אחרי שסערו הרוחות לפני כמה שנים בגלל הקשר האפשרי בין ויאגרה ובין בעיות ראייה, הופתענו שוב כשהFDA  יצא באזהרה מפני האפשרות לאיבוד שמיעה פתאומי הקשור לתרופות ויאגרה, סיאליס ולויטרה. למה יש משתמשים הנאלצים לוותר על הראייה או על השמיעה (פי שניים מכלל האוכלוסיה) בעוד שרב המשתמשים האחרים בויאגרה נהנים מבריאות יתר? הויאגרה ואחיותיה מגבירות את שהותו של ה- NO (ניטריק אוקסיד) וכך בין השאר מקדמות את הרחבת כלי הדם.   אני רוצה להציע הסבר עקרוני לתופעה הלא פשוטה המלווה שימוש לא חכם בתרופות האלה. הסבר זה הוא בגדר השערה וחשבתי שיהיה מעניין לעורר את הדיון סביב שאלת התרופות מהדור החדש (מערכתיות) שיובילו להסתכלות אחרת גם על תופעות הלוואי. פירוט תוכלו למצוא במאמר על תקשורת בין-תאית בגופנו, המנוהלת על ידי גזים רדיקליים כמו ניטריק אוקסיד NO.  בהסתכלות על הבריאות מזוית רישתית, אפשר לראות שהסטרס והחולי הם תוצאה של עיכוב במעבר המידע ברשת הבין-תאית. הבראה לפיכך מחייבת שיפור במעבר המידע וזה יכול להתרחש משני כיוונים עקרוניים: האחד - העצמת הסיגנל על ידי שיפור התזונה, למשל עם מיץ רימונים, ירקות ירוקים או שימוש בתרופות כמו ויאגרה שכולם מגבירים NO  והאחר - הורדה של "רעש" הרקע שאותה ניתן להשיג בפעילויות קשב כמו יוגה, נשימות או דמיון מודרך ומדיטציהכשהסיגנל הוא גז רגיש ולא יציב כמו NO זה די ברור איך תרופות מסוג הויאגרה, המחזקות את השפעתו, יכולות לתרום לשיפור התקשורת וכך גם לשיפור בריאותנו ושלומותנו. ה- NO מעורב באינספור תהליכים בגופנו ואכן נמצא שמשתמשי הויאגרה נהנים לא רק משיפור האון המיני אלא גם משיפור בתיפקודי הלב, הריאות, דרכי השתן, מחלת ניוון שרירים ,  ג'ט לג, התמודדות עם סרטן הפרוסטטה, ועוד, שיפור כושר כדורגל בגובה, טיפול בבעיות דרכי שתן נילוות לפרוסטטה מוגדלת ועוד...   אז מה הבעייה? משבר אינפורמציה פנימי.   כמו שלינדה סטון מסבירה, אנחנו ניצבים בפני שפע של אפשרויות, אבל חוסר הרצון שלנו לוותר על חלקן מעמיד אותנו כל הזמן במצבי משבר. הטלפון הסלולרי למשל, שהיה אמור לשפר את התקשורת במשפחה, מוביל בהרבה מקרים דווקא להגברת המתח המשפחתי - יותר מדי מידע למערכת שלנו... ויאגרה יכולה לעזור מאד במצב כזה שכן היא מגבירה את יכולת ה- NO לנהל את מהלכי המידע בגוף. במצב משופר כזה יש לנו שתי אפשרויות, להנות מהתנאים המיטיבים או לנסות להעמיס עוד ועוד מידע נוסף לנוכח ההזדמנות החדשה שנפתחה. במצבים קיצוניים של עודף מידע פנימי עלול להיגרם נזק קשה למערכת התקשורת ומחוסר ברירה או אולי מקריסתה יאלץ הגוף לנסות לחסום כניסת מידע נוסף מבחוץ. בגופנו שתי מערכות מובילות לקליטת מידע מבחוץ - הראיה והשמיעה, והן כאמור שתי המערכות שנמצאו להיפגע עם שימוש לא נבון בויאגרה. מי מאתנו לא מייחל לקצת שקט או לעצום את העיניים כשאנחנו מותשים אחרי יום תקשורת סואן? לאחרונה נשמעו דיווחים גם על איבוד זכרון זמני...  מה הפיתרון? – קצת לוותר אין כמו תרבויות המזרח להציע לנו דרכים של ויתור לשיפור חיינו ובודאי הייתי ממליצה עליהן למשתמשים בויאגרה...זוכרים את "הצעה לאושר"...