינסולין) או שילוב תרופות שהיה אחראי לתמותת היתר.  הסיבה לתמותה העודפת  בזרוע האינטנסיבית איננה ברורה עד היום. אחת ההשערות שהועלו כסבירות היא שכיחות יתר של אירועי צניחת סוכר הדם(היפוגליקמיה) והשערות נוספות אחרות. בכך נשחטה הפרה הקדושה שרמות סוכר מאוזנות ב"כל מחיר" הינה טובה לבריאות. האם עקב המחקר חייבה שינוי בגישה הטיפולית המקובלת? בהחלט כן. הגישה  שהתבססה על מחקרים רבי משתתפים - מחקר  DCCT ומחקר UKPDS - שהראו שהורדת רמות הסוכר לA1c – סביב שבעה אחוזים, כרוכה בהפחתה ניכרת של הסיבוכים המיקרווסקולריים וכנראה גם המאקרווסקולריים. במחקר  UKPDS הורדת A1c  לסביבות שבעה אחוזים, הורידה את שיעור התמותה יחסית לקבוצה הקונבנציונאלית (7.9 אחוזים), אם כי ללא משמעות סטטיסטית. מחקר STENO, שמתפרסם ב-NEJM, נסמך על מעקב בן 13 שנים אחרי כ-160 חולים. בקבוצת הטיפול האינטנסיבי הורדו רמות לחץ הדם, שומני הדם וסוכרי הדם קרוב ככל שניתן ליעדי מטרה המקובלים בישראל ובחו"ל. התוצאה הייתה ירידה מרשימה בתמותה בקבוצת המעקב האינטנסיבי (נפטרו 40 איש בקבוצה הקונבנציונאלית לעומת 24 איש בקבוצת הטיפול האינטנסיבי). במה ההשתנתה הגישה הטיפולית עקב מחקר זה ומחקרים נוספים?  הגישה החדשה שהשתנתה עקב מחקר האקורד ודומיו היתה להמשיך בטיפול בהפחתת רמות הסוכר , תוך שאיפה לאיזון הסוכר לרמות A1c שאיננה גורמת להיפוגליקמיות משמעותיות. ערך המטרה של איזון רמות הסוכר נקבע אינדיבידואלית  ותלויה בגיל החולה, משקלו , מספר השנים שסובל מסוכרת ורמות איזון הסוכר הנוכחיות.ולכן, הפוטנציאל של התרופות השונות לגרום להיפוגליקמיה חייב להיות מרכיב חשוב בשיקולים לבחירת הטיפול.   כמוכן הומלץ  להקפיד על איזון מיטבי של גורמי סיכון אחרים כולל כולסטרול ויתר לחץ דם. במה מחקר הACCORD -  שוב זעזע את הגישה הטיפולית המקובלת? לאחרונה, לפני שבועיים פורסם ב- NEJM  מאמר מענין שהוא זרוע של מחקר ה ACCORD   שבדק ב 4733 חולים  האם איזון קפדני והדוק של יתר לחץ דם אצל חולה סוכרת (שבהם הקפידו  לשמור על רמות האיזון סביב 120  מ"מ כספית ) הינו טוב יותר כלומר גורם לפחות סיבוכים מאשר איזון רגיל ופחות אינטנסיבי ( שבו לחץ הדם היה סביב 135 מ"מ כספית). עד כה ידע כל רופא לדקלם בעל פה כי בחולי סוכרת בפרט נדרש איזון קפדני ואינטנסיבי של יתר לחץ הדם  יותר מבחולה רגיל. תוצאות המחקר האחרון היו מפתיעות בזה שלא נמצא הבדל בסיבוכים עתידיים בין 2 הקבוצות: בין קבוצת האיזון הקפדני לקבוצת האיזון הרגיל. כלומר: אין צורך להיות אגרסיבי במתן הטיפול ולהוריד לחץ דם בחולי סוכרת  לרמות נמוכות. בדרך כלל הורדה של יתר לחץ דם נעשית ע"י מספר תרופות ויש צורך לזכור שככל שהטיפול הינו אגרסיבי יותר כך גם תופעות הלואי מתרבות. האם עוד פרה קדושה נשחטה?