בפעם הבאה כתעמדו בפני בעיה שקשה לכם לפתור אולי כדאי שתצעדו לאחור... או אולי לבהות קצת? חוץ מהקשר הידוע בין פעילות גופנית וכושר החשיבה, הראו עכשו חוקרים מהולנד שהליכה אחורה משפרת את הכושר הקוגניטיבי. 38 סטודנטים נתבקשו לעשות מבחן פשוט של לזהות צבע של מילה של שם צבע זהה או שם צבע אחר (למשל, המילה "אדום" כתובה בצבע אדום או בצבע כחול). כשצבע המילה לא היה תואם את פירוש המילה, היו הצלחות הסטודנטים יותר גבוהות כשהם צעדו אחורה לעומת קדימה. נראה שההליכה אחורה מגייסת הרבה כוחות חשיבה נוספים. רוצים להתאמן על הליכון בהליכה אחורה?Psychological Science, 2009, 20(5), 649-650מעניין אם גם אימוני כדורגלנים המיומנים לרוץ אחורה, פותחו לשיפור חשיבת השחקנים במשחק?    זוכרים שכל רגל יכולה ללכת לכיוון אחר? איך זה יהיה קשור עם החשיבה? וגם מעניין  אם הגלולה ההתעמלותית שמפתחים תפעיל אף היא את החשיבה כמו ההתעמלות? נותרו הרבה שאלות... בכל מקרה היום זה כבר די ברור שלא על הראש לבדו יחשוב האדם...   ומה עם לחלום בהקיץ? עד כשליש מזמן העירות שלנו אנחנו יכולים לבלות ב"נדידת מחשבות" או חוסר תשומת לב ממוקדת...מה שחשבנו שהוא מגרעת של השגת יעדים מיידית או אפילו מעין עצלנות, יכולה להיות דרך חכמה של המח להתמודד עם בעיות מורכבות. פרופ' קלינה כריסטוף הראתה שבשעה שאנו חולמים בהקיץ המח שלנו פעיל הרבה יותר מאשר כשאנחנו מרוכזים במילוי מטרה. במעקב אחרי פעילות המח עם fMRI כשהנבדקים נתבקשו לבצע משימה פשוטה (ללחוץ על כפתור כשעולה מספר), נמצא כי חוסר תשומת הלב למשימה היה קשור עם פעילות מוגברת באיזורי חשיבה מורכבים של המח.PNAS, published online May 11, 2009  ואם מעלים נושאי חשיבה ואין לנו חשק לקחת ריטלין, אי אפשר שלא להעיף מבט במאמר הניו-יורק טיימס  (שכבר תורגם לעברית) על ספרה החדש של ויניפרד גאלאגר RAPT המטפל בנקודה של איך במצב של אינסוף מידע ניתן להשפיע ולבחור לאן להפנות את תשומת הלב.