לאחרונה התפרסמו תוצאות  המחקר המתקדם שבדק את התרופה בייטה Byetta ארוכת טווח (שבוע) מול הבייטה הרגילה היומית.   לפני שנרחיב בנושא התרופה החדשה ננצל את ההזדמנות להסביר קצת על תרופת הבייטה. רקע באפריל 2005 אישרה רשות המזון והתרופות (FDA) את השימוש בתרופה exenatide שמשווקת על ידי צמד החברות Amylin/Eli Lilly תחת שם המותג בייטה (Byetta). מדובר בתרופה לטיפול בסוכרת סוג 2 שאינה מטופלת באינסולין. התרופה ניתנת בשתי זריקות יומיות במינון קבוע מראש. הבייטה דורשת מרשם רופא. בשלב זה הבייטה נכנסה לאחרונה לסל הבריאות בהתויות של סוכרת מסוג 2 לא מאוזנת המלווה בהשמנת יתר. המחקרים שנערכו הראו כי הבייטה יעילה בהפחתת ה- HA1C (שהינו המדד הממוצע לרמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים) וכן בהפחתת משקל אבל יש לה תופעות לוואי ולכן היא אינה מתאימה לכל אחד.   התרופות הקלאסיות - כלומר הותיקות אחת משורשי הבעיה במחלת הסוכרת הוא מחסור בהורמון האינסולין המשמש להכנסת הסוכר ממחזור הדם לתאי הגוף. בסוכרת סוג 2 מאבדים תחילה תאי הגוף את היכולת להגיב ביעילות לאינסולין ויוצרים כנגד פעולתו תנגודת. כתוצאה מכך תאי הביתא בלבלב, נדרשים לפעילות מוגברת כדי לייצר יותר אינסולין. כאשר מאמץ עודף זה של תאי הלבלב נמשך זמן רב, נפגעים תאי הביתא בשל עומס-יתר, ואז מופיעות רמות גבוהות של סוכר בדם. מכיוון שמחסור בהורמון האינסולין מהווה את שורש הבעיה, מתמקדות התרופות הקלאסיות לסוכרת סוג 2 בטיפול בבעיות הקשורות לאינסולין. בין התרופות המוכרות ישנה קבוצה אחת של תרופות המגבירות את יצור האינסולין בלבלב וקבוצה אחרת של תרופות המפחיתות את עמידות הגוף לאינסולין. הגברת כושר הייצור של האינסולין והגדלת האפקטיביות שלו אמורים לאפשר את איזון הסוכר. אולם למרות זאת במקרים רבים לא מושג האיזון הדרוש. סוכרתיים מסוג 2 שאינם מאוזנים יכולים כמובן להזריק אינסולין, אבל השימוש באינסולין הוא מסובך, עלול לגרום להיפוגליקמיה ובמקרים רבים כרוך בעלייה במשקל. כדי לחסוך את הצורך בטיפול באינסולין עוסקים החוקרים בפיתוחן של תרופות מסוג חדש.   הרעיון שמאחורי הבייטה ותרופות חדשות אחרות הרעיון המרכזי מאחורי התרופות החדשות הוא בהתמקדות בהורמונים אחרים פחות מוכרים מהאינסולין שמשפיעים גם הם על איזון הסוכרים בגוף. במערכת העיכול (בעיקר במעיים) מיוצרים ומופרשים הורמונים נוספים המסייעים בוויסות רמות הסוכר בדם. אחד מהורמונים אלו נקרא GLP-1 . ה GLP-1 מאותת ללבלב להגביר את הפרשת האינסולין כתגובה לכניסת מזון למעי, ובמקביל מאט את ספיגת הסוכרים מהמעיים. אצל סוכרתיים מסוג 2 יש ירידה בהפרשת ההורמון הזה ולכן חיפשו דרכים לספק אותו ממקור חיצוני. הבעיה היא שהורמון ה- GLP-1 מתפרק בגוף ע”י אנזימים (DPP-4) זמן קצר לאחר הפרשתו, ולכן, הנסיונות הראשונים להזריק את ההורמון הזה לא עלו יפה בעיקר בגלל אורך חייו הקצר. כדי לפתור את הבעיה פיתחו המדענים חומר סינטטי הדומה במבנה שלו להורמון ומשפיע על הגוף באופן דומה. בניגוד להורמון המקורי חומר זה אינו מתפרק ע”י האנזימים והשפעתו ארוכה. הורמון סינטטי זה ניתן בתרופת הבייטה. תרופה חדשה אחרת מקבוצת האינקרטינים שגם שומעים עליה בחדשות היא הגנובייה  והגלבוס שפועלת לעכב את התפרקותו של הורמון ה- GLP-1. הורמון ה- GLP-1 מורכב מחלבון ולכן בדומה לאינסולין לא ניתן לקחת אותו כתרופה דרך הפה, שכן החלבון ייתפרק בקיבה. המשתמשים בתרופה נאלצים על כן להזריק אותה.   מדוע מעדיפים  להזריק בייטה? מכיוון שמדובר בזריקה, השאלה המתבקשת היא מדוע לטרוח ולספק לגוף את הורמון ה- GLP-1 שמעודד הפרשת אינסולין ולא לספק ישירות את ההורמון החסר - האינסולין? ה- GLP-1 מאט את קצב מעבר המזון מהמעי לדם ומעודד את הפרשת האינסולין, אך יתרונו בכך שבכל מצב הפרשת האינסולין מהלבלב מתרחשת רק כאשר רמות הסוכר בדם הן גבוהות מיד לאחר האוכל. לכן, בניגוד להזרקת אינסולין אין כאן סכנה שהזרקת עודף הורמון תגרום להיפוגליקמיה, מה שהופך את השימוש ב GLP-1 לפשוט יחסית ולמונע עלייה מיותרת במשקל.   אז מה מצב הבייטה ארוכת הטווח? החברות המייצרות את הבייטה עבדו על פיתוח של סוג חדש של בייטה בעל השפעה ארוכת טווח. זריקה אחת מספיקה לשבוע מורידה את רמות ההמוגלובין המסוכרר HA1C ועם פחות תופעות לוואי כמו בחילה, הקאה, שלשולים, סחרחורות וכאבי ראש. החומר של הבייטה מוזרק כפולימר שמתפרק באיטיות וכך ניתן יהיה לספק את הבייטה בזריקה שבועית אחת שתחליף את שתי הזריקות היומיות הנדרשות כיום.    נראה שיש חדשות טובות בשדה הטיפול בסוכרת. יתכן שכבר בתקופה  הקרובה ניתן יהיה לרכוש בייטה ארוכת טווח לשימוש בזריקה שבועית אחת. יש להניח שהענות החולים לטיפול תגדל משמעותית.  ניסויים ראשונים עם בייטה לסוכרתיים המשתמשים באינסולין ושקשה אצלם בקרת רמת הסוכר, מראים שיפור ניכר ב- A1C אבל עדיין יש תופעות לוואי ניכרות.Ann Intern Med. 2011, 154(2), 103-12ומה אמר פרופ' איתמר רז על התרופה החדשה?  במחקר החדש נמצא כי הבייטה ארוכת הטווח היתה גם יעילה יותר בהורדת HA1C וגם במניעת תמותת תאי ביתא המייצרים אינסולין. הבעיה העיקרית היא עדיין תופעות הלוואי של התרופה. הניסויים נמצאים בשלב 3 וכרגע נראות תוצאות מבטיחות בייחוד עם מצב ה- HA1C  ההתחלתי לא היה גבוה מדי.